בחירות אחרונות של העורכים
1 |
( מאת העורך/כת:
ליאורה ברנשטיין
)
היצירה:
בצל הדקל
מאת:
ציף ציף מעל לרציף
שימותו הציפורים העיקר הפלסטיק
יצירה זו יפה ולעניין ומעוררת בלב כל קורא את מחשבותיו הוא. בתקופתנו בה עוקרים עצים תמימים, בתקופתנו בה הקרחונים נמסים, גם בעלי החיים סובלים. והנה יצירה מקסימה על עצי דקל הסרק שמובאים ממקומות רחוקי ופרי אינם נושאים - חס וחלילא שלא יטנפו את המרצפות ולא יכבירו עבודה על הפועלים. כורתים את הישנים הפוריים ושותלים את החדשים העקרים. ומלבד העובדה שישן מפני חדש אל תוציא, זה מעורר בי הרהורים על עולם נגוז חולף ונעלם. ובנוסף לכך יש כאן "התכתבות" עם רחל המשוררת. "אלוזיה" כמדומני קוראים לזה ... יצירה יפה, קצרה ולעניין וגם מוגשת היטב מבחינה ויזואלית וכפי שאני אוהבת ללא רווח כפול בין השורות כך שיש לה נוכחות למרות שאינה מנוקדת. שבת שלום.
|
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
1
מאת:
מסננת .
זה כל כך!
אנושי, אמיתי, עושה משהו בלב שאין לו מילים רק דילוג קטן, ורצון להתערב באנושות הזו. | 4 |
5 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
אבינו מלכנו
מאת:
אריאן סולאל
וגם בקריאה הזאת, השיר חזק, מאופק מתגלגל על ניגודיו
יוצא מהלב ואינו פאתוס, מה שנותן לו איכות נוספת.
אמילי
|
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
פרוטרט בחורה-בצייר
מאת:
מרים ד
תראו מה אפשר להוציא מכלום.
אפשר שלא להמליץ? לצייר פורטרט כזה מרשים בתוכנה פרימיטיבית כמו "צייר" זו גאונות. לא פחות. | 6 |
7 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
נבדל
מאת:
יוחאי גרינגליק
משהו שנון
אמנם, דרוש מעט רקע בכדורגל. אבל הקטע הזה כה שנון ומדויק, שמומלץ לחסרי הרקע ללמוד על המשחק בוויקיפדיה רק כדי שיוכלו להבין.
|
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
ללא שם
מאת:
שלום
התחלה חדשה.
התמונה, המצוירת בכשרון רב, משדרת תום של התחלה חדשה. ילדות יחד עם קצה של התבגרות. | 8 |
11 |
( מאת העורך/כת:
ליאורה ברנשטיין
)
היצירה:
הִיא סָרְגָה פַּרְפָּרִים
מאת:
לאה כהן
למען הבית הראשון
זאת יצירה יפה מאוד. קצת מאריכה. אך ללא ספק יפה ונוגעת ללב. מגיעה כאן ההמלצה. לדעתי הבית הראשון אומר הכול וכל אחד יגלה בו מהרהורי לבו. והבתים האחרים יפים ומעולים גם הם אולם מכוונים את היצירה לנתיב צר יותר.
|
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
טיפטוף
מאת:
חיפושיה .כ.
קטן ועמוס
בדיוק הרגש הזה של תחילת שנה ותחילת רוחות האלול ועוד מעט הגשם הזה ואנחנו עדיין זקנים...
נמלים זקנות שאספו מזון לימים האלה.
כך אני מרגישה. | 12 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
אלה אזכרה
מאת:
ברק יהונתן
יצאנו עשרה חזרנו שבעה,
"יצאנו עשרה חזרנו שבעה,
אבל בתוכנו יודעים שאף-אחד בעצם לא יצא..."
על-כך אין לי מה להוסיף
רק להצטמרר.
שב"ש
אמילי
| 16 |
17 |
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
צֶלם
מאת:
נ ז
צלם והיכל
נ ז משחק במילים ויוצר חיבור מרתק בין עולמות הפוכים. יותר מהשיר עצמו יפה בעיני המחשבות שהוא גורם לקורא לחשוב, שהן שירים בזכות עצמן.
|
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
אני מסתכלת מהצד
מאת:
שוזרת
אני אוהבת התבוננות בפרטים
פרטים זעירים. רגע מהחיים מפוסל. רגע שמכיירים אותו
בזיכרון
זה מהנה ומעניין.
| 20 |
21 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
שובע 2
מאת:
ארז ליטמן
יש משהו בשירים שלך
שצריך לקרוא אותם יותר מפעם אחת.
קריאה חטופה מטעה. (מה שבדרך כלל קורה בשירים השרים עומק)
לכן, ממליצה לקרוא שנית
את מה שלגוד כבר פרט בתגובתו כה יפה ואני מצטרפת וחוסכת ממני הרחבה:)
ושוב, ברוך השב
ערב טוב
אמילי
|
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
להיות אדם
מאת:
לגוד
מיוחד, יצירתי ומעניין.
לא פעם ראשונה שלגוד כותב יצירה שמעלה תהיות על עצמה, במעגל קסמים מבלבל ופרדוקסלי. גרם לי לחייך, וחשבתי שכדאי גם לכם לחייך. | 22 |
23 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
טוק טוק
מאת:
ארז ליטמן
איפה אבא?
מי שם? ארז ליטמן. כמה טוב ששבת. או שאני לא הייתי?!
שירתך יפה ועצובה.
|
25 |
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
פרספונה
מאת:
ים ~
קומדיה דל'ארטה
יהודית כל כך... חידתית. מעניינת.
|
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
בגן
מאת:
בן אשר
דוגמה לכתיבה מרקיעה על אף הנושא השגור
כתיבה מאוד ממוקדת בתוך סיטואציה מוגדרת
טיול בגן בשעת ערב
ציור משורטט
אפשר לראות את השקיעה
את הכוכבים
את הוא והיא בינות הפרחים.
את הדרמה
יש כאן מעבר מעניין הלוך וחזור
בין הנוף החיצוני
לנוף הפנימי
היא קוטפת פרח הוא את החיוך
השמיים המואנשים ממלטים שקיעה (מטאפורית)
בינו לבינה
סיום מקסים-
רֶמֶז בְּעֵינַיִךְ
מֵעִיר כּוֹכָב
רָחוֹק.
עַכְשָׁו שָׁקֵט בֵּינֵינוּ.
עַכְשָׁו קָרוֹב.
| 26 |
27 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
שקוף
מאת:
ניצן ופרח
ממוקד, תמציתי ורווי פילוסופיה
כשאני קוראת שנית את השיר
אני מבחינה במשחק בין שקיפות
לבין הַכְוָנָה לאי-מודע, לעיוורון-
ועל שני אלה מנצח התעתוע.
האם באמת הפרטים סביבנו שקופים לנו?
והאם היכולת ניתנת לנו לכוון אותם?
הניגוד בין הדיוק של הזווית, לכאורה
(והשבירה על דו-משמעותה)
לבין התעתוע המונח בבסיסו
-מעלה אירוניה על ראיית האדם את הדברים
ועל שליטתו בנעשה סביבו.
שיר בעל מעוף.
תודה
אמילי
|
29 |
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
שנותינו עתיקות
מאת:
בן אשר
כתיבה משובחת
שיר שמנגן את עצמו בטבעיות, כאילו היה עוד לפני שנכתב, ופתוח לכמה כיווני פרשנות בלי לטבוע בערפל.
|
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
ביום השיכחון
מאת:
רסיס לילה
מרגש, אמיתי, כואב.
רסיס מעמת את הזכרון שבטקסים עם הזכרון האמיתי והחי, קשה שלא להזדעזע מהאמת שבשיר הזה.נוקב, במובן המלא של המילה. | 32 |
33 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
אש תמיד תוקד
מאת:
ניצן ופרח
האמביוולנטיות,
האמביוולנטיות אשר בקיום היהודי
ביטאת כה בעוצמה ובכתיבה מעניינת
ושיר כזה, ראוי לקריאה חוזרת.
שב"ש
אמילי
|
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
מוגזם
מאת:
רון תמם
דמיון ויכולת התבוננות מרתקים
בכתיבה שובת לב
שבוע טוב
אמילי | 34 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
סמבטיון
מאת:
ליאורה ברנשטיין
מעין קבלת שבת אישית
אהבתי את התחושות של שאון מול דממה-
ואולי בשעה שהמשוררת ניבטת לים
ונלקחת לסיפור סמבטיון
ועל ההשראה הזאת, ועל התוצאה
ממליצה לקרוא בהנאה.
אמילי
| 36 |
37 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
אפיטף לזכרונות לא קרואים
מאת:
אריאן סולאל
מהלך מחשבה מעניין ומקורי
מבט מקורי על סוג מסויים מאוד
של כתיבה-אפיטף.
כאן לא ניתן להתעלם מן הכותרת
בשיר המורבידי הזה.
הזכרונות כמועמדים אל הקיר
בדרך כלל אפיטף נכתב למי שכבר מת
ואילו כאן הם בדרך לשם
ולא אנשים
אלא הזכרונות.
דבר מעניין נוסף בשיר הזה
שיש כאן מהלך מחשבה כדבר והיפוכו.
הזכרונות מועדים לעינוי מן הסתם כשלב בדרך אל המוות המטאפורי,
דהיינו לשכחה
ומצד שני מכריזה הדוברת שהיא לא שכחה
והאבסורד הזה יש לו כוח בשיר.
את לא מאכזבת,
שיר מקורי וכתוב יפה מאוד
תודה וחג שמח
אמילי
|
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
מאת:
ראם סגל
לפעמים
ולפעמים אני מרגיש כך בשיריי. קצר, מעומד למה? שירה? חדשה.(?) | 38 |
39 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
זִירַת הַוִכּוּחַ
מאת:
מלודי אמילי
התרגשות
אמילי, הפעם התרגשות אמיתית של וואו, כבר הרבה זמן של שיר טוב בזמן הנכון ולא מבחינת צירופי המקרים של עכשיו.
תודה על יום שישי, שור זועם וקפה שחור מהביל.
|
41 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
איקרוס
מאת:
אריאן סולאל
"אז תדעו שזה לא ככה..."
מעניין ומקורי
לקריאתי,
בסיפור המיתולוגי על איקרוס
הכנסת מציאות חיים של אדם
הנע בין התמימות והשאול, בין כישלון לניצחון
בחיפושיו אחר הדרך-
ההאנשה של התמימות ש-עין לוהטת משתעשעת בה
מובעת כאן בצורה מאוד מיוחדת.
הצמא לשמש מול התהום כקונפליקט אנושי
בתוך אדם, שאיקרוס סמל לו-
בין דאיה לצלילה.
וגם הניצחון איננו מלא, הוא צורב. אולי צורב ניסיון.
אמילי
|
45 |
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
מלאכים
מאת:
מרק דגים
פורים! תחגגו.
ולמי שעוד לא יצא להכיר את היוצר השווה הזה - פשוט תכנסו. אוסף של חיוכים.
|
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
יהונתן
מאת:
י.מתחיל
לזכרו
מהיצירה הזו עצב וזעזוע שאפילו הכותב לא חשב עליו.
נכון שכבר כמעט אדר, והכי מתאים היה להמליץ על איזו יצירה פורימית ועליזה - וגם זה יגיע. אבל עכשיו, הייתי רוצה שנזכור אותם, ולו לרגע אחד. | 46 |
49 |
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
נתבהל רעי ביער להבתן
מאת:
אסף ארצי
לקחת את הצחוק ברצינות
ההפניה היא ליצירה פולינדרומית ספציפית, אבל אתם מוזמנים לפנק את עצמכם בקפיצה לדף יוצר מלא במשחקי מילים שוחקות.
|
53 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
ניצב הזמן
מאת:
כיפה נסתרת ואוכף
קצרצר הנושא בתוכו משמעויות.
החל מסיפור אשת לוט
ועד הזמן הפרטי של כל קורא
המקפל בתוכו הרהורים ומחשבות
על קפיאה, על עונש, על עבר מיוסר, על מליחות
על מנוסה, על עוד ועוד...
והזמן הניצב מאז ועד היום כמו ציור הננעץ בתוכו.
אהבתי!
|
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
בלי הפוגה
מאת:
משה קורן
בלי נשימה
בין אינספור שירים שנכתבו על העקדה, דומה שכבר לא נשארו זוויות חדשות.
והשיר הזה מפתיע, באהבה ובקבלה שהוא מגלה. | 56 |
57 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
שירה חדשה
מאת:
שי דוידס
אולי ניחר... אכן גרונך ניכר
אשרי האיש הרגיש
שכך מרגיש
וכך חובק תחושה ולעומקה.
(נקרא לי כהמשך לשירך הקודם שקראתי.)
שבוע טוב
ולחג שמח
אמילי
|
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
עשרה טפחים
מאת:
סומסום הפתח
לסוכות
ולכל השנה. סומסום חיה את העבר ונושמת את העתיד, היצירות שלה עשויות מארכיאולוגיה ואמונה מעורבבות היטב. פשוט תענוג. | 58 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
ילדה גדולה
מאת:
ניצן ופרח
במספר מילים
עולם הרגש ומלואו...
כתיבה כמו שאני אוהבת
ללא פאתוס מיותר מעביר כה טוב את הרגש.
אותו הרגש שאדם בוגר מרבד בשכבות.
תודה על השיר הזה
ושנה טובה
אמילי
| 60 |
61 |
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
ללא כותרת
מאת:
sough
כשמגיע אז מגיע.
אחוז היצירות החזותיות קטן מאד באתר. קטן אף יותר אחוז החזותיות המומלצות.
אבל זו בהחלט מרשימה ומיוחדת - ונימוקים מפורטים לבחירה ביצירה הזו יימצאו בתגובות.
|
63 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
נוֹנסְטַלְגְּיָה
מאת:
מצלול פאתוס
נגעה בי השירה המיוחדת הזו
והכתיבה המצויינת מעוררת הערכה.
האמת שהפעם התלבטתי בין מספר יצירות
טובות מאוד של מספר יוצרים שונים
אך אחר היוצר הזה אני עוקבת כבר מזה תקופה ועוד לא הזדמן לי להמליץ, אז הפעם!
שבת שלום
אמילי
|
65 |
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
טהרת אלול
מאת:
דמוסתנס -
כי אלול
את התחושות הכל כך מוכרות, דמוסתנס כותב בשפה המיוחדת שלו, ובאלוליות פשוטה.
|
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
שתי אחיות
מאת:
יונה דורון
שתי אחיות
המייצגות חתך של עם. בגלות ובארץ
אהבתי מאוד את דקויות התאור שיש בהם נופך הסטורי ונוסטלגי מזווית ייחודית ומקורית המתרכזת במקום אחד בעיסוק שכבר חלף מן העולם, וכל-כך מקרב את הקורא/ת לאווירה של פעם. וכל זאת מנקודת ראות של ילדה המלווה את קורותיהם. | 66 |
67 |
( מאת העורך/כת:
ליאורה ברנשטיין
)
היצירה:
נתבדו האותיות
מאת:
אסנת ישראלוב
אהבתי
אהבתי . גם יש מיסתורין גם מיסטיקה גם אינפשר האותיות. . גם קצר ומקוצר. והמילה הראשונה גרמה לי להרהר ולבדוק במילון .....
|
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
ט"ו באב
מאת:
אלי רווה
מאבל לשמחה
המרצפים תשתית של קיום ואמונה.
רב משמעי ומתבונן מזווית אישית מאופקת.
כתוב נהדר.
נהניתי לקרוא, תודה
אמילי | 68 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
שתי חברות
מאת:
שוזרת
נגיעה ואחיזה יפה
ברגע אנושי.
אהבתי את הפשטות
את הדיוק בכתיבה
את החזרות שיש להן עוצמה של תחושה
ואת הרמז שהושאר לקורא
במילים "אולי מעט אחרי..."
ואת הפער בכתיבה
לחוש ולחשוב
מציעה לשנות ל-שתי חברות, בכותרת.
תודה, אמילי | 70 |
( מאת העורך/כת:
ניצן ופרח
)
היצירה:
-אלצהיימר-
מאת:
סנקה ~הודיה
אם לא אזכרכי
לקראת תשעה באב. השיר הזה, שמצליח להכות בעוצמה למרות ואולי דווקא בגלל הפשטות שבו, מזכיר לנו את שאסור לשכוח. | 72 |
73 |
( מאת העורך/כת:
מלודי אמילי
)
היצירה:
לכבוד שבת קודש
מאת:
ש.ר.ף.
שיר המצייר אווירה ותכונה
לקראת שבת.
יש משהו בעיצוב התמונה שמצליח להעביר לקורא
את התחושה הפנימית והנוף החיצוני בו בזמן, בצעידה לקראת רגש מזוקק.
|
75 |
( מאת העורך/כת:
ליאורה ברנשטיין
)
היצירה:
לאן עפו השירים
מאת:
יהוידע אבריאל
לא יוסיף ולא יגרע
נכנסתי ליצירה מתוך פקפוק כי שמה נראה לי פשטני מדי, אך המנה שקבלתי, כמו במסעדה טובה, מסודרת היטב על צלחת, הפתיעה אותי עד מאוד לטובה. ולא אספר יותר כי זו יצירה קצרה.
|
77 |
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
בָקעה נגינתי
מאת:
הדר אראלי
החריזה והזרימה
כמה קשה להוציא את המנגינה בתנאים כה קשים של אפר ודם. ויחד איתה יוצאת תומתו של הדובר ב"תיתם"
מקסים!
|
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
לקטוף
מאת:
הדר אראלי
בגלל הפיוטיות שבו, והזרימה
כה פיוטי, אהבתי את השפה הגבוהה ואת הזרימה של השיר המוביל את הקורא בעונג אל יעדו | 78 |
79 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
קִשּׁוּט
מאת:
מלודי אמילי
תתחדשי!
ואעל אף שהגבתי בחיבה יתירה (חיובי) חייב להמליץ כמליץ בינה וביניכם! השיר, עם הראייה החזותית של אלבום התמונות וראשה הקטן משכבר (על אף שאיני פגשתיה מעולם), ייצור יצירה בלתי נשכחת גם לאחר כמה הבאות.
זו את! זוהי! זה אני. כך אני אוהב.
|
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
אשה
מאת:
אורית קורן
אישה, חצי אישה
במבט אחד מהיר, זה די.
אספמיה או אופוריה? לעיונכם. | 80 |
81 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
סחר חליפין
מאת:
אריאן סולאל
מכור לאריאן
התמונה האחרונה ששלחת לי. פרועה, לא ברורה, מלאה סימני שאלה. השירים שלך שונים. אם היית מצרפת את כתב ידך היו רואים את מעט שפיותך, כי אדם הוא אדם. כותב.
|
( מאת העורך/כת:
ליאורה ברנשטיין
)
היצירה:
לזאת שיודעת
מאת:
לותנת מידדה
קצר וטוב
יצירה בת 13 מילים המתארת - אולי - אהבה נכזבת. בד"כ תאורי האהבה והנכזבות של צעירים הם שגרתיים למדי ומקובלים על הכל, הסבל, הייסורים, חווינו כולנו ומבינים כולנו. פה הכותב לא השתפך, לאדיבר על עצמו, וכל המוסיף גורע. וב- 13 מילים מכניס אותנו לעולם רוחו, מקום אחר, כאשר להיא שנעלמה אין שליטה במה שעושה בת דמותה הקמה לתחיה | 82 |
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
שירה
מאת:
לירון בר
שיר עשיר
הניתוח שלי הפעם יתמקד בשיר מעניין זה
את- השיר נפתח בך ומסתיים ב- אני. ממך אלי הדרך היא ארוכה ועוברת בים של אי ודאות בו ישנן מראות
ומראה יכולה לשקר- פעם הדמות שלה ופעם הדמות שלך. יש כאן מערבולת זהות ואי אפשר לדעת מי הוא האמיתי ומי הוא השקרי וזה אינסופי, פשוט אינסופי. ובסוף כל ים האי ודאות יש אי אחד של משען ויציבות. -הדובר.
והאי הוא שקט בים של מהומה והוא מרתק כי אינו משעמם לרגע. כי זהו הדובר.
| 84 |
85 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
החלק המדמה
מאת:
רבקה בת רגינה
לטובת הצעירים - מהקלאסיקה של זקני צורה
רבקה כותבת בסגנון עמוק וייחודי. ביצירותיה היא מתכתבת עם הרמב"ם, עם רבי נחמן, ועם עצמה. מומלץ לקרוא גם את "החלל הפנוי", "האמת הנסתרת", ובכלל.
|
87 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
אהבה היא כישוף
מאת:
מסר כפול
איזה מסר!!
כמה טוב לקרוא אותך שוב, מסר מוסרי שכמוך. התגעגעתי והפעם- איזה שינוי. כאילו היית בן תשחורת לפני שנתיים וכעת- התבגרת לאין ערוך. ומכיון שכך- המלצתי (המלצת העורך. יש ערוך).
|
91 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
את שונה...
מאת:
נקודה. פשוטה
אני לא מאמין לו.
הכותב המתוסכל מתאר בהרחבה רבה את אשר חש וחשב שניות אחרי שהלכה והותירה בו את הרגשת "מלוא כל הארץ..." את גופה.
בטוח שנכתב מנסיון. אל תאמינו לו.
אבל משעשע.
|
93 |
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
אב
מאת:
סתיו לשם
אב- וי
"אב אובד אביון ואבל, ומי יאבה יברהו מהוותו?"
(מתוך תגובת אסף)
|
( מאת העורך/כת:
נטע .
)
היצירה:
פגישה
מאת:
תום
"הרצון לדייק במילים"..
רק שלשום, חברה תארה לי את הרגע הזה...
וזו לא פעם ראשונה.
נראה שקשה לדייק יותר, עם כל הכאב שצפון וכרוך בכל מילה... | 94 |
95 |
( מאת העורך/כת:
ממזר פרחים
)
היצירה:
בין מנחה לערבית
מאת:
מקק קטן
הזמן קצר והתוכן מרובה
מזל שאנחנו דוסים, וזכינו להגדיר את הזמן הקסום הזה, שיכול להכיל בתוכו כל-כך הרבה.
ומזל שנכנסנו ליצירה הזו, לראות איך הזמן הזה מתואר כל-כך יפה, בצורה שכל אחד מוצא בה את השורה שלו.
|
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
לח"י חמש עשרה
מאת:
מנחם דוד
אחת ל---
זו לא סתם היצירה הזו שכלכך ריגשה אותי על אף שאין לי פה עם מה להזדהות ואולי בגלל זה- הדלקת נורות חשוכות- האירו משהו בתוכי- כמו סיפור ישן חדש על דברים שבפנים.
את הסיבות הנוספות, קראו בדף היצירה (לאחר קריאת היצירה עצמה). | 96 |
97 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
טַעַם בִּמְשׂורָה
מאת:
מלודי אמילי
מרגישים..
מה עובר על היוצרת הזו שהצליחה לעורר אצלי את בלוטות הטעם. אחת לאחת. אחת לשתיים.
לא תמיד אני מבין. כמו שלא תמיד היא מבינה את שלי, אך בקריאת השורות- נוגעת
טעימה.
|
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
שומרים
מאת:
אדם צחי
משהו אקטואלי
אמנם, הסיפור הזה פורסם לפני יותר משנתיים. אבל עכשיו, בין מלחמה למלחמה, בין דו"ח וינוגרד חלקי לסופי, הוא אקטואלי יותר מתמיד. | 98 |
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
אל תביא לי פרח
מאת:
שיר
מלא סמלים
בנוי יפה ומקסים. מלא סמלים כמו : רכבת, פרח וניגונים. הוא זורם ונע מטיול שנובע מאי אהבה ועד הרכבת שעושה טיול בעצמה ומותירה את נושא השיר לעמוד בתחנה הריקה כי- הרכבת שלו (שהוא החמיץ) כבר עזבה. רק פרח נטוש נותר על הרציף. מזכרת למה שהיה.
| 100 |
101 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
בריך רחמנא מריה דהאי פיתא
מאת:
שובי השולמית
שובה של הפיתה
שובי לוקחת טקסט תלמודי והופכת אותו לסיפור מרגש הנרקם בין האדם, הפיתה, ובוראם. מזכיר קצת את אמא שלום, אבל קצת שונה; בצורה מתגלים שבעים פנים לתלמוד. ואם שבעים פנים - אולי אפשר שזמן ההתרחשות בסיפור התלמודי היה בדיוק בצאת פסח, ובנימין רעיא כל-כך התלהב מהרעיון של אכילת פיתא שהוא פשוט התבלבל?
|
103 |
( מאת העורך/כת:
ממזר פרחים
)
היצירה:
חסל סדור פסח
מאת:
סומסום הפתח
לכבוד פסח הממשמש ובא
חכם, משעשע, זורם ופשוט מתוק.
שכל אחד יבחן את עצמו, באיזו פיסקה הוא הבין במה מדובר...
תיהנו!
|
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
גַּלִּים
מאת:
מלודי אמילי
כיף לקרוא אותו
קראתי בקול את המילים וזה היה באיכות של קריאת שיר ב"בימת שיר" מן הרדיו
רשמים רשמים העט עט
הוא רושם את כמישת הנוף
עוד לפני שהחלה
| 104 |
105 |
( מאת העורך/כת:
ילד .
)
היצירה:
פורים ככיפורים
מאת:
ביבל ברוקס
מהפכים.
האם זה מפליא שדווקא בפורים מגלים את האמת במקומות בהם לא ציפינו לה? כנראה שלא. אבל התהליך, התהליך...
|
107 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
?- אל תקרי יבשה, אלא
מאת:
מירוש
זה לא קורה הרבה
שאני קורא שיר טוב לאחרונה- כל השירים מצטיירים כאחד שמנסה לערוג לשני. אבל כאן-
אפילו שהרגש מתרחב על גבי יריעות מיותרות ודי היה בכמה מילי-ם פחות...
זה קרה.
|
( מאת העורך/כת:
תאיר ארץ
)
היצירה:
עלמא דשקרא
מאת:
תמים
לא למורים בלבד
רוצה להמליץ בחום על היוצר השקט הזה, שכותב במידה מדוייקת של חן, הומור, שנינות וציניות.
לקרוא כדי לזכור איך גם אנחנו היינו פעם-פעמיים 'דביר', ואיך בקלות הופכים רבים ל'רב תנעמי'. | 108 |
109 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
מעשה מגעגוע
מאת:
רעות לוי
חוויה חסידית
השנה היא תקס"ז. אנחנו בחצרו של האדמו"ר מגראנוביץ, שעומד לגולל את אחת המעשיות המופלאות שלו. הקהל אחוז התרגשות... שששש, הוא כבר מתחיל!
|
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
החצר הקדמית
מאת:
תום
הכל עניין של הסתכלות.
(ובניית פריים ובחירת שם מתאים). | 110 |
111 |
( מאת העורך/כת:
כלנית אבן
)
היצירה:
אלוקים הוּא עדי
מאת:
שייקוש .
תודה לאל על.. גוגל!
אני משוטטת לי בצהרי יום חורפי בין דפי האינטרנט אגב חיפוש בגוגל בנושא מסויים, ולפתע, אחד הקישורים מובילני לכאן, לצורה, עם השיר הזה, שמזיל בי דמעה קטנה, בפינת העין.
"מציאה" של שיר, על אבידות גדולות, במנוע חיפוש...
|
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
תשליך
מאת:
רונה נבון
קסמי מילים
תמה איך לא הבחינו ביוצרת אחת שיצקה להט בין המילים ואילפה אותן לסור לקסמיה. | 112 |
113 |
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
התכנית הגדולה
מאת:
יואש בן-דב
כי זה מעצבן-
אבל-
מאתגר... תהנו מהאתגר ותשתדלו לא לשבור את המסך בסוף.
ובכלל, יש מקום לעיין (ואפילו לקרוא) בעוד יצירות של המחבר.
|
( מאת העורך/כת:
ממזר פרחים
)
היצירה:
אל תשבור את החזיר!
מאת:
קפטן פיקרד
חתיכת אתגר
חובבי הכתיבה הפוסטמודרנית יאהבו את הפארודיה הזו, שעומדת יפה גםבזכות עצמה.
כתוב טוב וגם מעביר מסר לדור ההורים הנוכחי. | 114 |
115 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
דו רה מי פסול לה סי דו
מאת:
אדם צחי
תאמינו לי, מה שאנחנו צריכים זה קצת אדם צחי נוסטלגי
זוכרים את הימים בהם גבר היה גבר, אישה היתה אישה, ופה וסול היו פסול? לא זוכרים? תקראו, אדם צחי מספר על זה יופי. סיפור חובה בכל קורס מבוא לירידת הדורות.
|
( מאת העורך/כת:
נטע .
)
היצירה:
אז זהו התחתנתי [בע
מאת:
עוף עם פלאפון
"עכשיו תורי, עכשיו תורי לאהוב"
חברי צורה באשר הם מברכים את עופים פלאפון (הלא הוא מוטי) לארוסיו המשמחים! זהו- הוא מתחתן. לברכות אישיות אנא שלחו לו מסרים נפרדים =) | 116 |
117 |
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
זוהרת באלול
מאת:
מנחם דוד
אז זה קרה,
וזאת סיבה להמלצה, מזל טוב מחברי צורה! (ערוגה במצב רוח חרזני)
|
( מאת העורך/כת:
תאיר ארץ
)
היצירה:
שׁוֹךְ
מאת:
כוכב אחד מעז
עוד לא דיוורנו אהבה
טריליוני מילים כבר נכתבו על אהבה, מכדור ארצנו ועד הירח.
אבל שיר כזה עוד לא נכתב, וזה אחד מן המופלאים של הכוכב המקסים הזה, שמעז מאד. | 118 |
119 |
( מאת העורך/כת:
ילד .
)
היצירה:
עלית משמר
מאת:
איש כשר
תנא דמסייעת
תמיד אהבתי שירים על א-להים, ועל איך שמגלים אותו באמצע הלילה. איש כשר, ישן-ישן בצורה, מצייר את הלילה מדויק, במעט מאוד מילים.
|
( מאת העורך/כת:
נטע .
)
היצירה:
כמו ציור של דגה
מאת:
סוערה בת חורין
זה היה סיפור של חורף (לא יותר?)
הספור הזה, הוא בדיוק כמו כפית דבש מתוקה לגרון, או רוגלך חם שיצא מהתנור, או כוס שוקו עם קצפת. או כל דבר אחר שיעשה לכם את החורף, למשהו מתוק שכזה.
מוכר, מוכר, אבל תהנו שוב- - מכל רגע. | 120 |
121 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
לא נעים
מאת:
אחת מהצד
רטרו
סיפור ישן נושן, ובו יסופר איך אחת מהצד עומדת באוטובוס על העקרונות שלה.
|
( מאת העורך/כת:
נטע .
)
היצירה:
טבעת
מאת:
הלך רוח
מעגל ש(כמעט) נשלם
מלבד השיר המקסים בפני עצמו, זה המקום לברך את הלך רוח (הלא הוא יצחק) לארוסיו עם בחירת ליבו המקסימה. אני משערת שהשיר נכתב הרבה לפני ההכרות עימה, דווקא בגלל זה יש משהו מיוחד בלקרוא אותו אח"כ, בסיומו של תהליך שממש עוד מעט- נשלם בטבעת =)
| 124 |
125 |
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
סוד
מאת:
אבי א
צופן
מספר מילים, תנועות, רחשים, רושם קל כרישום דקיק של (אהבה? משיכה? חיבור?)
אי אפשר לשקוע בזה, רק לצוף בקלילות.
|
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
(אני דממה)
מאת:
ילד .
תכלה שנה,
זאת ההמלצה המסיימת עבורי את השנה, בשתיקה מתדפקת על מילים רועמות. שנה טובה אנשי צורה! | 126 |
127 |
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
בפברואר כדאי לקנות פילים
מאת:
אוליב י
עולמות
נוגע בגבול הטירוף, המרוצה, החיפוש הקיומי של אנשים אחר בית, צעקות ברחובות, גשמי פברואר, ענייני נפשות.
פרוע כמו פילים ונוגע כמו פברואר.
וגם- גרפיטי...
|
129 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
כאבי מחזור
מאת:
מוקי יקום
המלצתי האחרונה לחצי שנה זו
כי מתוך הכאב המחזורי נובע השחרור המראה- את- אישה- מפותחת ממני. כי היכולת להחזיק ולכאוב מבפנים ולבסוף לשחרר היא מתת אל רק שלכן. ואני- אם הייתי יכול לשחרר גם אני- פיתולי כאבים לא יסירו, לא ישכיחו- עודני מחזיק וחזק וחלש מבפנים. ואת- אשה- ביכולת פשוטה- לשחרר, לשחרר, לשחרר.
|
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
בראשית
מאת:
שיראל גל
שירת יגוננו ושירת אבלנו
זה כל כך מתאים לעכשיו...
נוגה, טוב, שיר. | 130 |
131 |
( מאת העורך/כת:
נטע .
)
היצירה:
דבר מאשה לאישה
מאת:
מחפשת את שמי
מבוקש.
מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט עָלָיו תוּנַח הַנֶפֶש.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש מָקוֹם שֶיְשַמֵש מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש עָצִיץ, עָלֶה, גִבְעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּם
וְיִתְקַפֵל כּשֶהִיא תָבוֹא. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש דִבּור אֶחָד, נָקִי, נָעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְסָל
מִקְלָט, לְמִישֶהִי, קְרוֹבָה שֶלִי, יַלְדָה-יוֹנָה, נַפְשִי שֶלִי
אַשר יָצאָה מִן הַתֵבָה, לכַמָה רְגָעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר,
ולֹא מָצאָה מְאָז מָנוֹח לרַגְלָה.
(אדמיאל קוסמן, מחנה צריפין י"ז אייר תשמ"ט)
מי שמכיר, יודע עד כמה המילים של נעם מדוייקות (וכואבות..) ונפלאות.
|
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
גברת פלפלת no.1
מאת:
כיסוף וכישוף
מה שלא ידעתם על גברת פלפלת
הגעתי למסקנה שמר פלפל מתגלה כאחת הדמויות היותר חיוביות בצורה. כדאי שנסגל את זווית הראיה שלו, כי במלחמה כמו במלחמה - הנשק הכי חזק של עם ישראל הוא אהבת חינם. | 134 |
137 |
( מאת העורך/כת:
נטע .
)
היצירה:
חלומות שחלמתי
מאת:
טל רעות
*
כמעט שנה. מילים לא יועילו. הרי היא לפניכם בכאבה ורגישותה המופלאה (כל פעם מחדש) של טל.
|
139 |
( מאת העורך/כת:
ילד .
)
היצירה:
טיוטות על אמונה ופחד
מאת:
אודיה (פיצקית)
אמונה ופחד.
שני דברים שמעולם לא הסתדרו למפרשי התנ"ך, שהרי מי שמאמין, אינו מפחד. ובכל זאת האמונה עולה כאן, אסורה בשלשלאות, כבולה, עצובה. אבל אמונה.
ריבונו של עולם, כמה אני מודה שהשיר הזה נכתב.
|
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
לָדַּעַת אִשָׁה
מאת:
r o v .
עינוגי מילים
איזה יופי!
הבית הראשון - במקום ההוא. תיאור של מעשה האהבה. ניחוחה וצוף
דובשה.
בבית השני - איתני הטבע הרמים והנשגבים כעדים. כשותפים למעשה
ושמחים בו למען הדובר. אפילו לניצוץ הכוכבים ערך מוסף
בבית השלישי -הצומח והחי. משהו קצת יותר ארצי. יותר בהישג יד.
רוח, הרדופים. עצים. וגם כנריות :-) ובנקודה זו מיצית החמדה
וכאן השורה המסתיימת ב:
במקום ההוא ידעתי רזי אשה- סוגר את המשפט לאחר שפתחת את השיר.
כעין משפט שבא על פתרונו
| 140 |
141 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
כמו מים
מאת:
רביעית -
מרגישים את זה?
שילוב הצורה המתאימה עם המילים המתארות- מוצלח.
כמה מתאים לקיץ.
כמה לחורף.
|
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
כשנועה ישנה
מאת:
ים ~
שמיכה צמרירית
זה רך ונעים, "אבק קסמים נושנים
עולה ונישא באויר."
תתכרבלו. | 142 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
נתן זך
מאת:
אביטל בלום
אות משמים
אוי אביטל, החלק השני כל כך קשור!
"ואותי, כפתו בעוצם זעמם ושפטים רבים נשפטו עת חגגתי איתם".
תענוג! | 144 |
145 |
( מאת העורך/כת:
נטע .
)
היצירה:
גשר עדי עד
מאת:
אמיתִּי .
הקסם. המשמעויות (וגם הניקוד)
היכולת המופלאה לכתוב כך, עם כ"כ הרבה קסם, עומק לשוני- דימויי- כמעט ויזואלי-
אמנם היא נשגבה ממני, אבל נהנית כל פעם מחדש למצוא אותה בשירים של אחרים.
|
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
כתב בדפוס.
מאת:
גיל גבעוני
מותר האדם מהמחשב?
אני חייב להתוודות: כבר המון זמן אני רוצה להמליץ על היצירה הזו, אבל התקשיתי להסביר למה אני כל-כך אוהב אותה. יכול להיות שאני מייחס לה משמעות פילוסופית מוגזמת. בכל אופן, להבנתי היצירה הזו היא תקבולת נרדפת: חלקה הראשון הוא האינטרפרטציה של המחשב לחלקה השני. החלק הראשון, של המחשב, מאוד אחיד, מסודר, נקי. החלק של האדם הוא מעורפל, מתוסכל, רגשי. האדם נע בין פסגות לתהומות: יש שהוא מרגיש התרוממות רוח שמגביהה אותו מעל החומר, ויש שרוחו נשפלת, והוא מרגיש שאולי בעצם עדיף להיות מחשב. תק, תק-תק. | 148 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
נשבר
מאת:
לבן על לבן
הערב
הערב העולה בראשי מצביע על לוח הטלויזיה שמהבהב ואומר: יהיה. יהיה עוד אחד.
כנראה שטוב. | 150 |
151 |
( מאת העורך/כת:
ילד .
)
היצירה:
מופע מוזרויות בחמת גדר
מאת:
ר.ס. דגון
מרירות.
לפעמים כתיבה צינית מעידה על נכות רגשית, ונגדה קשה מאוד לצאת, ולעיתים הכתיבה הצינית כל כך צינית, שמבעד לה אפשר לראות את האדם הכואב, לחבק אותו, ולהבין מחדש את המיקום שלו, את המיקום שלך, שני אנשים בודדים בעולם.
|
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
כנפיים
מאת:
טל רעות
לרענן את המאגר.
כי כולנו מחפשים את הכנפיים, עומדים מעל תהומות, אפשר לקרוא ולבכות. | 152 |
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
: )
מאת:
מ י ב ל א ש
סוף סוף
סוף סוף ישנה תמונת קריקטורה המאפיינת את היוצרים הבולטים באתר צורה.
טוב טעם, מקוריות וקליעה בול למטרה. | 154 |
155 |
( מאת העורך/כת:
תאיר ארץ
)
היצירה:
אני אדם איטי
מאת:
ילד .
בגלל הקצב הפנימי
ובגלל הבוננות המופלאה, המתעכבת לַפרטים. התמוססות המחיצות בין הפנים לחוץ, בין הנושם לדומם כל כך טבעית עד כי הגבולות החדשים הנוצרים הופכים, בשפתו המיוחדת של ילד, לקרובים ומוכרים לא פחות.
וזאת האוירה שילד מצליח להכניס אותי אליה פעם אחר פעם בשיריו.
|
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
הללוים
מאת:
קנטאור
לקנטאור---
...חייבים לקרוא את כל הסיפורים שלו , ואז להבין כמה השיר הזה שונה-
גלי מכמניו. | 156 |
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
אביב
מאת:
הדס -
שיר מעניין ועשיר
נטשתי חיבוק קדרותך" -יען נטשת משהו יציב אך קודר
עליתי לאדמת החיים -ו - המוות (הוא מופרד) -יען עלית למקום שבו
משמשים קדרות ושמחה וחיים זה בזה.
הקדרות כה היכתה בנושא השיר עד כי לא טרח לשלוח מבט אל הדוברת.
ואולם -בבית השני מתגלה כי נשוא השיר הוא נאמן לאין ערוך, יציב
קודר אך נאמן:
"תעמוד לצד כסאי הריק "
הוא לא ישוב לסדר היום:
"לא תביט, לא תשמע, לא תשפוט".
אזי הדוברת רואה כל זאת ומחליטה לשוב בחזרה.
שם השיר -אביב, אולי קצת לא נראה במבט ראשון.אך לדעתי נראה כי
הדוברת ביקשה קצת אביב לנפשה. אותו אביב השורר מעל פני האדמה.
השיר מזכיר לי מעט את סיפורה של "אצבעונית" שאותה ניסו להשיא
לחולד השוכן בעמקי האדמה, והיא סירבה לקבל את דין הקדרות
השוררת מתחת לאדמה ולא השלימה עם ה"שידוך" הזה.
| 158 |
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
אפילו לא זה...
מאת:
ידידיה רוזנברג
קר- לי- נט.
כי מוכרחים להמשיך לנגן-
ולפעמים צריך להתחיל...
סיפור קצר, נוגע, חכם, רגיש, וחמוד.
(כל מה שמבקשים מסיפור.)
(ותודה לסתיו על ההברקה.) | 160 |
161 |
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
ביאור חמץ
מאת:
כנרת בטורקיז
קטן אך מלא משמעויות
שיר קטן אך מלא במשמעויות. יש כאן ביעור חמץ ויש כאן היכלי טוהר המזכירים את המשמעויות הקבליות הנסתרות של פסח עד ספירת העומר וספרות ההיכלות (מ"ט שערים כנגד מ"ט ימים)
אך ההתחלה מתחילה בנר ובביעור החמץ- החמץ שבנו והחמץ הגשמי
|
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
מיידאנק
מאת:
*מתקרבת *
*
(כי ראוי להרחיב על השיר, אבל נדמה שאין בכך צורך ואין בי יכולת) | 162 |
( מאת העורך/כת:
אילה רייזל
)
היצירה:
ללא כותרת
מאת:
נועה --
נועה של הים
ובעיקר ירוק של פינה מסויימת. שיר פשוט ותמים, עם רכות של ים. (והסוף! כמה יפה הוא.) | 164 |
165 |
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
אמונה אלומה
מאת:
ילד .
איך יודעים שבא אביב?
כשילד רוקח את כל היסודות של הזמן לשיר אחד, מאיר בתכונתו. יפה יפה.
|
171 |
( מאת העורך/כת:
ילד .
)
היצירה:
Reflections
מאת:
מתוך עולמות שבורים
זה רק סיפור אנושי.
פשוט ופגיע. עצוב ומהפנט. ונותן כמה נקודות למחשבה על ילדים, ועל איך שמגדלים אותם.
|
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
הבודדים מכל
מאת:
ארז ליטמן
הכל לכדי תמונה דיפרסיוניסטית
להשגת אפקט מירבי: קראו את השיר כדקלום, במקצב איטי ונוגה, עם מרווחים דרמטיים בין השורות, והכי חשוב, קראו אותו כשאין איש בבית, לאוזני עצמכם בלבד. | 172 |
173 |
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
תלמדי אותי לסרוג
מאת:
הלך רוח
*
מתוך כל הדימוים לאהבה וקשר, דווקא דימוי כ"כ מגזרי נוגע בכל הנקודות האוניברסליות (ומה שמי שלא יודע לסרוג לא יודע- שאין כללים להתקדמות, צריך לראות ולחוש).
|
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
התכוונות
מאת:
ילד .
סליחה, אדוני, סליחה
זה הקטע של ילד שהכי מרגש אותי. הוא לוקח יחס שקשה להבין אותו, ומציג אותו כסיטואציה יומיומית. המשפטים כאן דו-משמעיים באופן עדין, כזה שלא מונע מהסיטואציה עצמה להיות אמינה ונוגעת ללב. לא פשוט, לעלות. | 176 |
177 |
( מאת העורך/כת:
ילד .
)
היצירה:
הזמנה לטיול
מאת:
נחושת
נסתרות דרכי האמונה
מדוע בחרתי ביצירה זו? מוטב שאשאל: מדוע בחרתי באמונה זו. כי זו אמונה שיש בה מן העקרות, לעיתים, שיש בה מליחות והמתנה, והבטה עין בעין בייסורים. ואמונה. אמונה שהתהום איננה פעורה, גם כשכבר נראה שאנו על סיפה.
|
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
שלקחו
מאת:
אברהם שיין
מעפר באת.
זה לא שיר לט"ו בשבט, זה שיר מדממם על גדיעה. | 178 |
179 |
( מאת העורך/כת:
החתלתול של שרדינגר
)
היצירה:
(לאהוב היה כך).
מאת:
ערוגה .
לעוף נגד כיוון הגעגועים
הערב יום הולדת לצורה (בת ארבע, הילדה). אז צריך להמליץ על שיר שמדבר על המתח המופלא הזה, בין ערגה להתכנסות, שממנו אנו צומחים כיוצרים, כאוהבים, כאנשים- במעגל אינסופי של אורות וצללים ומה שביניהם.
ובהזדמנות הזו גם להריע לערוגה היקרה, על כל מה שהיא נותנת לאתר. אוהבים אותך.
|
( מאת העורך/כת:
ילד .
)
היצירה:
*
מאת:
מיתרים אלפיים
בכל קוראנו אליו
מיתרים קוראת לו בשמו. הוא היודע והוא המדע והוא העד- שכשסיימתי את השיר גם אני קראתי לו- | 182 |
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
לַסֻּכָּר
מאת:
אלי רווה
בגלל השילובים
סוכר פיזי מול ריק נפשי. חום מול קור.
שירי חורף מול שירי בית קפה
אתה משכיל לשלב גם מוטיב דוד אבידני בשירך:
(עִמַּמְתִּיק מְלָאכוּתִי)
אהבתי!
| 184 |
185 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
*
מאת:
אריאל סרי-לוי
אחד בעקבות שמונה
באופן מסורתי צורה מתברכת בשירים-בעקבות-חגים, והנה גם חג החנוכה לא יצא נפסד וזכה בשיר מצויין בעקבותיו. ואולי זה נשמע קצת טכנוקרטי, אבל אהבתי את השיר בעיקר בגלל היחס הגבוה של מחשבה פר מילה. (כן כן, וגם מה שהוא גורם להרגיש, וכיו"ב).
|
187 |
( מאת העורך/כת:
תאיר ארץ
)
היצירה:
הגיורת
מאת:
עוזר יוסף
צבע הדם של אפללו
זה חד, חזק וצווח עד לב השמים. בתור אחת שבילתה כמה שנים בין מוסדות "הדם הכחול" אני יכולה להעיד כמה שזה נכון, כל כך נכון. מי שעוד לא מכיר את יוסף עוזר מוזמן להכיר אחד מן המשוררים הדתיים המרתקים כיום בארץ. (גירסא נוספת של השיר ב"גזענות חרדית".
|
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
לשמרך צעירה / לכל אוהב
מאת:
חיים נוי
בגלל השיער הגולש
השיר ממש גולש באלכסון כגלוש שיער, יש בו רוח נעורים, יש בו פולחן אביב נהדר עם רעננות כתיבה של יוצר שרוחו רעננה. בשיר יש גשמיות מחד ורוחניות מאידך.
השיער הגולש של אותה נערה הוא חוט שני, מוטיב, מותיר אותנו עם אביב בסיומו של השיר.
| 188 |
189 |
( מאת העורך/כת:
ילד .
)
היצירה:
חייבת
מאת:
מנחם דוד
זו לא מטאפורה
זו השאגה עצמה שמתפרצת. ולא שאני צריך להמליץ על מי שאמר והיה האתר הזה, אלא שזו אחת היצירות הטובות שלו, והיא לקחה אותי, שוב, אל עולם פנימי שרק מי שמבין שתיקות, יוכל להבין גם את השאגה שבו.
רק שלוש מילים.
|
( מאת העורך/כת:
תאיר ארץ
)
היצירה:
הפלה
מאת:
איש כשר
הפלה כשרה
השיר הזה בהחלט ראוי בעיני לשליפה מתלולית השירים העצומה של צורה. הוא אולי חסר מעט דיוק לשוני, אך התוכן, גוועלד, כל כך מדויק. וזו כמובן תזכורת לבאי צורה לעיין ביצירותיו של האיש הכשר המוכשר. | 190 |
191 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
במקרה.
מאת:
נעמי
לא יכול להתאפק. מהבוידעם
ולא להמליץ על אחת ששבתה.
|
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
דִּמְעַת בַּרְזֶל
מאת:
טלי ג.א
בגלל שפע המטאפורות
יש כאן עצב ויש כאן אוטם בפני העולם, רק דמעת ברזל עושה דרכה אלינו ומביאה לנו את השיר.
היכן את טלי ג.א? | 192 |
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
אוגוסט 2005 - הד לתאיר ארץ
מאת:
ביבר _
שניים מדברים.
למה בחרתי ביצירות אלו? כי שתי יצירות אלה יקרות וטובות כל אחת בפני עצמה, אבל ביחד יוצרות קונצרט מונולגים על הדיאלוג הפנימי. (והמקור המהדהד:
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=2962&code=487
"שניים אוחזין" מאת תאיר ארץ, שכבר הומלץ כאן) | 194 |
195 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
תפילה
מאת:
טל רעות
אקספרסיביות עדינה
שחודרת מתחת לעור בשקט בשקט; צבעים משלימים שיוצרים אוירה ייחודית; משחקי אור וצל שמקנים אפקט דרמטי. פשוט קשה להפסיק לבהות בציור המהפנט הזה.
|
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
כאילו אין לי.
מאת:
רחלי -
לחם, תהילים, אמא, אבא.
כל מה שרחלי צריכה זה כמה מצרכים בסיסיים; היא כבר תעשה מזה מטעמים. שיריה לכאורה-פשוטים, ובעצם הם באמת פשוטים. זה חלק מהיופי שלהם; החלק המשלים הוא הבלחות מטרידות ("מתמלאת מהם כאילו אין לי אנשים ואלוהים"), שסותרות באופן מושלם את הפשטות. | 198 |
199 |
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
קשת - סיפור אמיתי
מאת:
שלומי שלום
מה שקורה אחרי.
עוד לא החלטתי אם זאת סאטירה או הגיג פילוסופי, אולי זה שניהם יחד. כאן, ובכל יצירותיו שלומי מצייר תיאורים, כך שזה תמיד סיפור אמיתי.
|
( מאת העורך/כת:
ילד .
)
היצירה:
אמא
מאת:
רואי כהן
זה לא הזמן
אני יודע שזה לא הזמן ליצירות נונסנס, והמצב במדינה הולך ומתדרדר והדולר בעלייה והמורל הלאומי בירידה, ובכלל, למי יש כח לצחוק בימים שכאלה? אבל כשקראתי את יצירת הנונסנס הזאת, בחיי ששכחתי את כל הסיבות הטובות למה לא לצחוק. סוג של טירוף, אתם יודעים... | 200 |
201 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
עשר אצבעות לאושר
מאת:
RED .
הצצה למיקרוקוסמוס של כפות ידיים אוהבות
את השיר הזה אפשר היה למצות במשפט אחד עובדתי. אבל RED יוצקת לתוכו המון מחשבה, אהבה וחום; היא פורטת אותו בעדינות, וכל תזוזה בת שבריר-שניה מקבלת מיקוד והופכת לנֶצח; לעדות נוספת לאהבה שאינה תלויה בדבר.
|
203 |
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
שַעַר חָדָש
מאת:
כנרת בטורקיז
בגלל הציוריות
איזו ציוריות!
שער השלכת והמסילה העולה אליו רצופה בעלעלים, סופיות ותחייה חדשה משמשים בד בבד על רקע בדי העץ הנושרים
|
( מאת העורך/כת:
תאיר ארץ
)
היצירה:
נסחפנו קצת...
מאת:
ממזר פרחים
פשוט ונוגע
נדמה שהיצירות החזותיות קצת נדחקו הצידה בהמלצות העורכים. ישנו קסם המילה וישנו לא פחות קסם המראה. צילום פשוט יפה..ונוגע. | 204 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
כמעט שיר אהבה
מאת:
ערוגה .
ערוגת אשכולות
בימינו הערוגה היא שם דבר; עורכת-על, צלמת-מזויות-לא-שגרתיות, וחברת כבוד במערכת. אבל היו ימים, אחח, ימים שהערוגה היתה כותבת צעירה וחתרנית. הביטו כיצד היא משתמשת בארסנל הדקדוקי כולו כדי להטיח האשמות בגבר אומלל, שכל נסיון תגובה שלו לנוכח הנאום הבלשני שלה ישמע כגרעפס גברי רפה. | 206 |
207 |
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
המציאות הזו
מאת:
נסיכת השוקולד
בגלל הלחן
אין הרבה שירים שניתן לחוש בהם את הלחן וכאן אני ממש מרגיש את הלחן החולף בראשי בעת שאני קורא את השיר הזה. אני לא אתפלא אם לקחת גיטרה ביד ותוך כדי כתבת את השיר
|
211 |
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
דמעות של אש וקרח
מאת:
ישי שור
מבט אל השיר
אהבתי את הציוריות הניבטת מן השיר, את האוקסימרונים של מים ואש,זכות ועזות. את המטאפורות ואת הבית הלפני אחרון ואחרון
שממש ריגשו
תודה
|
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
הפיג´מה שלך
מאת:
כנפי שחר
זה לא כל כך פשוט,
איך שהסיטואציה הכי תמימה מקפלת בתוכה עוד כל כך הרבה. וכנפ"ש מעבירה גם את המתיקות וגם את האימה. | 212 |
213 |
( מאת העורך/כת:
תאיר ארץ
)
היצירה:
ללא כותרת, בינתיים.
מאת:
*מתקרבת *
אי של קירבה
יצירה תמימה, יפה, פשוטה ונוגעת. מה שנפלא הוא שהתגובות הולידו יצירות בעלות ערך עצמי לא פחות מהשיר עצמו, והעצימו, 'בלי כוונה', את הדימויים החמוקים השיר. מן השיר הזה, כמו רבים של מתקרבת, אפשר ללמוד שיעורים מאלפים על כוחו של הדימוי. אל תפספסו.
|
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
מחני
מאת:
שובי השולמית
דק מן הדק
לשונה התנכית ומחשבתה הביאוה לכתוב על השניים. שהם בעצם אחד. ועכשיו- אחת היא. לבד.
דק מן הדק. | 214 |
217 |
( מאת העורך/כת:
ביבל ברוקס
)
היצירה:
וכל פירות הסתיו
מאת:
הדס -
העור הסדוק וריח הבוסתנים
כי זה עונתי, כי זה כתוב נהדר (כל מילה מהודקת היטב לקודמתה ולבאה אחריה), כי הרעיון מעלה דמעות סתוויות לעיניים השקועות.
|
( מאת העורך/כת:
תאיר ארץ
)
היצירה:
גול עצמי
מאת:
יאיר שגיא
החייאה עצמית
את השיר הזה צריך לקרוא ברצף, מן ההתחלה עד הסוף ושוב מן ההתחלה, בלי מרווחים ובלי קיטועים. נימוק נוסף על השיר הנפלא הזה רק יוריד מערכו. תקראו לבד.
(וכאן המקום להמליץ על כלל יצירותיו של יאיר, כוכב מיוחד בשמי צורה) | 218 |
219 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
פני שטח של קיפאון
מאת:
עוד אחד .
והפעם: בשילוב
שיר תמונה. על אף ה"מרחק" שאני תופס מתופעות צילומיות מהסוג הנ"ל, השיר הבא אחריו לכד את תשומת ליבי. וכל כך מתאים. הימים הנוראים. הקרח שבפנים- לפחות עד לפעם הבאה.
|
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
חוף
מאת:
אבי זלושמי
שיר מורכב ומעניין
שיר מורכב ומעניין,מורכב מיסודות הבריאה, מעגלי סוגר מעגל במהותו ומעניין במסר שבו.
להמשך ניתוח היצירה שבחרתי -ראו ב"תגובות" | 220 |
221 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
אני זוכר אותו
מאת:
בובן דוקטזי
שתי המלצות במחיר אחת
עכשיו, כשהאוויר נעשה סמיך מזיכרון ומחשבון נפש, זה הזמן להכיר קטע שעוסק במונחים האלה מכיוון קצת שונה. בובן הוא יוצר אחר, מודע לעצמו, אמיתי. הגעתי אליו דרך רשימת היצירות האהודות המאוד מקורית של יוצרת בשם A ka, ובהזדמנות זו אני מוסיף המלצה חמה - חטטו ברשימות היצירות האהודות של יוצרים. אפשר למצוא ככה פנינים.
|
223 |
( מאת העורך/כת:
תאיר ארץ
)
היצירה:
נבואה תל אביבית
מאת:
ילד .
נבואה ללא הפסקה
בשקט ובעידון ראוי למופת, מבודד ילד אט אט את העיר ללא הפסקה מן המפה הישראלית, עד כי נדמה כי מנוכרת וזרה היא יותר מתמיד. במילים בודדות מצייר לנו ילד את כל מה שאנחנו מכירים, מריחים ורואים בעיר הזאת. המרחק שבין 'שפחת החוף' דאז ל'שפחת החוף' התל אביבית מעולם לא היה גדול יותר.
|
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
צְחוֹק מֵהַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ
מאת:
עברי .
בכי מהיהודי שלנו
הפלא כאן הוא שבקמצוץ של מילים, שגם חוזרות על עצמן לא מעט, עברי מספר את כל הסיפור. אולי זה בגלל שלמילים שהוא בוחר יש משמעות מאוד חזקה; לעיתים שתיים. התרגשתי, התהרהרתי, והמלצתי. | 224 |
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
כרונולוגיה של תשובה ידועה מראש.
מאת:
*מתקרבת *
ממליץ אורח:
הלך רוח ממליץ (ובצדק): "מחשבות זרות, אך הכי עמיתיות (מלשון עמית)
בתפילות הימים הנוראים. מתקרבת, מקרבת אותנו אל החוויות האנושיות שרובינו חשים, במילים מדויקות, כנות שמחיות מחדש את הימים האלה בצורה כל כך אמיתית וכל כך פשוטה, בלי הלחץ של חשבון הנפש וההתכווצות. בקיצור, מומלץ רותח."
| 226 |
227 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
חרטות..
מאת:
ענת א
מריחים?
את רוחות, צלילי, מראות הסתיו?
השיר הזה-- עשה לי את זה.
|
( מאת העורך/כת:
תאיר ארץ
)
היצירה:
אנטרופיה
מאת:
החתלתול של שרדינגר
לעשות סדר בבלאגן
באחת מיצירותיו המופלאות, משתף אותנו חתלתול בליל מילואים שגרתי למדי. בכתיבה מדוייקת ורגישה, מצייר חתלתול באמינות רבה את פרטי הפרטים של הנפש, המקום והזמן ומתרגם את חוקי הטבע הקבועים והקפדניים למונחי הפְּנים, פועמים ורכים. | 228 |
229 |
( מאת העורך/כת:
ילד .
)
היצירה:
כחול
מאת:
אורה אביטל .
כחול עמוק
סיפור פשוט. בלי רמזים מטרימים, בלי פזמון חוזר, בלי רושם.
חד וחם ונושם, כמו המציאות בעצמה.
ותרוצו לקרוא את שאר היצירות של אורה.
בעצם, למה אני אומר? כשתסיימו את הסיפור תעשו זאת ממילא.
|
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
אדם דומם
מאת:
שמעון דימאר
ארספואטיקה במיטבה
ארספורטיקה במיטבה שזורה בקשר פיוטי עם מיטב המיתולוגיה עד כי ניתן לראות את השיר ולמשש את רוחו דרך התיאורים המילוליים
| 230 |
231 |
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
טול קורה
מאת:
מויש
אמצע אלול
אותו שיר כאב הולך וחוזר כל שנה.
|
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
בניגוד לשפת השיר
מאת:
. ....
מק--סים
ידיעה, תודעה, התוודעות, יופי קסום מפולס במילים... לבטח מה שיעבור בכם עם קריאת השיר. שיאה- פריחתה, יודעת מה לומר (על אף שחושבת שלא), מפחדת (על אף שאין לה על--מה) ובקצב מרטיט משרה את הלמות הפטישים. מרגישים? | 232 |
233 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
אהבה שקופה
מאת:
אורי עמירם
כי נוגע
השקיפות הרבה בדמעות השקופות המשקפות את רחשי ליבו של היוצר. האם לכולנו היכולת להזדהות?
|
( מאת העורך/כת:
דב (אביב וסתיו)
)
היצירה:
חתיכת נייר
מאת:
ישי שור
לתת
השיר יוצא מנקודת העיקרון של לתת, לתת בכל מצב אפילו כשכמעט לא ניתן.
ומכאן מתחילה הברכה לעולם | 234 |
235 |
( מאת העורך/כת:
ילד .
)
היצירה:
הוֹשַעְנָא רַבָּא
מאת:
עברי .
למרות שעוד לא ממש..
היצירות של "עברי" הולכות על קווים דקים, משרטטות חיים בין לבין ולקראת וכמעט, ותשובה וזדונות שנהפכים לזדונות חמורים עוד יותר--
ברגישות ובנחישות, כך אמרה ההוראה לפני שהתחיל לכתוב.
|
237 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
לְחֵירוּת
מאת:
RED .
פי-יא
אני בטוח שכששרון הגה את ההתנתקות הוא לא חשב על השיר הזה כאחד מתוצרי המהלך; אבל לעניות דעתי זה התוצר הכי טוב עד כה. זו כנראה לא מחמאה כ"כ גדולה, אז אומר זאת בבירור: מדובר בחתיכת שיר גאוני. הדימויים, הארמזים, חיתוך השורות ובחירת המילים נהגו כולם תוך מחשבה עמוקה, וראויים לכזו מצד הקורא. ולכם, ידידי עורכי האתר, אני מתרה בכם לבל תפרסמו את המלצותיכם בזמן הקרוב. השיר הזה צך לקבל את משך הזמן הראוי לו בעמוד הראשי.
|
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
שן תותבת מציגה: "ועכשיו- שירה חדשה"
מאת:
שן תותבת
יוצר מארח
כנראה שהאתר לא "סובל" יצירות מהסוג הזה, ראו מה קרה לעמוד היצירה. זה טוב. שיתוף פעולה בין יוצרים. אמנם לא תקדים אך על אותו הדף... לי זה חדש. הלואי- ועוד. והיצירה עצמה...תענוג. | 238 |
245 |
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
לכל אדם מחיר
מאת:
בנץ מרמור
מהבויעדם
על משקל הדמעות הונח. הייתי משייך זאת ל "נונסנס". אבל שיהיה. שווה קריאה. ( ורק אני לא מצליח להוציא דמעותיי).
|
( מאת העורך/כת:
ילד .
)
היצירה:
ערב שבת (התעוררות)
מאת:
אלומה ,
ענה לי
אולי השיר הזה לא עומד בכל כללי השירה, אבל הוא יצירת אומנות למי שמאמין במונולוגים שתוך כדי התהוותם, הופכים לדו שיח.
והמאמין יבין. | 246 |
247 |
( מאת העורך/כת:
כוכב אחד מעז
)
היצירה:
צניעות
מאת:
אמא שלום
אמא שלום רב
יש כאן כתיבה אחרת. אמא מנהלת התכתבות מאוד אישית עם המקורות. היא עושה את זה באופן ישיר, מרגש, ועם חריזה קולחת, בדיוק מהסוג שאני אוהב.
|
249 |
( מאת העורך/כת:
ערוגה .
)
היצירה:
ביטול תורה
מאת:
כרובי. רק כרובי
לא רק כרובי
צריך הרבה רקע כדי להבין את השיר הזה, ודווקא הקודים והמשמעויות סותרות את תוכנו וכותרתו. לא רק כרובי, הרבה יותר מזה.
|
( מאת העורך/כת:
שי דוידס
)
היצירה:
חילופי חומרים
מאת:
מרגע לרגע
מהבויידעם
אתם רואים את הסוף? מריחים אותו, יכולים לגעת בסוף דעתו של הכותב?
"השירים משאירים סימנים שחלק מאיתנו יקראו מחרתיים". דרכו הנפלאה של-- שלו. | 250 |
| |
פייסבוק צורה
טוויטר צורה
