הזחלים היו לפרפרים
ועפו עם הרוח רחוק
מחייכים
כי לא פגשו אהבה
אלף פעמונים
של זכוכית, זהב ושחוק
בוכים
על שושנה שנבלה לבדה.
טַל .
-
הלכתי לעיבוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מכאיב. הייתי משנה את הסיום, ואם הייתי יכול, גם את הסיפור שעומד מאחור.. [ליצירה]
- [ליצירה] חוץ מזה, אם מדברים על השלטון המושחת פה, הוא הרבה יותר דומה לק.ג.ב. , רק שאותו אתה משום מה מעריץ. [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש לא מבין את הסתירות שבשירתך. מצד אחד אתה שואף לשלום, שקט, אחוה ורעות, ומן הצד השני אתה מטיף לאלימות פרולטריונית שהוכחה מזמן לא רק כבלתי מוסרית אלא גם ככישלון. היה כבר פעם שלטון פועלים, בתקופת סטאלין, וכולם סבלו מזה, כולל מעמד הפועלים. צר לי שמואל, המרקסיזם עבר מן העולם, וטוב שכך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי אומר. שמואל כינה אותי באחת ההודעות ששלח לי "ימין קיצוני" רק כדי להסביר מה זה קיצוני - הבעתי הסכמה להחזרת שטחים תמורת שלום. דרך אגב, מישהו יודע למה ימין הוא קיצוני ושמאל הוא רדיקלי? בחיים לא שמעתי שאומרים שמאל קיצוני או ימין רדיקלי, אני מחפש הסבר לתופעה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים. על גבול המתעצבן. כאילו - יש בי אהבה והיא תנצח - אבל אם לא תנצח, אז נזרוק אותה ונתחיל לכסח.. זה לא בוגר. אני לא מסכים עם התפיסה האידיוטית שארץ ישראל דוחה את כל התורה, ובתוכה את עם ישראל, את "למה תכה רעך", ועוד מצוות רבות שנשכחות בלהט האמונה והכאב. [ליצירה]
- [ליצירה] תיסורו. מילה מעניינת. אולי פעם יחליטו באקדמיה שכאות הוקרה לשמואל הם יתנו למילה הזו משמעות כלשהי. אבל עד אז - זו מילה בלתי תקנית. התחבטתי רבות בפירוש השורה "שמש אזלת השנאה אנה תנץ", ונאלצתי להגיע למסקנה שהיא לגמרי לא קשורה לשיר. לא שהשיר קשור לאיזשהו משהו מציאותי שאני מכיר. אם אני זוכר נכון, שמואל ציין פעם שהוא נחשב לאחד מעמודי התווך של השירה העברית. אני חש חובה מוסרית לעצמי להזהיר את כל המשוררים שבין חברי האתר - חבר'ה! רוצו החוצה! סכנת מפולת! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכים עם אסף. בעיני כל היוצרת הזו היא איזו דמות וירטואלית שמישהו המציא כדי לנסות לעצבן את יושבי האתר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ומיוחד. אני חושש שזה עובד רק במחשב, שבו רואים רק באופן חלקי ואז זה נראה משתלב, תמונה אחת. אבל בכל מקרה, נחמד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] 136 - אולי, אי אפשר לדעת עם האישורים .. בשל היות ה 150 כה רחוק חשתי צורך את תגובתי לדחוק כדי שיזכה מ. זר - פרחים (אם המשורר הנכבד סוף סוף יסכים) לתגובה מעוגלת מספר כי יש צדק, בסופו של דבר. (על החריזה הגרועה תאלצו לסלוח כי באמת שאני מותש ואין לי כוח לאמץ את מוחי היגע בנסיונות למצוע חרוז לא-צולע) וכאן מגיע סיפורי המרגש (לא ממש, אבל זה מה יש) ובו יסופר בקצרה איך הכרתי את אתר צורה. יום אחד, בשוטטי ברשת צדה את עיני הודעה נרגשת: "הכנסו חברים, וצחקו להנאתכם, שרשור קרוע מזה לא ראיתם מימיכם" התפתיתי ולחצתי על הקישור ומצאתי את עצמי בזה השרשור וכך, בזכותם של כמה מופרעי-חרוזים הגעתי לזה האתר המקסים וזה המקום שנראה לי מתאים להודות בו לשני המשוררים הקרועים אז מר עמירם, וכן מר פרחים על זאת ממני תזכו לשבחים ואין הרבה מילים שמתחרזות עם תודה, אז זהו. (אם תרצו.. אין זו אגדה...) [ליצירה]
- [ליצירה] "בעולמו של מרקס ישנם ההמונים הרעבים והמיעוט השבע. מרקס אינו מעוניין להחיל צדק על ההמונים, אלא להחיל אי-צדק דומה גם על המיעוט." (פרידריך ניטשה) [ליצירה]
תגובות