[ליצירה]
תודה על התגובות
סופר, שני לבבות לא יכולים לשנוא, כי שינאה לענ"ד, זהו רגש אינדוידואלי שכל אחד חש בנפרד, אני יכול להזדהות\אם שנאה של משהו את האחר, אמת אני גם יכול להזדהות אם אהבה של משהו את האחר אך, באהבה שלא כמו בשנאה אני יכול גם לחלוק אותה עם משהו והיא תהיה אהבה המשותפת לנו אך, אי אפשר לשנוא בשיתוף, (אוף! לאיודע, אני לא מצליח להסביר ת'צמי ולהגיד משהו ברור, אך לא ברור לך בתחושה שאהבה זה משהו שעשים ביחד ושנאה זה בנפרד?
לי בכל אופן זה ברור ועל זה כתבתי.)
[ליצירה]
לא! אל תעשו את זה!
זה הורג אותם אם נוגעים להם בכנפיים, זה נראה שהם עפים אחרי זה, אך הם מאבדים מהאבקה שיש להם על הכנפיים ואז התעופה שלהם לוקה והם מתים מיאוש.
הדרך היחידה לחזות ביופיים המרהיב מקרוב, היא אם נצליח לשכנע פרפר נחמד שיתישב לנו על כף היד, בלי שנלכוד אותו בין ידינו.
ובכל זאת טלוש, תודה על התגובה ואגב, השיר הוא גם משל!
[ליצירה]
וואי, איזה כיף של אימא, רואים שאיכפת לך מהם.
אני מאמין בכוחה של תפילה, איננו יודעים מאין באה התשובה/עניה לתפילה, אך אני יודע שכבר בעצם העלאת המשאלה מביאה את העניין למודעות וה' עוזר ומצליחים גם לקיים.
אני מברך אותך, שתצליחי לגדל את ה'מקסימים' שלך, להיות יהודים טובים.
[ליצירה]
יאווו (או בלע"ז U)
איזה יופי, הלוואי עלי להיות מסוגל כך פשוט לבכות ולהזדכך מכל הכעסים על העולם, על אלוקים שלא מוצאים אצלי אומץ להכלא בתוך מילים.
[ליצירה]
יפיפה.
לא כל כך הבנתי איך אתה נכנס לתמונה, כלומר, הזהות שלך עם הזאב לא כל כך מובנת לי, איך אתה יכול להקשר בו בצורה כל כך מוחלטת, אך המילים שלך חדות וחזקות והתחושה מועברת.
תגובות