ושוב - כמו תמיד
מחפשת אותך
ושוב - כמו תמיד
קוראת כל מילה
ובכל מילה
תוהה למה התכוונת
ובכל מילה
אוהבת יותר את מה שכתבת
ובמה שכתבת הפעם
יש קשר אלי?
ובמה שכתבת הפעם
רצית לרמוז לי משהו אולי?
ושוב -
מעין ש
-
בת 35. איך זה קרה?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "רק אל תבינו אותי לא נכון: זה לא שאני לא שמח שניצלתי, שהקב"ה הציל אותי. זה רק שהייתי הרבה יותר מבין אותו אם הוא לא היה מציל אותי. לו הייתי מת, החיים שלי היו הרבה יותר פשוטים." בדיוק. ממש ממש ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה מבולבל לך נשמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי נורא. אבל למה שיעופו סכינים? כבר כתבת דברים שהיה יותרמשמעותי להבהיר עליהם שהם לא קרו באמת;) [ליצירה]
- [ליצירה] ליתוש, כן! (איזה הלם) [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו אין לך מושג. אין לך מושג כמה אני מרגישה את מה שכתבת פה. עד למילה האחרונה. בהצלחה... [ליצירה]
- [ליצירה] כי מצאתי את זה סוף סוף בין מיליון הדפים שמפוזרים אצלי ב"מגירה" [ליצירה]
- [ליצירה] הערה קטנונית ופחות קשורה: הכוס השבורה בחופה אינה מסמלת מזל טוב, היא זכר לחורבן בית המקדש! (ולכן כיום יש המקפידים לשבור את הכוס באמצע החופה, ולא בסופה רגע לפני שכולם קוראים "מזל טוב", על מנת שלא יצא שאנשים מברכים על חורבן הבית). [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם לא הגבתם כי לא הובנתי, אבל עקב הערה, הרי לכם כמה הארות: "מה שהיה" - באמת היה. "ומה שלא" - לא היה. ואולי אם היה, היה עכשיו יותר טוב. אולי מה שהיה - היה עובר. "ומכל זה באתי לחשוב" - שאולי, אם פעם אחת, אפילו אלוהים יבין, שלפעמים אי אפשר בלי חיבוק ממישהו (הוא. ולא היא)...אולי היה אחרת. "אלהים" ב-ה' ולא ב-ק', כהרגלי. כי אם אני באה למרוד במוסכמותיו, אז עד הסוף. גם בשינוי השם. אבל אלוקים נשאר אלוקים, מה שלא היה לא היה בשל כך... וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי, שי. כרגיל, לא הבנתי. למרות ששמרתי את השיחה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי הרבה למרות שאהבתי מאוד בכל זאת. מה שכן הבנתי ואהבתי היה הקטע על הדיג. יש בזה משהו.... [ליצירה]
תגובות