לגעת בצליל
לחוש באומר
לנשום ריח פריחה
עד בלי די
לפני שתקמול
לרחף מעל
ראשי הרים
אווירם הצח
ופלג דק יורד
בינות לנענע משובלת
וקנה סוף
לראות אותה
הולכת, מתרחקת
מעבר לגבעות הגיר
מעבר לסכר האוגם
ולדעת
שהיא תשוב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
----
מקסים !
המטאפורה חופייך שוב משייכת את השיר לז'אנר שירי הים והנדודים שאת כה מיטיבה לספר.
"כשמש תסנוור עינינו" קצת לא מובן.
השורה "ביום מן הימים" -חושפת לעינינו כי היה זה רק ביקור חטוף על מנת להתרשם מחופיך :-)