אתה צריך להגיע לשלב בו אתה מכניס את השורשים לפה, שעל מנת לקרוע אותם לתמיד, ורק אז אתה מבין, בכאב, שהם מחוברים אליך, חלק ממך.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "כשאין שומע אין עץ הנופל ביער": ואתה נופל? כנראה שמישהו בכל זאת שומע. השיר הזה טוב בהרבה מהאחרונים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] מוגש כשירות לציבור? [ליצירה]
- [ליצירה] התחלת נהדר ומפתה, אך המומנטום דועך ככל שנוספים בתים. הייתי מוותרת על בתים 4 ו-5 ושומרת על המילים האחרות בכבוד הראוי להן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני--מודה. זה קו מצוין- מהורהר, מפתה לדמיין אותו, אבל שתי השורות האחרונות קצת הפריעו לי. דימוי קברים ומצבות הוא עוצמתי ומתנגש לרוגע שעולה מהשורות לפניו. [ליצירה]
- [ליצירה] נעה של הים קמה לתחיה.. יש בשיר הזה משהו שדיבר אליי, מרגיש לי שהוא לא פשוט כמו שנדמה מקריאה ראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה שלך מדהימה.ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל יפה וזורם ("אני חושב שכשמוזה בורחת לי, אני בטח נושם ממש הרבה מילים") אבל הסיום.. כאילו לא קשור להתחלה, כאילו נכתב בזמן אחר, בהלך רוח שונה. [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק כשאני שוקעת בתמונה הפסטורלית -אתה מוסיף את החספוס הזה, שובר הכל. הייתי שמחה למצוא סיומת ורודה יותר, אבל זה עדיין שיר נהדר.ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני באוהבים. עד השורה האחרונה יש קצב מהיר, עולה מין התרגשות, וזו האחרונה מרסקת אותה. הייתי מעדיפה סיום מוחץ יותר, רגע שיא :-) [ליצירה]
