ההמלצה:
זו לא סתם היצירה הזו שכלכך ריגשה אותי על אף שאין לי פה עם מה להזדהות ואולי בגלל זה- הדלקת נורות חשוכות- האירו משהו בתוכי- כמו סיפור ישן חדש על דברים שבפנים.
את הסיבות הנוספות, קראו בדף היצירה (לאחר קריאת היצירה עצמה).
ההמלצה:
והיא דווקא בקטגוריה הדלה לכאורה, של "במשפט אחד".
אז הנה, לכבוד פסח, וגם כי יש לי פטיש עם צפרדעים (...) וגם כי זה משפט מקסים ומדוייק להפליא.
תרוויחו.
ההמלצה:
התלבטתי קשות על איזו מהיצירות של אחת אלמונית להמליץ, כי כולן כל כך יפות. אז ראו את ההמלצה הזו כהפניה לכל חמשת השירים שהיוצרת הזו- מהראשונות לפרסם באתר- פרסמה כאן.
אחד הדברים היפים יפים אצלה הוא היכולת ללכוד את השירה שברגעי החיים הקטנים, המשניים כביכול, אבל הממשיים כל כך. כמו שיירת הגמדים המאוכזבים שבשיר הזה. כמו שיחת הפלאפון מהאוטובוס בקו 400. כמונו.
ההמלצה:
בגלל שזה כל כך חשוף.
בגלל הכנות הזו שאין לה מתחרים.
בגלל הציניות השורה אצל כל משפט ובמקום להרחיק, מקרבת.
בגלל שסיפור שבו במשפט אחד ניתן למתוח מנעד תרבותי מג'רי הליוול, דרך הזמרת אניה ועד הקלטות של הרב אבינר (ובאותו משפט), הוא לא פחות ממעורר עניין.
למי שהצליח להימנע - לכו, ותהרהרו בחזרה
ההמלצה:
שאני קורא שיר טוב לאחרונה- כל השירים מצטיירים כאחד שמנסה לערוג לשני. אבל כאן-
אפילו שהרגש מתרחב על גבי יריעות מיותרות ודי היה בכמה מילי-ם פחות...
זה קרה.
ההמלצה:
חתלתולנו (או חתלתולו של שרדינגר, ליתר דיוק) נמנה על המוכרים והנערצים באתר, אך הוא עודנו שומר על אנונימיותו כי רבתה.
כל זה לא משנה ולו קצת מהעובדה שיצירותיו מוצלחות באופן מעורר השתאות ממש אחת לאחת, וחלקן המופלא ביותר הוא אותן יצירות המשלבות חוקי פיזיקה לא ברורים בעליל עם עלילות פשוטות במורכבותן ומורכבות בפשטותן בו זמנית (תמיד רציתי להגיד משפט שישמע ככה).
"הרצאה קצרה בדבר טיבם של המספרים" היא דוגמא אחת מרנינת לבבות.
ההמלצה:
טוב, זה אחד הסיפורים הראשונים שפורסמו באתר..ותמיד כיף לחזור אליו. סוכריה.
(אגב, הוא דורש קצת עריכה- השורות קופצות לפעמים, והסוגריים מתהפכים..אבל תתגברו על זה.)
ההמלצה:
האמת היא שיש לא מעט יצירות בשם "אבא" באתר. שפחתכם כתבה אף היא יצירה הנושאת את השם הזה, אבל כוונתי לאבא בשר ודם. וכאן, נשלחה ידי בסקרנות וחשש לקרוא על אביה של נערה אחרת. וקראתי על אבי. שבמרומים.
ומהכל התחברתי לדימוי הנפלא של זעקה מתוך כלא: "ומהבור היוספי שלי".
ההמלצה:
הרבה פעמים, כשמנסים לתאר תחושה, גולשים לבנאליה. המילים פשוט לא מכילות מספיק. במקרים כאלה מנסים לתאר דברים מסביב- מראות, רגעים שנגעו ללב בלי ממש להבין למה, צלילים, ריח. ומתוך המכלול עולה התחושה, בהירה וברורה, גם למי שלא חש אותה בפירוש, אלא רק צל או דמיון שלה.
כזה הוא הקטע הזה.
ההמלצה:
והכתיבה המצויינת מעוררת הערכה.
האמת שהפעם התלבטתי בין מספר יצירות
טובות מאוד של מספר יוצרים שונים
אך אחר היוצר הזה אני עוקבת כבר מזה תקופה ועוד לא הזדמן לי להמליץ, אז הפעם!
שבת שלום
אמילי
ההמלצה:
זו השאגה עצמה שמתפרצת. ולא שאני צריך להמליץ על מי שאמר והיה האתר הזה, אלא שזו אחת היצירות הטובות שלו, והיא לקחה אותי, שוב, אל עולם פנימי שרק מי שמבין שתיקות, יוכל להבין גם את השאגה שבו.
רק שלוש מילים.
ההמלצה:
ברגע אנושי.
אהבתי את הפשטות
את הדיוק בכתיבה
את החזרות שיש להן עוצמה של תחושה
ואת הרמז שהושאר לקורא
במילים "אולי מעט אחרי..."
ואת הפער בכתיבה
לחוש ולחשוב
מציעה לשנות ל-שתי חברות, בכותרת.
תודה, אמילי
ההמלצה:
קשה לכתוב על אבל ועל אבדן בעדינות הנדרשת, שלא נדחפת לדמעות ולכאבים מדממים. כי כל מי שמכיר שכול (ולצערנו, רובנו מכירים) יודע שהאבל לא מסתיים כשמתייבשות הדמעות, אלא הוא חווייה מתמשכת, חווייה של חיים עם חוסר. השיר הזה, של אהוד בן פורת, מרטיט אותי כל פעם מחדש, כי אני מרגיש שהוא מציב לצידי, ברגישות העדינה שרק קומץ מילים מדויקות להפליא מסוגל לרקום, את התהום הפעורה שמשאיר האבדן, והיא עומדת לידי, מביטה בחומרה, שותקת וממאנת להנחם על בניה.
ההמלצה:
הספור הזה, הוא בדיוק כמו כפית דבש מתוקה לגרון, או רוגלך חם שיצא מהתנור, או כוס שוקו עם קצפת. או כל דבר אחר שיעשה לכם את החורף, למשהו מתוק שכזה.
מוכר, מוכר, אבל תהנו שוב- - מכל רגע.
ההמלצה:
ודווקא את היצירה המעט נונסנסית הזאת בחרתי.
אבל הכל אצלו מומלץ בעיני.
ולמה זה?
כי זה לא נונסנס רגיל.
זה נונסנס סטייל סיפורי עליסה בארץ הפלאות.
זה משהו מתוק וילדי ומזכיר נשכחות...
אני אוהבת. ממש.
והרגישות...
נפלא.
ההמלצה:
באחת מיצירותיו המופלאות, משתף אותנו חתלתול בליל מילואים שגרתי למדי. בכתיבה מדוייקת ורגישה, מצייר חתלתול באמינות רבה את פרטי הפרטים של הנפש, המקום והזמן ומתרגם את חוקי הטבע הקבועים והקפדניים למונחי הפְּנים, פועמים ורכים.
ההמלצה:
ובמיוחד אם הוא נופל ביום ההולדת שלך, להטעים את העולם בפניני לשון.
מטעמת הוא יותר מארס פואטיקה. הוא אינו מנתח את תהליך היצירה הוא מפרק אותה לאבני הבניין הקטנות ביותר. מילים והברות.
ובדרך הוא גם מצליח לאמר משהו על מערכות יחסים.
טובי הוא יוצר פורה ומוכשר. עוד מיצירותיו "צפור הקוץ "המכאיבה; "מר סאם" המצמרר "פאי תפוחים" המשעשע ו"סיפורה של מגבת" לחובבי דאגלס
ועוד ועוד ועוד.
