הים אינו עוד
מה שהיה בעבר
ודמותך שנבעה בו
עוצבה בלטף גליו,
בסערת משבריו,
רוחקת ממנו
בדומיה ובדמע.
צער הפרידה.
את רוחקת בלאט,
הרוח לוטפת שערך
מבדרת אימרתך,
רגלייך היחפות
שוקעות בחול החוף
ומבטך מופנה
אל עבר
התחלה חדשה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני נפעמת, אין לי מילים! מקסים, כ"כ נוגה ועדין. ניגון רגיש עולה מיצירה קסומה זו... אני מקווה שנסיבות כתיבתה לא היו מדי מצערות... נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ממש, כל כך חרישי וקסום [ליצירה]
- [ליצירה] הים, הוא אף פעם לא מה שהיה, ואף דמותה נשמעת כמתחדשת מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים, ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה ומבדרת שערה. צריך להכריז שזה יפיפה? :)) ושאהבתי?? כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט מתבדרת (ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:) [ליצירה]
- [ליצירה] בעקבות דבריו ואם ארצה לשבת ליד הפאסטית והיא לא תסכים ? אז מי יתערב בכדי לאמת שאכן אשב? ואם יקרה מצב טבעי (ישראלים או לא?) שפתאום אחת הבנות או אחד הבנים מגלה שם את חבר שלו הג'ינג'י עם הכיפה של צבי הנינג'ה -זה שהיה איתו בסיירת.. וכך תתפתחנה דבוקות של אנשים: קבוצות של 2-3 חבר'ה שלא יתערבבו אחד בשני... חשבתם על זה ? [ליצירה]
- [ליצירה] מה איתך? מספיקה לו הסוכה של אברהם ואיסמעיל, הם נותנים לו מזרון ושולחן כתיבה ומחשב ואז הוא נח וכותב [ליצירה]
- [ליצירה] :-) הייתי בלונדון בדיוק לפני עשר שנים, ומראה הספסל בגן הסתווי לא נשכח ממני. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי את רוב המילים לא תאמר תשמור בנבכי הלב עד אשר יגדשו כסכר עד כאב עד הלב. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון בהחלט, הכתיבה באה ממשהו שבין המוח ללב, זהו גל סערה מתנחשל הבא מתוך תוכך וכולל את הטוב ביותר שבאדם יחד עם הרע ביותר שבו [ליצירה]
- [ליצירה] ---- תודה :-) קבלו ח.ח- חולצה חדשה :-) המפיק שלי ייקח מכם פרטים, אז תישארו על הקו... [ליצירה]
- [ליצירה] --- מנהג מגונה הוא משל הקיצוניים-לרקוד על הדם [ליצירה]
- [ליצירה] ---- על תחביב זה נאמר: תחביב המלכים ומלך התחביבים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יא תמם! איזה יופי - הלילה משנה את הראייה! [ליצירה]
תגובות