[ליצירה]
וואו. זה נהדר. כתוב טוב, עד שלרגע התחלתי לרחם על מישהו פה....
הציניות חזקה ומצויינת!!!
אהבתי את החיבור לאם סיסרא, ואהבתי את התוספת על המכונית תופת בשבי שומרון!
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אני ממש אהבתי, כאחת שלומדת כימיה בשנתה האחרונה בתיכון אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר!
אני לא יכולה לספור את הפעמים שחשבתי לקפוץ מחלון הכיתה או לעשות משהו רק כדי שיעיפו אותי החוצה בשעה 3 בצהריים בה למדנו על פולימרים.
בכל מקרה- קליל משעשע ומעלה הזדהות.
תודה!
[ליצירה]
אז מה אם לא קראתי את 1984? כל הזמן מישהי בבית שלי מדברת על הספר הזה. אני יודע אותו בעל-פה בלי לקרוא אותו! (ראי המשפט הראשון בהקדמה ל'הנסיכה הקסומה' של ויליאם גולדמן...)
אולי את יודעת על מי אני מדבר? האחות הגדולה?
אל תדאגי. לא התכוונתי אלייך: א. אין מצב שאי-פעם תיבחרי לנשיאת הזבל, כך שארצות הברית- עוד חזון למועד. ב. נראה לך שאני אסכים להיות אח של מישהי שקוראים לה סוזי?
[ליצירה]
אני מסכים עם הדס.
וגם עם לאה מרחב. הנושא צריך להיכנס לסיפורים, לא לשירה.
השיר יפה, אך אינו גורם לך באמת להזדעזע ולחשוב על הנושא.
זה לא זה. מצטער לאכזב. (ועל אף שכבר כתבתי לך ששירה איננה התחום שלי, זו הרגשתי הפנימית בקריאת שיר זה. והרגשתם של עוד כמה, מסתבר.)
[ליצירה]
עזבי, נשמת: כולנו רוצחים פאשיסטים, ובאמת- ההבטחה של אלוקים לאבותינו לא מהווה בסיס והצדקה לקבל את הארץ הזאת. הלא כן? זאת אומרת, זה כולו עוד איזה אל- כמו זאוס, הרה, ענת, סנטה-קלאוס... לא משהו רציני מדי. זה כמו שנאמר שאנחנו צריכים לקיים מצוות או משהו...
[ליצירה]
אני חושב שאני אחד מהקהל. הגיגים מעניינים. אולי אם אני אנתח את זה קצת יותר אני אגיע למסקנה שהכבד של זה רופף.
מצטער. אני בשיעור ביולוגיה כרגע, סלחו לי...
שירה רגילה היא התחום שלך! (קבלי את זה כביקורת בונה. את השירים שלך אני ממש אוהב!)
[ליצירה]
אין ספק, שבקטע האמנותי ניצחת.
נותר לי רק לחתום בברכת "ממית ומחיה ומצמיח ישועה" - מתוך שממית, הוא יחיה ויצמיח לנו ישועה. אמן.
מאיר פרידמן - בלום כאן ועכשיו, בבקשה. אף אחד לא איים עליך, אלא אם כן אתה מפחד מהמשיח... (נשמע קצת כמו "מפחד מהחושך". בייחוד כשאתה לא מאמין בביאתו בכלל. אז באמת כדאי לך להפסיק...)
[ליצירה]
אם אתה פעיל ציבור- אני מתחיל להבין למה הציבור שלנו כזה דביל.
יש לי מקאמה קצרה (פארודיה.):
המאבק הימני לא ידום.
יש לוש כל ואין לו דום
לב (בניגוד לאיזה מצביא ערבי ""דגול"")
והוא יגרום למשחק הפלסטיני להיות 'אכול'. (בלי פלפל.)
ליום, אחרי שהחושך יעבור (ראה הרמב"ן על פרשת וישלח למשמעות המילה 'חושך' בהקשרים כגון הא.)
ומדינת פלסטין תיקבר עמוק בבור,
נגיע ונרים דגל,
ועליו יהיה חרוט באותיות ברזל:
לא לשמואל ירושלמי, ולא לכל השמאלנים!
אתם תלכו לכם עם כל הערבים!
אולי לים?
מקום מושלם....
[ליצירה]
נכון, אבל הספר מוצלח הרבה יותר, והסרט מדבר אליך בקטעים מסויימים מאוד. הספר כולו מטורף בריל-טיים. לואיס קרול יושב בקבר וחושב: "למה? במה טעיתי?".
וולט דיסני עשו סרט שהם כתבו את התסריט שלו, כשמישהו כתב כבר לפניהם את הספר בצורה יותר מוצלחת. גם להם יש לפעמים נפילות.... (ואם בארזים נפלה שלהבת...)