ציפור צנחה על שביל בגן
 היא לא ידעה שאני שם
 תולעת במותנה ביתרה
; וכרסמה אותה, חי, נא.
אזי לגמה טיפונת טל
מקצה גבעול ירוק ונוח
 דילגה אל קיר ושביל פינתה
 לחיפושית אורחא.

 עיני חרוז חפזניות לה
 הכול בכול הן משקיפות לה
 נראו פתאום כחוששות,
 נוצות קטיפה סמרו על ראש
 היש איום בכאן ?  אני
 פירור על כף ידי הצעתי
 אך היא פרשה נוצה וחיש
 הביתה במשק הפליגה
 עדין מכל שובל ותפר
 אשר יותיר משוט בים
 או נתז כנף פרפר על מים
 מהבהבים על גדת נהר
 
 A Bird came down the walk: 
 He did not know I saw; 
 He bit an angle-worm in halves 
 And ate the fellow, raw. 
 And then he drank a dew         
 From a convenient grass, 
 And then hopped sidewise to the wall 
 To let a beetle pass. 
  
 He glanced with rapid eyes 
 That hurried all abroad,—         
 They looked like frightened beads, I thought 
 He stirred his velvet head 
  
 Like one in danger; cautious, 
 I offered him a crumb, 
 And he unrolled his feathers         
 And rowed him softer home 
  
 Than oars divide the ocean, 
 Too silver for a seam, 
 Or butterflies, off banks of noon, 
 Leap, splashless, as they swim.