אני רואה ששנינו משתנים,
נושבים לכאן
ולשם.
בלי כיוון ברור
אך
יש דרך,
קיימת מטרה.
ובמסע
עד אליה,
כשעומדים לרגלי הריה
היא מתגלה במלוא יופיה
והדרה
אנחנו רק צריכים להיות
שם
בשביל לראות
בשביל לחוש
בשביל לכתוב...
[ליצירה]
הרעיון נחמד- במיוחד השורות האחרונות מכניסות בו טעם. אבל זה לא כתוב כשיר בעיני, זה לא מעובד, זה לא מנוסח ולא מלוטש, יש חזרות ואין מבנה/מקצב. אני מציעה לעבוד על זה עוד, אולי לקצר וודאי שלשכתב ולעבד עד שתגיעי למעין האמיתי של היצירה הזו, וסליחה אם דבריי מהווים קוץ בדרך לשם :)
[ליצירה]
נחמד, אם כי קצת לא ברור. מה שיפה פה, שעל אף שחוזרים מוטיבים מובהקים-שלך, היצירה הזו שונה מקודמותיה, שונה לטוב :)
הייתי משנה את השורה האחרונה- ומורידה את המילה- אז (שמופיעה גם שורה קודם ונראית לא שייכת כאן), כמו כן, יש לתקן מזכר לנקבה: "הן- עומדות בשורה". וכן- "מישהו דורך עליהן"...
[ליצירה]
זה יפה, קטיעת השורות לא תמיד נכונה, בעיני....
הבית: מסיר את המנעול
יוצא למקום ההוא
בלב זכרונות
בו לא ביקרתי,
כאלבום חתום
שלא פתחתי,
אותו הריח
נותר
יפה כ"כ- יכול לעמוד בפני עצמו!!!
תגובות