[ליצירה]
מצוין, יצירה טובה המבטאת חקר האמת. אני אוהבת.
בנימה אישית אני אוסיף שאתה צודק.
אם האמונה לא נעשת במקביל לשכל.
אם אין בדיקה אמיתית, ברור מעמיק כל אחד עם עצמו ומול בוראו, אזי הבית הראשון שלך מתקיים במלואו.
תודה לך.
[ליצירה]
אני תוהה על הנדהם והמזועזע,
הרי אינך חושב באמת הפוך מן הידיעה וההכרה שאיננו יודעים ועוד עלינו להרחיב דעת.
וזה שהצלחת לזעזע את היצר, באמת פותח לך שער לעבודה המיגעת.
הלואי עלי.
[ליצירה]
התבוננתי ביצירה, וחשבתי לכתוב על תחושותי בקראי אותה (שהיצירה מופלאה וכו'), ואז אמרתי לעצמי, רגע - יש פה משהו שאתה מפספס!
שבתי וקראתי אותה, ואז הבנתי: מבין השורות עולה וניצבת דמות, שחיה את התפילה. כשאני קם בבוקר מייד נפלט לי מהפה "מודה אני לפניך" וכו', ואילו המחבר, דבר ראשון מתאמץ להרגיש שבזה שהוא חי. וכך הוא ממשיך הלאה כל היום, כאשר במקרה שהמילים משתייכות למצבו הפרטי, מתוך עומק הכונה, הוא בוכה גם על מצבו הפרטי.
זוהי מדרגה מופלאה!
אשריך שזכית לכך!
ואני בטוח שהקב"ה יזמין לך זיווגך במהרה.
[ליצירה]
איזו בחורה מסכנה. ואהבתי את הציטוט מרחל המשוררת, גם בצד שלו היה ציטוט, נכון?
אגב - שמת בפה שלהם שם איזה מן תואר עבורה, פרח לי מהזכרון מה הוא היה, למה הכוונה?
[ליצירה]
הדס היקרה,
את טועה ומטעה אחרים.
את מדברת על הראיה של האל "תמוז" בפולחן השומרי, המבוסס בעיקרו על המיתוס "ירידת אננ שאולה".
הפסוק מתייחס לראיה של תמוז בעיני בני ישראל, שלקחו את עבודת האלילים שלהם מהכנענים.
המקור העיקרי לידיעותינו על עבודת האלילים הכנענית הוא מהמיתוס המכונה במחקר "פעם אחת בימי קדם", במיתוס הזה האלה אננ נקראת "אנ" והמדובר באל זכר, אשר איבר הזכרות שלו נבלע בידי האל "אלל" - אין שום זכר לכך שהיא יורדת לשאול, לעומת זאת האל "דמז" (תמוז לענינינו) כן יורד לשאול, בשל חטאיו נגד "אלל".
[ליצירה]
לפי האמונה הכנענית, האל תמוז ירד לשאול בחודש תמוז, וכחלק מהעבודת אלילים שלהם, הם בכו על ירידתו לשאול.
ביום שבו הלילה הוא הכי קצר, זה "יום הולדתו" ועל כן הם עשו בו חגיגה גדולה, שמאוחר יותר ככל הנראה התגלגלה ל"חג המולד" של הנצרות.