"זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב", אמרתי.
"הוא מספיק מחורר, לא?", ענית.
ואני, שלא יודע להכיל כאב כה מוחשי,
לא ידעתי את נפשי.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ב"ה יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] משותף לכולם מדהים איך הצלחת לבטא במילים כאב, שנגע כמעט לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט דמעה... ריגשה אותי מאד הטרילוגיה היפה שלך על הבוקר. תודה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב כל כך דברים כאלה....תיעודים כל כך מדוייקים ובזמן אמת לכאורה... או שלא לכאורה... ועדיין - זה שיר. זה נפלא. זה סוג היצירות שמעבירות בי רעד. אולי כי ברור שכל אחד היה במליון ואחד מצבים כאלה בדיוק, וכל אחד בוחר לכתוב את השיר שלו על שבר אחר מהשלם. [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם באמת שיר נוגע ומקסים ורומנטי ומרגש. תהיתי האם להעיר הערה כלשהי והחלטתי תחילה שלא, כי אני לא אוהב את כל המייעצים מה לשנות ואיך, אבל ראיתי שמיגה הקדימה ולקחה לי את המילים מהפה אז אני מצטרף. יותר מתאים לדבוק בשפה הפיוטית ולכתוב "אהבת נפשי". "איזו מתוקה" בתוך כל הפיוט הזה נשמע כמו פרודיה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מסר כפול היקר, איך אפשר להודות לדברים כה חמים ויפים? חיממת את לבי. לצערי איני מרבה לכתוב ו/או לבקר כאן. מבטיח לשתף ברגע שיהיה מה. אין ספק שזה נותן מוטיבציה. שבת שלום ארז [ליצירה]
- [ליצירה] עמית, כמו שעניתי כבר (תגובה שלישית מההתחלה - הבט בכותרת) השיר/מונולוג הוא לזכר נתן יונתן, כמו כמה אחרים שכבר כתבתי מאז מותו ("רעשקט" גם עליו/בשבילו למרות שהקורא מהצד לא יכול לדעת). ולא חסרה שום ע' פשוט משום שזה לא "דמעה" אלא "דָמָה" - "היה נדמה". קרא שוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. מאד. והקישור לפרקי אבות נפלא. כמה הערות לשוניות, כי חבל שיר כזה עם טעויות: שפתיים, שיניים כותבים כך<-- כתבת - ללפרוק, עם 2 ל בטעות ואומרים בנות חישוב, לא ברות חישוב תודה על שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) ראשית, ברצוני לפרגן על השיר היפה והכן (אף שלא הבנתי הכל). שנית, אודרי, אני מוחמא מכך שאני נקודת התייחסות של השירה באתר בכלל והשירה ההומואית בפרט. לא ידעתי. שלישית, אני חושב ומאמין שיש פה מקום ליותר ממשורר גאה אחד, ועובדה - הנציגות שלנו כאן הולכת וגדלה ואני אוהב את זה (גיל גבעוני ועוד). בכל מקרה, אם לדבר על תכנים, תחושתי היא שכותב השיר הזה נמצא בשלב אחר של חייו ממני ולפיכך אין הרבה נקודות ממשק אפשריות בנושאי השירים שלנו. אולי אנחנו דווקא משלימים (כי כשהייתי בשלב שלו טרם הייתי בענייני השירה). יפה. אין מה להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה מה שאני חושב אז זה ממש חזק על גבול הנורא :) [ליצירה]
- [ליצירה] ואו, זה ממש אלי היי שי... מזמן לא התכתבנו / התראינו. וצר לי על כך. נכנסתי כדי לכתוב לך מסראישי, אבל ראיתי את השיר הזה שסקרן אותי, אז אני מתעכב כדי לומר לך שהוא ממש דיבר אלי והתאים לי לסיטואציה שאני נמצא בה עכשיו (למרות שבטח לא נכתב בעקבו תאחת כזו). יפה כתבת. מקווה להתראות ברולדין מתישהו. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו איזה מזל שהגבת על שירי וגרמת ליל הגיע לכאן... אחרת מי יודע כמה זמן היה לוקח לי לגלות את זה. מה זה יותר צעירה ? בת כמה את עכשיו וכמה היית אז? שיר משגע ורהוט וכאמור, מלא בתום-נעורים שאין משלו על עפר... [ליצירה]
תגובות