[ליצירה]
מעולה. חכם, נעים, תמים, כנה ועוד ועוד ("עוד" אחד מהשניים הנ"ל ממשיך את המחמאות וה"עוד" השני ממשיך מתוך הכיף שצץ בקריאת השיר ודורש עוד יצירות כאלה!)
תודה.
[ליצירה]
וואו
וואו!
והעימוד ממש ממחיש את הפחד, וגם המקפים, כמו זעקות חנוקות שנבלעו.
אני ממש יכולה להרגיש את החוויה. את האימה ואת ההתרוצצות הנפשית האינסופית כשאין שום מקום שטוב להיות בו ושום מפלט אמיתי מהתהום.(כמו שרומזת גם הכותרת.
השקיעה, האסיות, תחושת האין מוצא.
והשאלה בסוף - "איך אעלה אל אבי/ ואין בנפשי מתום?"
וואו. זה ממש חזק.
(תודה על ההמלצה.)
[ליצירה]
תודה שנגעת בסיפור שלי בדיוק רב.
הצלחת להפוך סיוטים שלי לאגדה,
הלוואי וגם אני אצליח.
ואתם, אליכם מדברים בלא שתקשיבו, תדעו;
יש את סבל הקיום והוא ספון בקירות ליבנו ובדמעותינו,
ובאגדות האמיתיות אותן לא מספרים לילדים.
תודה, ים, יש לך לב רחב.
[ליצירה]
וואו
לפרוט את סיפורו של יוסף במילים מדויקות
לרדת לעומק...
שאפו
(המילים אזלו)
לא יודעת אם הבנתי הכל, לא יודעת אם התחלתי אבל כרגע זה לא משנה
הפעמת אותי
תודה.
[ליצירה]
דינה, הצלחת ממש לרגש אותי בשיר הזה.
הערה קטנה- בשורה "כי לא סלחתי- ולא אמחל" נדמה לי שיותר מדויק לכתוב מחלתי. (אלא אם כן היתה לכך משמעות שלא ירדתי לעומקה).
[ליצירה]
[ליצירה]
מגונדררררת שלי,
(תראי, אני פה, מגיבה!)
מוצאי חלום, שבת,
זאת את עכשיו
מצויינת כמו אז ואף יותר...
נ.ב.
אני, יומרנית שכמותי, מרשה לעצמי לחשוב שהיכנשהו אני, בתוך המחרוזת שלך.
[ליצירה]
למה הוא היה צריך לצעוק את אהבה שלו אליך?
הנסיך הקטן לימד אותי שהדבר החשוב באמת סמוי מן העין. לא כל דבר צריך שהעולם כולו ידע.
את כותבת יפה, אבל אני לא אוהבת את האהבה שמתוארת בסיפור.
[ליצירה]
הלך רוח, זה לא יפה (פויה ילד רע) להשליך כל יצירה על הכותב שלה.
אילה, אני קראתי לסיפור הזה כשהדודה פולי פגשה את פוליאנה, אבל הפיצול שלי שמפרסם את מה שאני שולחת לו למייל לא שם לב אז הוא קרא לזה ככה הכותרת שווה החלפה?
[ליצירה]
מתוקונת, היית נשמעת כל כך נואשת שהחלטתי לקרוא ולהטריח את עצמי לכתוב תגובה.
יש ליצירה (למה סיווגת אותה בתור מאמר?) פוטנציאל אבל היא צריכה לעבור ליטוש (של הגהה למשל).
חוצמזה אני חושבת שהאושר נמצא איפושהו בתוכנו פנימה ואנחנו צריכים לחפש אותו, אושר שמגיע ממשהו אחר הוא אושר זמני, רגעי ולא מספק.