[ליצירה]
תודה על התגובות! ניצן - לא רציתי ללכת מסביב, רציתי למסור הרגשה מדוייקת. אבל השומן הוא ממילא לא האישו, אלא התיעוב העצמי וההרגשה ש"אין לי זכות לתפוס מקום". anyway תודה.
[ליצירה]
מוטב מאוחר מלעולם לא
מקוה שעדיין רלוונטי להגיב, אחרי שנה וחצי (מה לעשות שאני חדשה פה):
(טוב, אני לא אכתוב לך כלום על הכתיבה שלך, כי את זה אתה יודע לבד) אבל בקשר לגשרים - מישהו שאל אותך שם למטה מה משמעות שריפת הגשרים, וענית לו משהו על ניתוק העבר. זאת המשמעות הרגילה של "לשרוף את הגשר", אבל כאן נראה לי שיש משהו נוסף -
כי נראה לי שבסיפור הזה הגשרים הם סמל אירוני, הם אנטי-גשרים, תחליפי- גשר, גשר שנכשל... דוידי לא הצליח לבנות את הגשר בינו לבין העולם,לבין אנשים אחרים,בין החומר לרוח, אפילו בין החלקים השונים של עצמו (וגם מחלת הנפש שלו מתאפיינת במעבר בין קטבים קיצוניים...) רצה להשתמש בסיגל כגשר אך הפער היה גדול מדי. הגשרים שבנה היו עדויות לחסרונם של גשרים אמיתיים (וכשאבא שלו שורף אותם, הוא בעצם שורף את האנטי-גשרים, אולי מתחרט על שלא השכיל לבנות עם בנו גשרים אמיתיים במקומם).
נ.ב. בדקת עם מישהו מקצועי עם התסמינים שתוארו אכן מאפיינים "מאניה-דיפרסיה" (לאן נעלמה ה"מאניה")?
[ליצירה]
לא, היא לא גאה בך. ו-לא. הבכי והצעקות הן לא "מאנטרה עילגת" והיא לא "שחקנית גרועה". ו-לא, היא גם לא רוצה ש"תכיל את חייה בדקה או שתיים". כאילו אפשר. לא מעניין אותה כמה ליטרים של דמעות ובאיזו טמפרטורה כן או לא שפכת בשעה שביצעת את הפקודה הלא חוקית, פקודת השמד והחורבן, ועקרת אותה מכל מה שהיה חייה עד עתה.
חייל, שוטר, לפחות על טטמטם את המצפון.
(דרך אגב, לקטע עדיף לקרוא "עובר מסך", לא?)
[ליצירה]
הדס-
1.אל תבלבלי בין הישות הממוסדת הנקראת "מדינת ישראל" (שיכלה להתקיים עקרונית גם באוגנדה), וביןארץ ישראל, מולדתו ונחלתו של עם ישראל לעולם. 2. חבל קטיף שנעקר הוא חלק מארץ ישראל, ומשם הגלו יהודים, נקודה. אומנם הם לא הוצאו מחוץ לתחומי הארץ אלא עברו למקום אחר בארץ ישראל, אבל *משם* הם הוגלו.
תגובות