יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
אוווווו איזה יופיייייייי!!!!!!
הדס-!
את,
אחת המשוררות הטובות ביותר שמצאתי באינטרנט,
וכיוון שאני מכיר בעיקר כאלו,
הרי שאת אחת המשוררות הטובות ביותר שאני מכיר,
אם לא האחת.
הנושאים שלך מקסימים, המילים שלך קולעות בדיוק,
ובד"כ בד"כ המשקל של השורות מושלם, למרות שלפעמים יש אני חש בכמה צרימות, אבל לא נורא...השאר מכפר על זה.
ובאשר לדרקונים, אני לא מכיר את אלו שדברתם עליהם, אבל אני כן מכיר כמה שאפשר לסמוך עליהם, כמו גורבש, של קרוליינוס הקוסם הירוק (ותודה לחתלתול של שרדינגר שהזכיר לי את שמו), או יוסטס, לפני שאסלאן קילף אותו, אף כי יושרו של זה מוטל מעט בספק.
וכמובן, ישנם דרקונים שלעולם לא אסמוך עליהם, כמו הגברת תותבת, או סמוג.
=)
[ליצירה]
איזה יופי של תיאור!
למרות שהייתי צריך להשתמש באנציקלופדיה העברית כדי להבין...
איזה שילוב מחריד זה - יופי ואכזריות! כמו איזו נאצית אחת, שהיתה בטלוויזיה לפני כמה ימים, בתכנית על אוושוויץ...(ולמה כל התגובות שאני כותב לך הערב מתקשרות לנאצים?!)
שיר נפלא!
[ליצירה]
אלוהים!
אוי לה לאותה בושה...
מעניין מתי כתבתי את התגובה המבישה הזו.
אני! אני שכה אוהב את רחל! אני! שמנהל קמפיין נזעם וחתרני הקורא לשינוי מטבע הלשון "השיר של יהודית רביץ" לכדי: "השיר שיהודית רביץ שרה ששכחתי מי כתב" (במקרה הפחות טוב) או "השיר של רחל שיהודית רביץ שרה" (במקרה הטוב). ולאו דווקא יהודית רביץ כמובן, אלא כל זמר/ת שהוא.
אכן, נפלתי חזק.
תודה דנדוש :)
[ליצירה]
הוי, אלוהים.
"מחר אהיה במורא גדול".
אני לא יודע אם קראתי את השיר כמו שהתכוונת, אבל הזעקה הנוראה לאלוהים שאני קראתי בו כמעט וגרמה לי לבכות.
וזה ממש מתחבר לי למה שנאמר לפני כמה ימים, על שנאה וכעס הגדולות מאדישות וטובות ממנה.
"אני אברא/ אני זעם".
אני גם.