אל מלא רחמים ושאול תחתיות
ארוס וטאנאטוס בסחרחרת
אתה האש, אתה המאכלת
אתה בכי המלאכים ודאבון הלב
אנו הרחם
אנו העולה
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "כרית ללא ריח הצרות" הוא דימוי מעניין. אני סקרנית לדעת איזה ריח יש, לדעתך, לצרות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את השיר, פרט ל"ובעיקר מרגשות" השובר את הריתמוס ואת יחודיות הדימויים של השיר. כדאי אולי לחשוב על סיום אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] כאחת שחוותה לינץ' וירטואלי, אני מבינה לליבך ומבינה את כעסך. יחד עם זאת, התאור יפה ומפתה וזאת, אני משערת, היתה כוונתך - להראות את הפיתוי שבהתמכרות לעולם שכולו מעין פאטה מורגנה. וכן, אני מסכימה עם אמילי. זהו בהחלט שיר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה - השראה אלוהית ושירה אלוהית. מי אינו שואף לכך? [ליצירה]
- [ליצירה] אפוקליפסה עכשיו [ליצירה]
- [ליצירה] אם מותר לי להעיר (וסלח לי אם זאת פסיכולוגיה בגרוש) השחור הגדול שאין לא סוף משתלט כאשר מפסיקים להלחם. [ליצירה]
- [ליצירה] בין טלטלה לשלווה - נשביתי גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. אם מותר להציע, הייתי מוותרת על "אנשים היו שוחרי אמת ולא זייפנים שמוכרים בגרוש אהבה" השורות האלה פוגמות, לדעתי, באופיו הפיוטי כל כך של השיר. הן מסבירות מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] לכאורה חביב, אך האם האדמה החמומה מרמזת למצב פחות חביב? להבנתי, אכן כן, ואז השיר אירוני ומושחז. [ליצירה]
- [ליצירה] דימוי יפה מאוד של דמעות, של צער העולם שעל כתפיך ועל ציפיות שלא התממשו. אהבתי [ליצירה]
תגובות