[ליצירה]
בחתונות יש את שמחת האדם הפרטי ויש את שמחת הכלל. אותה שמחת הכלל היא זו שזרה לי.
(חלילה לי שלא לקחת חלק בשמחת האדם הפרטי ולשמוח עימו בשמחתו, בעיקר כשמדובר באדם קרוב.)
באופן כללי זהו קטע בדוי שנכתב על סמך התרשמות מהחתונה האחרונה שהייתי בה.
מה שכן - תמיד בשמחה! : )
[ליצירה]
מכל השיר שכתבת ישנו משפט אחד שנחרט אצלי
"נפל בעת מילוי תמימותו"
אכן, כך הם פני הדברים.
[ליצירה]
[ליצירה]
בצילום מאונך הפריחה הולכת לאיבוד. אני אומרת זאת מנסיון כי ניסיתי וזה יצא פחות מוצלח.
ואכן - באומנות כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה.
תודה : )
[ליצירה]
[ליצירה]
זה עדיין כואב לי כל הסיפור הזה.
זה אחד הדברים שהכי מפחידים אותי ולכן זה פגע ישר בבלוטת הכאב שבי והפעיל אותה על טורבו.
ליד בלוטת הכאב נמצאת בלוטת הכמיהה. וכל פעם שאחת מהשכנות פועלת באופן מוגבר היא גורמת באופן בלתי מודע לרטט אצל רעותה.
כל כך הרבה שבחו פה ופיארו ולי נותר פשוט להצטרף אליהם.
[ליצירה]
שים בו מה?
הכותרת נהדרת
האגדה לא.....
מה עם איזו עלילה שתתאים לצפיות שאת מתווה כשאת נותת שנינה של כותרת וסיפור כל כך מאכזב.
תנסי שוב...
לכי על אגדה עם אלמנטים של אגדה, הרעיון של מכתב שמגיעה בטעות הוא טוב, אך אין כל התפתחות וודאי שלא שנינות בהמשך. סתם הוא והיא ודוור חולה. סוג של "שום דבר", או "מהומה על לא דבר". תני מידע עליה ועליו נוסף על הנ.צ. של מיקומם הגאוגרפי, קצת חומר רקע. ואם כבר בחרת בדוור חטתן אז שלפחות יעשה משהו משעשע עם הפגיעה בצינעת הפרט.
אני חושבת שהרעיון עוד לא עבוד כי בעזרת מעט עיבוי ועיבוד תביאי לו ולעולם גאולה גדולה.
: ) בהצלחה
חלמונית
[ליצירה]
מכאן חייבים רק לטפס למעלה, אין מקום לפיספוסים!
כלנית-
בשיר שלך את שולחת ביקורת חריפה על התנהלות הציבור הדתי לאומי. יש בו אמת מרה וכואבת אך הסף שלו נחרץ מדי, עוד לא הגענו אליו ונראה כאילו את מבקשת אותו. לצד השפל הגדול שכיוון להשאירנו ערומים התגלו תעצומות מחודדות ומיוחדות. ועכשיו, תוך העשיה שלא נגמרה אנו חייבים לחשוב כיצד אנו ממשיכים הלאה ולא נסוגים אחור.
בהצלחה לכולנו!