אוהבים במילים
ומתחברים לשנים
שחלפו עד כרגע.
ויחד איתם
בכל הזרמים
מוסווים ומתגלים
נושמים ומקלידים,
ואנשים רבים מאחורינו
ואנו חדשים.
משליכים גם אנו
לאוצר המילים.
אחחח...מילים. אין כמותן!!
שיר שממחיש טוב מאד את מה שכל היוצרים באתר עושים פה... :)
אהבתי את "ואנשים רבים מאחורינו-ואנו חדשים", זה עורר אותי לחשוב על האנשים שחיו בעבר, אף פעם לא חשבתי עליהם בתור אנשים עם מילים...
[ליצירה]
אחחח...מילים. אין כמותן!!
שיר שממחיש טוב מאד את מה שכל היוצרים באתר עושים פה... :)
אהבתי את "ואנשים רבים מאחורינו-ואנו חדשים", זה עורר אותי לחשוב על האנשים שחיו בעבר, אף פעם לא חשבתי עליהם בתור אנשים עם מילים...
[ליצירה]
לא יודע אם זה מכוון אבל הדחיסות של צורת הטקסט מוסיפה כל כך לדחיסות של החומר המצוי בו.
כתוב טוב ומשכנע, דחוס, מייגע את הנפש, (הו זה טוב)
נסחפתי.
[ליצירה]
בא בימים , בעקבות תגובתך ואולי גם תגובת מלודי, חשבתי שנכון לומר כי קטע זה מחולק לשני שירים שונים.
החלק שהגבת עליו הוא השיר השני "שאול המלך"
החלק הראשון "פרשת קרח" עוסק גם הוא במצב אך מחוויה אחרת.
כמעט אפשר לומר פנים-דתית-לאומית. אם נשתמש בחלוקות שהולכות (לצערי) ואובדות.
שבועטוב
[ליצירה]
גם אני הק' מצטרך להנ"לית שמעלי.
רוצה לומר לך כמה מילים והן די מתוקות.
אהבתי את הסופים של השירים גם בזה וגם באחרים. הם מקפיצים את כל הקודם להם מעלה מעלה. (למשל הסיום, 'דע רק זאת ~ (...)ואני, כשאינני חכמה', שאגב הזכיר לי את 'את הכי אבודה כשאת שיכורה' של הכנסיה)
[ליצירה]
גם אני אוהב איך שאת כותבת. למרות שהמילה קרום נמצאת אצלי שלב אחד לפני אותה קבוצת מלים שאני לא נהנה לעשות בהם שימוש (ובקבוצה הזו כלולים למשל אדוות, עלווה, וקיסוס)
תגובות