שומע את קולך
מתגלגל
מהדהד
על הרים וגאיות
מוּשר
בפי ציפורים וחיות
צומח
בפרחים ואילנות
ביניהם יושב
מאזין
מביט
קורא אליך
בקול גדול
נכסף
כמה.
אשרי שומעי קולך
באור פניך יהלכון
י"ח-אור לי"ט שבט ה'תשס"ב
[ליצירה]
נאה בהחלט
אם זה מה שקורס מ"כים מוציא ממך, אולי גם אני אחשוב על זה (ואז אתאבד, כמובן).
טוב לראות שאתה חי ובועט, וגם שובר כמה חזירים-קדושים בדרך.
[ליצירה]
אהממ..
ברור.
אני יכול להסביר קצת דברים חיצוניים, לא יותר.
בעצם, אני אסביר רק מה זה טריולות.
כל תיבה במוזיקה מחולקת לארבע (נלך על מצב פשוט).
כל רבע מתחלק לרוב לשניים, ואז זה שמיניות. טריולות זה חלוקה של כל רבע לשלוש.
זה פחות או יותר טריולות, בצורה שטחית ולא מדויקת מאוד.
מצטער, אני לא חושב שאני הולך להסביר כאן יותר.
[ליצירה]
בהחלט טוב מאוד.
אבל אני רק תוהה, אם באמת המטרה היא 'להגיע אל המנוחה ואל הנחלה'.
אם באמת צריך להשתקע בכיוון אחד, אם אין ענין לחפש את הדרך ולשפר אותה כל הזמן, אולי אפילו לנדוד כל החיים, לפי האמת ולא לפי ההרגל.
[ליצירה]
טוב,
חושבני שלקשקושי השכל אני לא אתייחס.
לגבי הטענה שלך על זה שאני משהה את הכנסת ההמשך, אני פשוט לא רוצה שיהיה הפרש זמן גדול מדי בין החלק השני לשלישי, לכן אני דוחה את הכנסתו. יש?
(על כל פנים, אני מרגיש מאוד מאוד לא נעים כשמישהו מזכיר אותי או דבר שאני עושה יחד עם מישהו או משהו שהוא עושה, כשההבדל הוא הבדל של שמיים וארץ. לטובתו כמובן.)
[ליצירה]
בסדר,
אמרנו פחות או יותר את אותו הדבר.
מה שאמרתי זה שאדם צריך למצוא לו בתוך השדה שהוא הולך בו ומגדיר את עצמו בתוכו, את התלם שהוא חורץ לעצמו. רק למה שאני קראתי שדה את קראת תלם, אבל הרעיון הוא אותו רעיון ביסודו, לענ"ד.
אבל על כל פנים, אני שונא לומר "האדם צריך".
תגובות