אם קין הרג את הבל, איך זה שאני קמה חדשים לבקרים עם אותה תחושה צורבת?
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "... כי הכל הבל..." אהבתי מאוד. נותן הרגשה של 'וואלה'... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון של במשפט אחד כפרומו לסיפור! אשקול לאמץ, אם אי פעם יצא לי בטעות סיפור :-) [ליצירה]
- [ליצירה] על הבל הבלים אמר קוהלת אמרו חז"ל שעל המעשה שעשו שמעון ולוי שהרגו עיר שלמה תנא אחד אמר שעשרת הרוגי מלכות הם כפרה על המעשה תנא שני אמר שבכל דור ודור 10 צדיקים מתים ככפרה על אותו מעשה זה בא ללמד אותנו שכל מעשה לטובה ולרעה לא משנה מי עשה אותו ומתי זכותו או חובתו עומדים לנצח מול הקדוש ברוך הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] אך אם בתקופת פריחץי קמלתי, מה יהא עלי בימות השפל? [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, התקופה הזו עושה לך את זה כל שנה מחדש מה.... בכל תקופה כזו אתה "מפציץ" את העולם בעוד יצירה עצומה שלך, כאילו אגרת אותה במשך כל השנה בפנים. והיא, כשנתנו לה את האפשרות לצאת, עשתה את זה במלוא הודה והדרה... השנה עוד לא התחילה ואני כבר מחכה לתחילת השנה הבאה... שנזכה לעוד אחת מופלאה כזו שלך... :) נעתקו מילותי. תודה. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] לוידעת מה עם התמונה אבל אני יושבת לבד במשרד ובוכה מצחוק מהתגובות. אבל לא דימוי של בוכה מצחוק, ממש ממש, עם דמעות! בקושי רואה מה שאני מקלידה... הרגתם אותי! [ליצירה]
- [ליצירה] לעניות דעתי העניה הסוגריים מיותרות. הרעיון טמון בשגיאות. [ליצירה]
- [ליצירה] סלחתי. :) [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להחזיר אותי שנים אחורה, לתקופה כל כך שונה, כל כך סוערת מבולבלת ואחרת ועם זאת, כל כך שונה! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב בשקט... כל כך נוגע! יש בך קסם... [ליצירה]
- [ליצירה] תרשי לי זהירות שביר לחרוג ממנהגי (שלרוב מקבל את תגובותיך בשתיקת הבנה והסכמה קלה) הפעם אני בוחרת בלהגיב, אולי אפילו לחלוק. (בנחרצות..) "כשהלב פועם לו מסתובב, מתגלגל, רוכב תחת אצבעותיי" את באמת לא מכירה את ההרגשה הזו, בה מרוב ציפיה, כמיהה, השתוקקות, עומס רגש, הלב כמו מקבל חיים משל עצמו, משתלט בברוטליות על כל ישותך, עושה בך כרצונו ללא כל יכולת שליטה ולו הבסיסית ביותר?.... "יורה את שאריות ביטחוני העצמי ומפספס" גם את זה קשה לי להאמין שלא חווית אף פעם, זה משהו בסגנון "הצ'אנס האחרון", כמו תגובת נרדף שהגיע למלכוד ולדרך ללא מוצא, זה לנסות ללכת על כל הקופה כמו מתאבד שיעי, ולא משנה מה תהיינה התוצאות, יריות אחרונות של נסיונות בשם איזשהו כח עלום קיים/לא קיים עמוק בפנים... ועכשיו למה שצרם לי ביותר- "אתה מוכר" מוכר? אני חושבת שיש כאן מצד שי חשיפת רגשות בצורה כל כך חזקה ואפילו די יוצאת דופן ונדירה, "מוכר" זה נשמע לי יותר ניסיון שכנוע למשהו שה"משכנע" לא בדיוק מאמין בו בעצמו או מבין אותו לעומק. כאן אין כאן ולו צל של "מכירה" בעיני. יש כאן שיתוף די מקסים, וכן, הוא מצליח לעבור ורק בגלל שהוא כל כך אמיתי. והכי הכי חשוב (ושי, תפנים!) בשום פנים ואופן, אבל בשום פנים ואופן, (מספק נחרץ מצדי?) שלא תעז "לקפוץ" שפה. זה מה שעושה את סגנון הכתיבה הנוכחי כל כך מיוחד, הפשטות שבו, המילים הכל כך אנושיות, הלא מתיימרות, המקום האמיתי הזה שיודע להפוך גם מילים פשוטות לצרור יקר, השילוב בין אמת לרגש שלעולם לא יכול להוליד מילה זולה. היכולת שלי כקורא להתחבר לדברים בלי לפצח קודם את הצופן הגנטי... פשטות מבורכת. אני מאוד אוהבת אותו. גם את יתר האחרונים שלך שי. תם טקס מגילת העצמאות. כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שזה עלה מאותה סיבה שההמלצה/קביעה שלך עלתה בתור שיר... [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'. כן, כן, אני לא מתעלמת מהעובדה שזה כתוב כל כך יפה אבל אאוצ', זה צובט. [ליצירה]
תגובות