פַּרְפַּר עֲנָק
הוֹפִיעַ יוֹם אֶחָד בְּמִסְדְּרוֹן 
בֵּיתִי 
לְיַד נוּרַת הַנֵּאוֹן
גָּדוֹל וּמְצֻיָּר הָיָה
כְּמֶדַלְיוֹן
רַק הַצְּבָעִים חוּמִים 
מִדַּי לְטַעֲמִי.

יוֹמְיוֹם בַּבֹּקֶר
כְּשֶׁעָבַרְתִּי שָׁם 
נָשָׁאתִי לוֹ שָׁלוֹם
חָשַׁבְתִּי כִּי יָמוּת מַהֵר
הַפַּרְפַּרִים הֲרֵי הֵם תֹּם
גִּלְגּוּל וְרַק שְׁלֹשָׁה יָמִים 
אַךְ לֹא -
הוּא הֶעְדִּיףַּ לִשְׁכֹּן 
לָבֶטַח בִּמְעוֹנִי הַטּוֹב 
נִצְמָד לָאוֹר הַקַּר
וּכְבָר חָלַף שָׁבוּעַ וַאֲנִי
מֻכָּה בְּתִמָּהוֹן 
וְגַם אוֹרְחִים הֵבֵאתִי 
שֶׁיִּהְיוּ עֵדִים 
לְקִיּוּמוֹ 
אַךְ פַּעַם כְּשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי
בָּאתִי  וְאֵינוֹ.

אוֹתוֹ הַבֹּקֶר יוֹם רִאשׁוֹן
בָּא מְנַקֶּה, הִבְהִיק חַלּוֹן,
מֵרַק תְּרִיסִים, שָׁטַף רִצְפָּה
עָשָׂה הַכֹּל הֵיטֵב וְכַהֲלָכָה.
וּכְשֶׁסִּיֵּם הָיָה בֵּיתִי
נָקִי לַחֲלוּטִין,
הָרִצְפָּה מְצֻחְצַחַת,
מַבְהִיקָה בְּחֹמָרִים,
מַדִּיפָה רֵיחוֹת, 
מְבֻסֶּמֶת,
חֲגִיגָה,

וּלְפֶתַע -  כֶּתֶם !

בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם,
לְיַד הַכְּנִיסָה, 
כֶּתֶם !

אֲפַרְפַּר כְּתַחֲרָה
מְרַפְרֵף וָנָע
קֵרַבְתִּי אֶת עֵינִי
כְּמִשְׁקֶפֶת אֶל הָרִצְפָּה
מֵאוֹת נְמָלִים זְעַרְעָרוֹת
זְוָעָה  -  
דְּקִיקוֹת כִּפְלוּמָה 
מַקִּיפוֹת אֶת שְׂרִידֵי הַפַּרְפַּר 
לֹא נוֹתַר מִמֶּנּוּ דָּבָר
רַק שֶׁבֶר כָּנָף
מָטוֹס קְרָב מְנֻפָּץ  ...

הֵן הֵגִיחוּ מִבַּעַד לַקִּירוֹת,
כְּבָר חָלַף הַפֶּסַח הִגִּיעַ הַקַּיִץ
צָרִיךְ לֶאֱכֹל,
מִתַּחַת לָרְצָפוֹת וּבְתוֹךְ הַכְּתָלִים
יֵשׁ עוֹד עוֹלָמוֹת, יָדוּעַ לִי.
כָּעֵת יִשְׁכֹן שָׁם גַּם הַפַּרְפַּר שֶׁלִי
אֵצְלִי יִשָּׁאֵר תָּמִיד.
לֹא יֹאבַד בְּמָעוֹף אַחֲרוֹן אֶל הַיָּרֵחַ.

וְאֶת הַנְּמָלִים לֹא רִסַּסְתִּי.

 נכתב ב-3.5.05 במסעדת הפלאפלים ברחוב אלנבי