ראיתי אתמול בעלים בלי כלב שנדרס בכביש הציפיות, ועלה לעולם האמת.
עוף מוזר
-
תרנגול רגיל לחלוטין. (חוץ מזה שקשה לו לקום בבוקר, ובד"כ מאחר בקרקורים...).
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מי? מי נדרס? ולמה???????.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! באננה אתה חזק ויש לך אמירות על החיים! [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי, לפחות בדרכי שלי, ואהבתי, מן הסתם גם בדרך הזו... [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם רוצים, כתוב "ללא נושא". [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן ללא נושא, מה שמזכיר לי שאתמול גם ראיתי נושא ללא מכתבים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא הבנתי. אבל אני לעומת זאת ראיתי אתמול מגדת בלי עתידות שקנתה בזוקה שעשתה כמה שריטות בבטון. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק-! ברוך הבא, קודם כל! סיפתח ראוי לציון, בהחלט :-) זה נשמע קצת אומלל, אבל בהחלט קורה שזה עובר ככה בראש (אוטובוס, דוגמא נפלאה!) פעם-פעמיים-שלוש-ארבע-חמש-שש-שבע פעמים פלוס מינוס... ומדהים איך שהמוח מעוות כל פיסת הברה/מידע אפשרית למה שבא לו לשמוע ולקלוט [נוסעת איתי, בכיוון בנימין=מתנחלת, נחמד... מדברת על שירות לאומי=19-20, טווח ריאלי... סגנון דיבור שוטף, זורם=חבר'המנית, דווקא מתאים לי... אופס... זורקת קללה?= לונורא, היא בטח היתה נסערת/לחוצה... וכן הלאה, דברים שאחרי שהיא יורדת מהאוטובוס, אתה אומר לעצמך "יא, איזה מפגר אני... מה השטויות האלה?"] ת'אמת, די דבילי אם תשאלו אותי, אבל ככה זה... (עכשיו כל הבנות במקהלה- "מה??? אתם באמת כאלה אומללים? זה? זה מה שיש לכם בראש כל הזמן?" טוב, אז לא כל הזמן, לפעמים אנחנו מצליחים להרדם בסוף.... אבל בד"כ זה מסתיים במשהו כמו הסתובבות פאטתית אחורה, ושאלה כדרך אגב- "תגידי, עברנו כבר את לטרון?", והאכזבה המרה, שגודעת כל סיכוי להתחלה של משהו באיבו- "לא, אנחנו בדרך לעלי...". לא נכון. לא. היא רצינית? איזה אהבל יצאתי...). אז בנות, לתשומת לבכן! אם יושב לפניכם באוטובוס איזה בחור דתי, שנראה טיפה נבוך, לא מוצא תנוחת ישיבה מתאימה וכו', אתם יכולות לצפות לאיזו שאלה מפגרת, אבל אל תביכו אותנו בסוף, OK? מממ... אולי מגיע לנו בסופו של דבר, אבל בחייאת, תרחמו קצת... [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה טובה פשוט כי ככה זה יוצא... (אני מתחיל שיר, ונסחף, ונסחף, ועוד נקודה קופצת פה, ועוד רעיון נדחף שם, ופתאום כל הדף מלא... מה אני אשם? ככה זה...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי :-) יש מעברים יפים בין המצבים השונים, וכמובן יוצר הזדהות... ואני לא מאלה שיבינו את הפראפראזות, אבל יש כמה שאפילו אני קלטתי- "התשמע קולי באשר הנך", "היו הדברים מעולם"- שילובים מתאימים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!! אני מתחיל לאהוב יותר ויותר את סיפורי האוטובוסים האלה... סו, את מדביקה אותי!! ממש יפה, התיאור זורם כמו שצריך במקומות הנכונים, עולה ויורד מתי שצריך... בקיצור, סיפור של סוערה, מה עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, הודיה הגדירה את זה כמו שצריך, ואין לי הרבה להוסיף. אהבתי את הסגנון :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זהו, באמת היה מוכר לי מאיפשהו אז זה משם? לא נראה לי שיש בעיה לקחת משפטים מנעל (או מכל אחד אחר)... טוב, לשים משפטים שלא מסתדרים למישי ולעדי זה באמת קצת מוגזם, אודיה. לא פסדר. מעכשיו, שכל יוצר ישלח קודם כל את היצירה למישי בהודעוטישיות, היא תתייעץ עם עדי, ואם היא תתן אישור- יהיה אפשר להעלות אותה לשיפוטו המסור של מנחם בדרך לדף הראשי באתר. מה דעתכם? [ליצירה]
- [ליצירה] מצד אחד... ומצד שני... מצד אחד מה שאמרו פה די נכון... אבל מצד שני, גם מה שהאחרים אמרו הוא די נחון... המתמטיקה שנלמדת ומצטיירת בשיעורים, ב"חומר" לבגרות, היא באמת כבולה לנוסחאות, לכללים נוקשים של הוכחות, ולא נותנת יותר מדי מרחב. אבל לדעתי אם מסתכלים על המתמטיקה בצורה רחבה, מרחוק, אפשר לראות דברים נפלאים ממש. ואני לא מדבר על איזה הוכחה שהכל מתשלב בסוף. זה יותר מזה, יש המון מרחב, המון צורך בדמיון, יצירתיות, וזה יכול בקלות להפוך למקצוע הומני ברמות האלה... הבעיה היא שאת זה לא מלמדים. זה מין חוש כזה, זה אינטואיציה- כמעט כל המתמטיקאים עבדו בצורה ראשונית על אינטואיציה, וככה נוצרו הפריצות הגדולות. זה דרך חשיבה שחייבת לחרוג מהמסגרת שמוצגת בשיעורים. אולי בגלל זה השיעורים שנואים, למרות שלפעמים המתמטיקה אהובה... והיצירה עצמה נחמדה מאוד :-) במחברות שלי הציורים (או בד"כ הקישקושים) השתדלו למלא כל פינה פנויה, ככה שהם הקיפו את הכתוב מסביב, ואז באמת נהיה לא נעים לקרוא את הביפנוכו, כי הכל סגור כזה, וחשוך... אבל במילא אפ'חד לא קרא את זה אח"כ, זה רק הלך לפח, אז לא משנה... יוווווווו, מחברות.... נוסטלגיה.... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נפש ממללא למי בדיוק כתבת? הגישה שלי אכן קאנטיאנית במידה מסוימת, אבל לא ראיתי איפה אתה חלוק עלי... להפך- דווקא אמרת די מה שהתכוונתי... אז אולי כתבת למישו אחר? אבל לא ראיתי פה עוד מישו עם דעות קאנטיאניות, כולם ניסו דווקא לערבב את כל הגורמים... [ליצירה]
- [ליצירה] יווווו, איזה יופי!! מתוק כ"כ :-) אני גם רוצה! [ליצירה]
- [ליצירה] חחח... חמוד לאללללה!! סחיפה מדהימה! נכנסתי לתוכו כ"כ, כתיבה מצויינת :-) [ליצירה]
תגובות