[ליצירה]
ואולי בעצם זהו העניין, האינסוף. השאיפה הלאה היא כל עניין השגת האלוקות, ותמיד חייבת להיות זו השאיפה. מהו יהודי העוצר במקום?
כן, ייתכן וגם אם נגיע לאותו עולם הבא יבוא זה שלאחריו ואליו נשאף. אז מה?
נהניתי והשכלתי.
ברוך שובך, בחורי!
-ישי-
[ליצירה]
מדהים.
ראיתי הרבה מהמשמעויות הסמויות שהכנסת בתיאורים הנפלאים שלך.
"בקרוע ים" - ים סוף אולי, ואולי ים החיים, קריעת הצלע?
אהבתי את "ריחות גן עד מהלכים עלי שלכת". מקסים. גם שתי האפשרויות לקריאה.
נהניתי, ושמחתי גם בשבילך.
בהצלחה בכל אשר תלך,
ותודה!
[ליצירה]
סליחה על זה שאני הורסת את הקונצנזוס, אבל היצירה לא מצאה חן בעיני.
המילים אמנם "גבוהות" אבל מתארות דבירם טריוויאלים - ללא מטרה אמיתית.
פספוס של יצירה בעיני.
[ליצירה]
את משפט הכותר וכן השיר שבא אחריו כתבתי בדרך לפגישה, המשפט אמנם נשמע נעים, נשמע מנחם, אך, יש בו גם מן המרירות, פגישות הן אמנם מתוקות, אך, הן דינים מתוקים. דין הוא דבר קשה, דין הוא בירור, בפגישות, אני מרגיש שהאישיות שלי מתבררת, אני מגלה מי אני ומה מתאים לי והתהליך הזה של הברור- של הדין מכאיב, הלב נפער, הדם נוזל והתחושה משכרת, האהבה משחקת בנו (דו משמעות!), היא מריחה דם טרי, היא יודעת איפה חם, איפה יש מה ללקק, מה ללהק, אנחנו מובלים בתווך, בסוף כל הברור הזה עוד נמצא מנוחה בנפש אוהבת ותומכת. בינתיים זה קשה, זה כואב, אך, אני בוחר בזה, כי סוף סוף, האהבה מתוקה למרות הכאב.
[ליצירה]
לשרה בערוגה
אגרוף קפוץ הוא על כאב, אך אם הלב מספיק רך כדי לחוש את הכאב, בטוחני שיום יבוא והוא יחוש גם את החמלה והאהבה, הו אז היד תחזור ותפתח לאצבעות רכות וענוגות.
ואני משתתף לקריאה של עדי; "יהיה, יהיה טוב!, בע"ה.
[ליצירה]
המזיק הקטן, זה הבן שלך?
אהבתי,
אני מאד מאמין בזה, צריך הרבה להתנסות ולקחת סיכונים, כדי ללמוד בחיים, אני שובר הרבה , פעם אחר פעם, וכל פעם למרות שכבר למדתי, יש תחושה שיש פה עוד מה ללמוד, וזה שוב מתנפץ בפנים, ובפנים מהדהד לקח, והמטבע מצטלצל, צלול וחד, עד שכבר הופך לקניין של חכמת חיים.
תודה, כתבת את זה בצורה יפה ומאד חיה.
[ליצירה]
וואי, זה מדהים
לא חבל למחוק דבר שכזה?
זה ממש עושה תחושה של תלת מימד הצבע של הנוצות לעומת האפור של השדרה עצמה ושוב הצבע בקו עצמו, והמחק והפירורים שלו ממש נראים אמיתיים.
מעולה!