[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
----
ממזר, כאן לי "עמרם" קראת ???
ובכן בלי דעת...גם קלעת...
...לשם אשתי מנעוריה...
וכאן ישנו סיפור קורע:
טוראי עמרם גוייסה חוקית
לצה"ל , וקיבלה דיסקית
ובדיסקית נפלה טעות:
אל ה"עמרם" הוסיפו יוד!
(ולהסיר ספק - אסבירה
שהיא אותי אז לא הכירה!)
היא לאימה אז הראתה
את הדיסקית - וטעותה.
אמרה האם אז לחיילת:
טעות כזאת לא סתם נופלת!
"אין מקריות, בתי שמעי,
שמרי עליה כמו שהיא! "
אשתי השתחררה מצה"ל
(עדיין לא חלמה על בעל)
עוד שש שנים עברו ביעף
זכרון אותה דיסקית חלף
וכשהגברת התארסה...
פתחה אימה איזו קופסה...
ובקופסה...דיסקית מוטלת...
ובדיסקית שם של חיילת
"שגיאה" קטנה רק באיות...
עמרם ? לא! עמירם עם יוד...
והסיפור הזה אגב
נכון מאלף ועד תו!
[ליצירה]
-----
לעדי... האמת היא שגם...אני...לא אוהב...כל כך הרבה...3 נקודות...אבל מה לעשות והספר יצא כבר לפני 6 שנים ואני פשוט ניסיתי להישאר נאמן למקור...
[ליצירה]
אהבתי מאוד
יש רק פיספוס אחד - נוצר רושם ראשוני מטעה שגבוהים וקדושים אמור ראחמנא ליצלן להתחרז - והרי לא היא....ובטח שבבית ספרך לא חורזים בשור וחמור...
[ליצירה]
----
מישי אחרת - אל תתנצלי
טוב שהגעת לחסות בצלי
הכנסת האורחים היא אצלינו בדם
(וההוכחה - היא כל מה שקדם)
וטוב שבין כל החורזים לתפארת
הגיעה אלינו בסוף גם - סופרת
שספרה כל שירשור כדת וכחוק
(ובינינו - מי כבר אחריה יבדוק...)
ובכן את טוענת לפ"ז שירשורים ?
אז אני כאן נפלתי בפ"ח...חברים...
ולא אאריך כאן יותר...רק מפחד
שבסוף עוד אפול מן הפ"ח אל הפחת...
[ליצירה]
לממזר פרחים
ובכן שוב בגדול פיספסת
ובמפה כלל לא חיפשת
כי לעומת מקום מרב
אילת צפונית מאוד עכשיו
ובאילת כן, חם אמנם
אך במשחק ה"קר או חם"
אתה נמצא בקור עמוק
וממרב מאוד רחוק!