[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
המממ...
חכו נא ועמדו הכן
הנה באה תגובת הבן:
ובכן רצינו בת לבחור
אך אין זה מכובד, לאמור
שלא כל קשר וירטואלי
הוא איך שבא לי,
איך נראה לי.
לכן נזהרנו, באמת
אך מה מוזר, הנה כעת
אומרת לנו עלמת חן
שהיא רוצה להתחתן.
ולא עם משודך ידוע
עם דייט גבוה וקבוע
פעמיים בשבוע,
אלא דווקא, פלאי ממש
עם כל ברנ-ש
יוצר נרגש.
[ורק רציתי להזהיר:
"לשנינו אין מקום בעיר"
ואם אני וממזי פה
כל העולם ואחותו
יחליפו צ'יק צ'אק טלפונים
גם אם דרומים, גם אם צפונים]
כיוון שאין זה "לא כלה"
(אך מה רבים בלא כלה)
אזעק ואשתדל המון
שאין זה שוק, לא תיאטרון
כאן המסך עוד לא ירד
כאן אין חשד בכל אחד
שאם כתב תגובה זוהרת,
אז הוא חושק בַּמֶחברת.
לכן אציע, רבותי
השידוכים תדחו, אולי
ליום אחר מתוך המלאי
(אל תשכחו לפנות אלי...)
[ליצירה]
*.
הייתי גם מוסיף תגובה
לשיר הנ"ל בינתים,
אך אין מנוס כי בצבא
לי אבלה שנתיים
וגם אם בת שרות תמה
לי תעפעף בטרמפים,
אומַר לה: מצטער, אך מה
נסי אותי בדייטים.
:)
[ליצירה]
כמה שאת עושה את זה טוב במיתולוגיה יוונית,
את עושה את זה פי אלף בתנ"ך, להבדיל.
כמה מחמאות אפשר לתת ליוצרת אחת שהיא כל כך צעירה. זה כבר אחרי גבול הלגיטימי.
[ליצירה]
לא תמיד אני יכול לשתוק.
ולפעמים שתיקה לא בונה, אלא להיפך, מכסה על סוד גדול בבטן שלא מתגלה לפה. והוא מפחיד אותנו ומתרחב בנו, עד שאי אפשר יותר לחסום, ובמקום לדבר קורים דברים אחרים, רעים.
לכי, ילדה אהובה, אל חלומות אחרים.