תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
וואו.
בן, גרמת לי לחיוך הראשון של הבוקר בתקווה שימשך כך כל היום.
השיר מדהים וכ"כ נכון.
גם אם קצת כואב עכשיו, בעתיד בטוח יהיה טוב!
כי אכן, שום דבר לא נמשך לנצח...
תודה!
שבת שלום, מורן:)
[ליצירה]
אוח:(
נורא עצוב לי שזה מה שמשתמע מן השורות.
למען הסר ספקות..השיר הזה נכתב בעקבות שיחה עם החבר לשעבר, ובה סיפרתי לו שאני אספתי את כל הזכרונות לתוך קופסא ע"מ לעבור הלאה, והוא סיפר לי שאצלו הכל נשאר אותו דבר, הוא לא הזיז אף מכתב ואף תמונה או מתנה.
זה צרם לי נורא. כואב לי לדעת שהוא עדין שבור ואני המשכתי הלאה. רע לי עם העובדה שטוב לי.
אולי השיר אכן נוסח בצורת השוואה שטחית ולא הביע מספיק את הכוונה.
אנא, אל תחשבו שאני שמחה לאיד.
[ליצירה]
(לחצתי אנטר בטעות)
אושרת,
אנוכית? למרות שזו שאלה רטורית אני חייבת לומר שהתשובה היא לא.
אנוכית לא, אנושית כן,
אמפטית.
שיר מקסים, כמו שאר שירייך.
תודה, מורן.
תגובות