בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
זה מהמם. הסיום מרגש. אהבתי מאד את הרעיון של כתיבה לירית בצורת מחזה. יוסף וכתונת הפסים הכתומים.
הסגנון של קטיעת השורות מזכיר לי את הכתיבה של אחותך...יש בכך משהו מיוחד, למרות שלפעמים אני לא מבינה למה אתה עושה את זה.
[ליצירה]
מזל"ט
בסימן טוב ובמזל טוב!!!
על נישואיך עם רות נעמי.
בהצלחה ומי יתן ותזכו להקים בית נאמן בישראל לבנין עדי עד עם בנים ובני בנים העוסקים בתורה.
המון מזל"טים!!!
(אין הכונה ל:מטוס זעיר ללא טיס.. =) )
ד"ש חם לבחירת ליבך וליבנו...
בברכת כוט"ס,
מעמקים
ירושלים תובב"א
[ליצירה]
נכנסתי עכשו ינואר 2006
הזמן כאילו חסר משמעות ועומד מרוגש לפני השיר
כמו לפני עמוד תפילה שהנץ פרחים וגמל סופסוף תשעה שקדים מתוקים
ושקד מר אחד
לזכר העתיד
[ליצירה]
ובכן..
השיר מכוון כלפי משהו מסוים?
כלומר, קם לו איש אחד בבוקר, מכין נס קפה, שומע מוסיקה קלה ומחליט ש- "לא עוד, הגיע הזמן להפסיק עם פצצות האטום האלה!" -כאילו, מה..
לא שאני נגד שירי מחאה, אבל אולי כדאי להסביר מה ההקשר.
המשפט האחרון היה חביב. שני משמעויות לגרעין- צמיחה או חורבן. טוב, שוין.
[ליצירה]
אתה צודק,
אבל אם יש קשי הבנה כמוני... רצוי להסביר לפני שיגרמו נזקים נוספים...
סתם, סתם, או קי, אני לוקח את מילותי בחזרה.
סייגתי את דברי לעיל בשתי סליחה ומצטער אחד, הרשה לי להוסיף גם מחילה וכפרה.
אני לא מכיר אותך (אשמח להכיר), אבל נפגשתי עם כמה יצירות ממש לא במקום בעבר כאן באתר. אולי נחפזתי מדי להגיב, אבל בקטעים האלה אני חם, ומקוה שתבין.
מישי- אחותי לא תרביץ לי, היא למודת סבל בקטעים האלה (סתם)
אז זהו, שיהיה חג שמח והרבה טוב ואושר,
שלך,
יצחק.
[ליצירה]
יש עוד סיומים אפשריים
יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם:
הסוף הציני:
אפילוג:
פסיכולוג הוא לא מטה קסמים, כמו שאמרה האמא, אבל יש דברים שכן יכולים לפתור בעיות בין רגע. במפקדה תת קרקעית בעירק שוגר באותם רגעי שיחה טיל סקאד אשר שם קץ לבעיותיהם באחת.
[ליצירה]
את הכותרת לא קוראים
יפה יפה. נהניתי.
לאה רבין בטח היתה אומרת שהיא מרגישה שרוצחים שוב את יצחק המנוח...
ומסכן מאיר. מנסה לפזר פרובוקציה שמאלנית ולא הולך לו. תלמד נחישות משמואל ירושלמי. תמשיך, אתה בוחן טוב לאורך רוחנו.
ואהבתי את ההסבר של ערוגה.
[ליצירה]
בסדר
עקב השאלות הרבות שהתעוררו לגבי מהותה ומשמעותה של חפציבה לאופר, אפרסם כאן לקט תגובות חלקי ובלתי ממצה שנתנו לפונים הרבים.
1. ובכן...
החפציבה זה לא מושג בעל צוויון מסוים.
משהו מופשט, חסר ממשות, משהו שמסמל את הסתמיות שאומרת הכל, משהו גדול מהרבה דברים חסרי משמעות.
וגם, משהו שאפשר לכתוב עליו סיפורים וליחס לו תכונות כלשהן ללא שיעלב.
זהו. מקוה שסיפקתי את מבוקשך.
אם ממש תתעקשי, אספר לך איך הגעתי לשם הזה.
לילה טוב,
יצחק.
2. לשאלתך:
חפציבה לאופר היא אישיות נעלית מעל לכל ההגדרות, משהו לא ניתן לתיאור, פריך ומופרך, משהו שלא קשור בהכרח לזמן או מקום מסוימים.
חפציבה לאופר היא מעין אלגוריה, על החיים, העולם ומה שביניהם.
3. הו, הו, הו!
ביקשת לדעת סוד שקרוב במהותו לסוד היקום...
חפציבה היא אישיות נעלה מכל צוויון ותיאור. כיצד אוכל להסביר לך מי היא, אם המדוברת רחוקה מהבנת שכל אנוש.
כל שאני יודע עליה הוא שמספר הנעלים שלה אינו זוגי, וכי הוא נקרא משני הכיוונים.
צר לי, אך זהו כל המידע שאוכל לספק.
מידע נוסף תוכלי לקבל בסניפי החפציבה שבסביבתך.
כל טוב.
מקוה שזה יספיק.
הרבה אושר,
יצחק.
[ליצירה]
תודה
רבה רבה לכם, על התגובות.
ממש לא הייתי בטוח לגבי הסיפור הזה ועד כמה הוא מובן, אבל אחרי התגובות...
ורציתי להוסיף תודה לאברם לוי שלמד איתי את הסוגיה (כתובות יד עמוד א' והרש"י שם), תודה, אברם!
ו
שוב תודה לכולכם, ושבת שלום על הדרך. או שבוע טוב. אולי אפילו לילה טוב...
החותם בדמע,
יצחק.
[ליצירה]
לא בהכרח
"... בעיניו היו שרות ציפורי גן עדן...
ואני חשבתי בקפידה ילדותית,
החיוך אינו ראוי לבעל זקן,
אינו ראוי לבעל הלכה,
אינו ראוי לאב..."
זלדה, פחות או יותר (מהזיכרון)
זה לא ממש ככה.
צריך לחשוב על הקונפליקט הזה בכנות.
מצד אחד קדושה, מצד שני חיים.
הילכו שניהם יחדיו?
אני בעד.
ומי שבאמצע, תתיחסי אליו איך שאת רוצה.
אני- האחרון שיצחק עליו.