מוקדש לך, באופן אישי
אם אתה מתכוון להתחמק
ממני,
בדרך כל - כך אלגנטית,
אז לפחות תן לי לעזור לך,
אל תעמיד פנים פתאום.
אל תתן לזה לנזול
לאט
לאט
לאט
עד שיבוא הרגע, שבו אבחין, שאני לבד.
[ליצירה]
כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
מסכימה עם אביב וסתיו, ממש מרגישים את המרוצה בשיר, את הקוצר נשימה, את ההתרחקות, ומתחת: את הפיתוי לחזור ולהסב פניך לאחור...
ממש התאמת תוכן לצורה, זה ממש משרת טוב את הנושא!
[ליצירה]
אני לא יודעת האם הכוונה ממש רצח את כל העולם כמו -לא הבין שכל מה שנמצא בתוכו הוא עולם שלם, שמתוכו יש להפריד את הטוב מן הרע ולהמשיך ולשאוב כח ועידוד, גם אם קשה. ואם את עדיין פה: שאלה לדיון, למה כל המציל נפש אחת מישראל דווקא? מה, לגויים אין עולם פנימי??
[ליצירה]
כן, כן, בטח עברו שנים מאז שכתבת את זה ואתה אפילו לא זוכר שזה פה, אבל רק רציתי להגיד שדברים כאלו, אני יותר אוהבת מהיצירה החדשה שלך (שגם טובה...)
תגובות