עומד הוא ובידו מטה

או אולי גיטרה

עיניו עצומות והוא משמיע קול

או אולי נפשו שרה

 

רוקד הוא את ריקוד האליל

או אולי שמחה אגורה בליבו

מביטים בו בעיניים כלות

או אולי כל נימה מהם קשורה איתו

 

המכשף,

עומד הוא על הבמה

עיניו עצומות, הוזות, חולמות

ונראה שלבדו הוא בעולם

בלי כמה ולמה

נשמתו ממריאה אל ההיכלות

מבליל שפות, מאחד הוא את כולם

 

המוזיקה מתגברת והם בעולם אחר

חיים על הבמה, אבירים מזן שלא מוותר

קופצים עם גיטרות ותופים

קצב ושמחה מעליהם מסתובבים

 

ונראה שהלילה אין לו סוף

הגביהו, בני רשף, המריאו עוף

בשערי היכל הנגינה הם מתדפקים

עוד ניגון אחד קט, ונכנסים.

 

המכשף,

בפתחו של היכל הנגינה

כה מרגיש, כה חש, את השכינה

על ידו הוא מראה את היכלות התשובה

ליבו מעל ומשם, הוא מפוצץ באהבה

המכשף,

על היכלות קופץ הוא

כאילו זו במה בהיכל תרבות

ונראה שלבדו בעולם שוכן הוא

בים הניגון מלמד לשוט.