אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה.
בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת...
[ליצירה]
תהיה פילוסופית
אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
[ליצירה]
כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה.
בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת...
[ליצירה]
ואאאווו.
כבר הרבה זמן לא קראתי כזה קטע מתוק וקסום גם יחד. ממש אהבתי את ריבוי הדימויים למרות שהקטע של אם בת היה היחיד שלא הסתדר לי. חוצמזה, ממש אהבתי וזה גם חמוד לקרוא מעין תאור מצב של סיטואציה שקוראת גם לך...
[ליצירה]
לגלעדי דעה,
אדם קיבל את חוה
כי ידע שהיא תצליח להאיר גם אותו וגם אותה.
בדיוק כמו שאדם שיאיר לחבר
גם יפיץ את האור וגם לא יהיה חסר!
ולפחות זו דעתי.
דנדוש.
[ליצירה]
ירושלים...? זה ניחוש, אבל אחרי פעמיים של קריאה, זאת המסקנה שהגעתי אליה. (וכן, אני יודעת שאני לא ממש מהירת תפיסה...)
קשה לי עם "אין לי זיכרון ממך" ואם "סתם אמרו לי שאת חשובה".
ואם אני אגיד לך את זה על פקיעין?
אבל,
הרעיון עצמו חמוד מאוד, ובכלל, זה שהצלחת ליצור עניין בשביל לקרוא פעם נוספת, זה כבר נחמד...
דנדוש.
[ליצירה]
טוב שלום... זה נשמע כמו מהטרילוגיה של שר הטבעות או משהו...
מלבד התיאור הדי מזעזע של הסיטואציה עצמה, אני מאוד אוהבת את התיאורים המאוד ציוריים שלך (ושיערך הנחושת היה קשור בזרדים)
ואת התאור והניסוח שלך, בשפה גבוהה ועשירה (אנא, איזבל. יקרה לי את מכפי שאי-פעם תוכלי לתאר)
בקיצור, סגנונך הצורני, נושא חן בעיני.
דנדוש.
[ליצירה]
תודה, רון, זה גורם לי להרגיש הרבה יותר חכמה...
כן, הבנתי שיש רמזים, אפשר עזרה בפיענוח?
עקב עבודות היומיום המוח שלי קצת חלוד לאחרונה...
מהו הרעיון הכללי?
תגובות