נֶשֵךְ הַנָחַש הִיא
קִץְ מַאוׁר עֵינַיים,
וְאֶרֵס הַנֶחׁושֶת,
חָיוּת כֹּל הָאַדָם.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יוווו..=] איזה שיר אהבה מקסייים!!!היד החמימה הזאת שגורמת לך להרגיש מרומם כל כך,כאילו באותו רגע הכל מושלם וטוב..מכיר תהרגשה אליה התכוונת... תודהה!!:-) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לשניכם! ממש משמח אותי לקרוא תגובות אחרי בצורת ארוכה של שתיקה.. שמח לראות שאהבתם!אז שוב,תודה ע-נ-ק-י-ת ! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אליה כקרן האור, כזיו על פני מים רועדים בכתום. כשמש זורחת על הרים רחוקים, כטל הפריחות הנוטף בפרחים. כטוהר השלג,הצחור הנצחי, כשמע הזמר,בבוא האביב, כציפור באויר הדואה במרום, כדמעה מן העין,הממאנת לפול. אכן האהבה שאת מתארת פה,כמעט ואינה ניתנת לתיאור!היא סוחפת,מרגשת,מטורפת!ממש כמו שאמרת...מדהים פשוט!הבאת לי השראה...;-) אין לי עוד מילים להוסיף.. רק שנזכה כולנו לחוות את האהבה הזאת במהרה.. תודה לך יולי!=] [ליצירה]
- [ליצירה] עבר הוא עבר,זה נכון..ואין מה לעשות,אך עם זאת אפשר תמיד לשאוב כוחות מהעבר,ללמוד מטעויות ולדעת שאפשר לשנות..ולא רק לבכות על מה שהיה.. ממש יפה,אהבתי..=] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מ-ק-ס-י-ם-!ממש הרגשתי את הילדותיות המתוקה הזאת בשירך!אחחח אין כמו ילדים כשהם קטנים...הלוואי וכולנו היינו תמימים כמוהם לעולם...=] תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] "לעולם לא רווים"...האמנם? אני דווקא חשבתי על שתי צורות למשפט הזה שלך.. מצד אחד,לעולם לא תשיג את האהבה למרות שתשתה ותשתה ולעולם לא תגיע לגאולה המטהרת הזאת שתשקיט את הרגש הסוער הזה.. ומצד שני יש את התחושה שלאהוב זה טוב ועוד ועוד ולעולם לא להפסיק!לשתות ולשתות ועוד לגימה אחת,רק להמשיך לאהוב,ואז הכל יפה ופורח,הפרחים לידכם פורחים ואתם חיים חיי גן עדן עד סוף חייכם,וזהו כמובן,חלום הזוי וחסר מציאות...אבל גם לחלום זה טוב!=] אני לקחתי את השיר בתור שאיפה לאהוב ולעולם לא להפסיק...לחיות את האהבה כמו שהיא,מדהימה! שיר יפה,למרות שקצת לא אהבתי את ה"סגידה" אבל זה ממש קטנה..חח תודה לך!:-) [ליצירה]
- [ליצירה] הפחד של אי הידיעה הוא גדול כל כך..אני ממש מזדהה עם השיר..בלי לדעת מה יהיה הצעד הבא,בלי לדעת מה יקרה עוד דקה.עוד שניה. כל שנשאר הוא לקוות לטוב,שיבוא..בטוח! יהיה טוב..=] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי..=\ פשוט אוי אחד גדול...זה כואב כשזה מתפוצץ ככה בפרצוף אחרי שהתחלת לבנות את עצמך ככה..אבל,אחרי שנהרסת את יכולה רק לעלות..ולבנות את עצמך שנית..ולהתחזק ולא לתת לאחרים להרוס.. תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן,לשאלתך. הזיכרון הזה,שמגיח משום מקום,מכאיב כמו ודוקר,בדיוק כמו אותה החרב..אחרי כל הרוגע והשקט,תמיד תבוא עוד סערה,,עוד סופה,ואז שוב,השקט..מן גלגל שכזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם כל מילה...נעצור לרגע הכל ונתייחד איתם.. אבל הכי חשוב לראות את הטוב שבכל דבר...הפרחים יצמיחו עליהם מחדש ואולי אף יותר יפים,והפריחה תחזור ליופיה הטבעי...למרות שהזוועה היא אותה זוועה,צריך להמשיך הלאה,אך לזכור...שנזכה לטוב ולצמיחה![תרתי משמע...] תודה לך! [ליצירה]
תגובות