[ליצירה]
מצא לו את מקומו השיר שלך...
ישר אחרי "דרכה של אשה"
יום עמוס, מקרה כואב..
דברים המעיבים על הלב.
מחפשים דרך, מחפשים מוצא,
מחפשים מקום להתפרק..
משוועים לנחמה.
ומגיע אהוב במגע מנחם
גורם לכל הדברים
להתרוקן..
ןשבכל כבר ריק
והלב נקי..
נשאר הוא האהוב.....
ריקני.
[ליצירה]
בתש...
כאלה מחשבות?
תבושי!!!
טוב, לא נורא.. תזכרי שאנחנו תמיד פה בשבילך, ולא לחשוב מחשבות כאלה....
(ומה עם שזירת פרחים לחתונה?)
טוב, יומעולה ושופע אור!!!
[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
ילד רחוב? וואי . איזה יפה. כתבת את זה ממש יפה. בצורה טובה. הפזמון הכי יפה, לדעתי, כי הוא שירי כזה, אם תלחיני- זה יצא מקסים .
אהבתי מאוד.
המשיכי לכתוב
בתש
[ליצירה]
אני תוהה.. במה עוד עשוי העולם האלקטרוני להפתיע אותנו עוד, מה אפשר להמציא שעוד לא המציאו. ..
מעניין איזה שכלולים יהיה במאה ה22
ממש קטע חמוד, אני מקווה שהעולם לא יתדרדר עד כדי כך, ושעולמנו לא יהיה בנוי בעיקר על חשמל ומים..
[ליצירה]
יפה מאוד, תחושה של עירפול חושים, של תחושות, והאהבה הזאת שבסוף.
ממש אהבתי, באמת באמת אהבתי את השיר הזה, הדסה, את השתפרת המון!!
אוהבתותך מלא מלא!!
[ליצירה]
הי, הפעם זה כמעט יפה. אני מוכרחה לציין שכמעט לא רואים את הסגנון הכ"כ שמואלי שלך. והשיר בסדר, הוא ממש טוב יחסית. הוא ארוך יותר, ואין בו עתיד.
אבל כאילו כדי להרוס, אולי בשביל להגיד משו כמו: נכון, קצת שיניתי סגנון, אבל זה לא אומר שירדתי מסגנוני לחלוטין.
הבית האחרון הוא כמו תמיד, אותו דבר.
[ליצירה]
אה, עומר, עוד לא שמת לב??....
חחחח
שמואל, איפה אתה נמצא??
מי מחריב בתים של ערבים??
אתה בכלל יודע על החרבת הבתים בגוש קטיף ובעמונה??...
ואים כן, למה בכל זאת בחרת לכתוב דווקא על החרבת בתים של ערבים?
ומיהודים, לא אכפת לך??!
תתפכח כבר!!!!! אתה פשוט מסכן ככה!!!