את ההרגשה קיבלתי הבוקר
כשפתחתי את פי במקלחת.
הן היו שם.
עומדות במקומן
צמד חמד
חמודות.
לבן
ועוד לבן
הן שתיים.
"הרי לפני דקותיים
עוד הייתן שונות?!"
לא עונות.
אני שם חולצה
ויורד למטבח.
מלאכתן מיד תתחיל.
ברור מאד.
שתי שניים.
לפני דקותיים הן היו שוניות אלמוגים, עטויות ברובד של גוויות חיידקים ואבנית בצבע אוף-ווייט מאחורי שפתיים נעולות.
עכשיו הן עומדות במקומן, בלי כיסוי ללובנן, מחפשות מסתור מאחורי השפתיים שנפתחו בשאלה ומציגות אותן לראוה במראה. הן ממתינות עד בוש. הן בושות. נטולות שפה. נאלמות. רוצות להעלם. רק הלשון שמחליקה עליהן מזכירה להן שמלאכתן מיד תתחיל.
מה, יש לך רק שתיים כאלה?
[ליצירה]
ברור מאד.
שתי שניים.
לפני דקותיים הן היו שוניות אלמוגים, עטויות ברובד של גוויות חיידקים ואבנית בצבע אוף-ווייט מאחורי שפתיים נעולות.
עכשיו הן עומדות במקומן, בלי כיסוי ללובנן, מחפשות מסתור מאחורי השפתיים שנפתחו בשאלה ומציגות אותן לראוה במראה. הן ממתינות עד בוש. הן בושות. נטולות שפה. נאלמות. רוצות להעלם. רק הלשון שמחליקה עליהן מזכירה להן שמלאכתן מיד תתחיל.
מה, יש לך רק שתיים כאלה?
[ליצירה]
לאחר שקיבלתי את רשותה של גברת אריאלה:
"שולח: אריאלה אריאלה
ההודעה:
שי
השיר מקסים, אך הדימוי של חולצה חדשה בתוך ארגז בגדים משומשים
מלוכלכים לא מסתדר לי.
כי הרי הגעגוע הוא ישן ולא חדש
ועל פי עצם היותו געגוע מדוע הוא בארגז הכביסה ? כדי למחוק
אותו ?
בסדר, אפשר למחוק ולכבס. אך אז הוא לא חדש.
בפירוש החולצה החדשה לא נראית לי.
אולי חולצה מועדפת
אולי חולצה רלף לורן שעלתה אלפי שקלים
אולי חולצה יפהפיה שנכמר לך הלב לכבס אותה
אבל היא לא חדשה
נשלח: כביסה לבנה
תאריך 10/7/2006 10:22:52 "
[ליצירה]
תגובות