כל העולם יוצא
מתעלף לו בתמוז,
כדור הארץ שלנו
מנגב זיעה קרה
מחציו הצפוני
באותה עת
מתקררת דעתי, קופאת
כחציו הדרומי
לנוכח אותה אחת
שאותי זנחה לאנחות
לזרועות זרות
ואחר מנסה לשוב...
כחילופי עונות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שיר מאוד יפה, חכם
פותח בירח המזכיר משהו כפנים אנושיות, פנים אנושיות מוכרות מהיכנשהוא, פנים שהדובר/דוברת בשיר מאוד מבקש למצוא, אחר כך נודד אל עבר מחוזות החיפוש בבקשה שיחכה אי שם באשר הוא, והוא (הירח) יחכה בכל מקום ממנו ניתן לראותו ובכל צורה בו יוכל להתגלם (כותב שירים,איש לילה, ילד).
הירח מסמל עבור הדובר משהו יציב וקבוע, הוא קובל על הנאמנות לרוח הלא לויאלית, הנודדת, הבלתי יציבה, אם כי הירח אינו מלא כל החודש, אך הוא נאמן וחוזר בצורתו, אולי בשל כך השיר הזה מוקדש לו.
[ליצירה]
דירה, שבושת בה לחיות.
בעל הבית קמצן ופלצן
ששלמונים רבים מכם יגבה
על האורווה "שאינו אגדה עוד".
נבטל את דירתנו כפי שהיא היום קיימת!
לדירת כל עכבריה, נַהֳפְכָה.
את החתול נביא מלמטה.
נכבדו בצלחת עם עכבר וגבינה!
תגובות