דף הבית
צור קשר שאלות נפוצות
פורום יצירה אקראית הרשמה דף ראשי
פורום אקראית הרשמה דף ראשי
 
בעז"ה. באתר מפורסמות
כ 30,000 יצירות
על ידי כ 2,800 יוצרים
[25 יצירות ממתינות לאישור]
אנשים שיש להם מה להגיד הולכים לקולאחד. עכשיו מדברים על המצב בצפון.
בקרוב יתקיים מפגש צורה מצומצם, במידה וברצונכם להשתתף בו אנא פנו דרך תיבת הפניות כאן

 
רשימת התגובות           
התגובות של : בררר _
תגובה על היצירה : השיר הוא ארץ חשופה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : יפה

תגובה על היצירה : החיים הטובים שלי ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : יפה

תגובה על היצירה : אם אספר לך שנאנסתי ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : לא אמין

תגובה על היצירה : ביטול תורה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : גמדיםגמדים
התגובה : הדיבור על ה'רבדים' יוצר אשליה שיש אמת אחת מאחורי השיר ואם
נקלף מספיק את הקליפות נגיע ללב של הבצל....
שוכחים שבשירה אין אמת מוחלטת - מה שתופס זה איך שאני 'תופס'
את השיר , וכל ה"למה התכוון המשורר" הזה, והרבדים הזה, בכלל לא
רלוונטי.
אני יכול להחליט שזה שיר על ההתנתקות, מלחמות החשמונאים,
האיידס באפריקה או על סדר ערב בישיבת חיספין ברמה"ג, והכל יהיה
נכון ואמיתי באותה מידה. רבדים זה שם של תחנת רכבת, וגם שם רוב
הנוסעים יורדים.


פרפרי תעתוע

תגובה על היצירה : וספרתם לכם ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : יופי

תגובה על היצירה : מסוכסך עם עברו ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אולי תעשה רשימת שמית? נמאס לשחק בניחושים.

תגובה על היצירה : בחמישים ושבע ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : נשכחות מהבית ברחוב וולך?

תגובה על היצירה : פְּסִיעָה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : יפה

תגובה על היצירה : תכניות להערב ( מתוך : במשפט אחד )
כותרת התגובה :
התגובה : טוב שם משמן טוב

תגובה על היצירה : ופתאום ציצית ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : זה באמת יפה.


(ושי דיוויס? תמיד יודע יותר טוב מכולם)

תגובה על היצירה : ונתנה תוקף ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : לא ברור..

תגובה על היצירה : אלגיה לוושתי ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : סוף סוף קורה בצורה משהו טוב

תגובה על היצירה : 13 דרכים להסתכל על טלפון סלולרי ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אחלה

תגובה על היצירה : כאבי מחזור ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אתה חמוד אתה

תגובה על היצירה : כאבי מחזור ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : בועז, כנפי
התגובה : א. לעניות דעתי אין קדושה בשום דבר בעולם הזה, וודאי שלא
בטקסטים או בשירים ועל כן מושג כגון "קדושת המילים" זר לי.

ב. מעולם לא הוכתרתי בתואר "אומן" ואין ולא הגשתי בקשה למועצת
האומנים לכבד אותי בתעודת חבר

ג. צר לי אם אתה חש שהשיר נגוע בגסות רוח והוא בגדר תועבה. לפי
דעתי - מדובר בתופעה ביולוגית שקורית לרוב הנשים פחות או יותר
מאז בריאת העולם ואין בדיבור או כתיבה על כך כל פסול.

ד. אגב בועז, כשכתבתי את השיר הזה הייתי בערך בגילך והוא נכתב
ממקום של תמימות ללא כל כוונת פרובוקציה (למעשה השיר הזה נכתב
עוד לפני הקמת "במה חדשה", ויועד למגירה) .

ה. כנפי השחר - לגבי הניתוח/ ביקורת שלך - קראתי פעם ופעמיים
ומלבד הכותרת (אונס מילולי) לא הבנתי כלל את הטיעון שלך, אם
היה כזה. אשמח להבהרות נוספות.

ו. תקראו לי כשיהיה דיון בפורום.

תודה,

אסף

תגובה על היצירה : עקרה ( מתוך : בדיוני )
כותרת התגובה : השקדיה פורחת
התגובה :

כמה דיאלוגים באמצע הזכירו לי את סקאלי ומאלדר
ונדמה לי שהבנתי את משחק המילים - "רע" ו"זול"
האמנם?
או שזה פשטני מדי?

בכל מקרה, חתלתול, העיקר שאתה עושה מה שטוב לך.

מזל"ט :)


תגובה על היצירה : אשה ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : בדרך כלל אני נהנה לקטול את טל רעות אבל הפעם זה עשה לי את זה

תגובה על היצירה : שבת בעין-כרם ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : הדכדוך העמוק של רות חוזר

תגובה על היצירה : כימהון ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : וואלה
התגובה : באמת השמש נבראה אחרי האור...


איך אמר שלמה ארצי - איזה אבסורד!

תגובה על היצירה : אשתי ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : זוג יונים
התגובה : האידיליה הזאת נשמעת כמעט משעממת... מה עם קצת פלפל בחיי
הנישואין.. קצת ריבים פה ושם?
היא לא מביאה לך את הקריזה לפעמים כשאתה מנסה לראות כדורגל
והיא מנג'זת לך?

תגובה על היצירה : כימהון ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : באמת שאלה טובה.. גם גוגל לא ידע הרבה יותר טוב כיצד.
העז נחמדת, אבל השמש, שהיא עצמה האור ומקור ואם כל חי - איך
היא עושה שברונות באור?

תגובה על היצירה : במקום הכתיבה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : לא הבנתי כלום

תגובה על היצירה : על יצורים ויוצרים. ( מתוך : נונסנס )
כותרת התגובה : ילד,
התגובה : נושאים את אלומותי לשווא ושלא אגיב?

תגובה על היצירה : התכוונות ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : די לשירים הצדקניים והמתחסדים!

תגובה על היצירה : יקיצה (חלק ראשון) ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : קצת עצוב שכל מה שהיה לך לומר על השיר זה - מקסים

תגובה על היצירה : על יצורים ויוצרים. ( מתוך : נונסנס )
כותרת התגובה :
התגובה : לדעתי זה משחק חברה די מטומטם.

תגובה על היצירה : לכל איש יש ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : הוא נראה מקופח

תגובה על היצירה : המכשף - מוקדש לאהוד בנאי (אבל לא רק...) ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אבל הוא עדיין חי......

תגובה על היצירה : יוסף חולף ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : זה לא יוסי גינסברג שם מימין?

תגובה על היצירה : לפני שהטפטוף יהפך למבול ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : גן נעול

תגובה על היצירה : חיכיון ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : איפה הדייג?

תגובה על היצירה : אפרים קישון ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : הספד נפלא, גולש מהקולקטיבי - לזיכרון המשותף - וננעל במסר
פרטי.


במאמר מוסגר:
מי שראה את מודי בר און אתמול בתוכנית עליו ועל דן בן אמוץ לא
יכול להמנע מלשים לב לדימיון בתובנות.


תגובה על היצירה : האסונות שעוד נכונו לנו ( מתוך : מוסיקה )
כותרת התגובה :
התגובה : יוסף עוזר שוב לוקה במוסרנות יתר אשר טרם נראתה בשדותינו מאז
קולה ומכנסיים.

בשיר טובעים במספרים, ומתחדדים מושגי יסוד , כמו תמיד, בכל פעם
מחדש.


יפה מאד!

תגובה על היצירה : ציפורניים ( מתוך : מונולוג )
כותרת התגובה :
התגובה : מצטערים לשמוע

תגובה על היצירה : Jazz at the horizon ( מתוך : מוסיקה )
כותרת התגובה :
התגובה : כאשר אתה מעלה גירסת כיסוי לשיר, מן הראוי שתפרסם את שמות בעלי
המילים, הלחן, והביצוע במקור.


חוץ מזה זה יפה מאד

תגובה על היצירה : שיער ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : באמת הסיום מעט פוגם כאשר הוא מוריד תיאור יפה למדרגת קוריוז..

תגובה על היצירה : שומרים ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : לדעתי הסיפור הזה פותח בכד ומסיים בחבית.
מתחיל בסיפורם האישי של צוות טנק וחמליסטים ונגמר ביישויות
אמורפיות שאמונות על 'מפתחות המדינה'.


אסף מתגעגע לתקרה הלבנה שלו

תגובה על היצירה : שלוש עובדות מדעיות קצרות ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : יש כאלה שמסתובבים עם תאי ערצב

תגובה על היצירה : זה נשבר אצלי בידיים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : זה חיקוי לשיר מוכר של יונה וולך

תגובה על היצירה : קטע זרוק ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : זה מה שקורה

כשכותבים על תופעה

שלא מכירים

שלא מבינים

שלא יודעים איך לאכול

ומשתמשים בביטויים

שקוראים במקור ראשון

ולא שומעים ברחוב.

כשמסתכלים מבחוץ

באמת

קשה להבין

איזה קטע זה

תגובה על היצירה : טבע הדברים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אחלה

תגובה על היצירה : גימטריה ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : הרצאה קצרה בדבר טיבם של סיפורים קצרים
התגובה : טוב. גם אני רוצה להעיר כמה הערות.
דבר ראשון - באמת סליחה על חשדות השווא ,מי יתן ויפסח עלי
מאמר חזל על אודות החושד בקשרים..

לגבי התצורה: ה'נימה' הכללית כאן מזכירה מאד סיפור מאיר שלוי
ידוע. זו איננה גניבה ספרותית חלילה אך מאידך מקור ההשראה סמוך
ונראה.

לגבי התוכן: העלילה מקוטעת, לא זורמת ולא קולחת בעיקר בגלל
התבנית והמבנה, הוה אומר- ביוגרפיה קצרצרה של הסבא. ביוגרפיה
קצרצרה של האבא
אוטוביוגרפיה קצרצרה של הבן, וחוזר חלילה.
התאוריה הפסיכולוגית המוכרת בנוגע לדילוג הבין- דורי (דימיון
הנכד לסב העומד בניגוד לאב) מניע את העלילה במידה ניכרת, למרות
שאין כאן בעצם התרחשות של ממש, אלא תקציר של אילן יוחסין
וקו"ח עם התעכבות בלתי שיוויונית על פרטים והיתפסות לחלקם.
אז נכון - סיפור קצר צריך לענות על כל אותן דרישות מפורסמות
שמשננים לבגרות בספרות; מיעוט דמויות, תאורי נוף וכיוצא באלה,
אך כאן טמון כשל רציני בסיפור הנידון - ההתעכבות על הפרטים
אינה שיויונית ויתרה מכך , איננה מבדילה בין עיקר לטפל. נקודות
משמעותיות כמו למשל פציעת המספר בקרב (פציעה קשה), או
לחילופין, חוויות הסב במחנה מצונזרות (רק כלפינו, הנכד יודע
יותר!) באופן מרגיז, כאילו נגמר לכותב הדיו בכסת. האב ההומאני
לדוגמא
סוג של נוכח-נפקד, מזכיר קצת את יצחק אבינו, האב המקראי
הסנדביץ' ו"הפאסיבי" בין אברהם מייסד האומה ליעקב מכוננה..
לעומת זאת - יש התעכבות כמעט נוקדנית על פרטים שוליים שבאים
על חשבון (תרתי משמע)..
אגב, זו נקודת תורפה מרכזית גם אצל גלסנר ("ובזמן הזה")
והשופטת השניה בתחרות ההיא (שמה פרח מזכרוני, עיתונאית). שניהם
כותבים לא ממוקדים, בלשון המעטה, הנוטים להיגרר ולהסחף
בכתיבתם.

הבעיה המרכזית בסיפור היא לדעתי גם הסיבה שהוא זכה : ה ע
ו מ ס.
לסיפור נדחסו מספר נושאים שכל אחד מהם ראוי לא לכמה שורות או
מילים, כי אם לאפוס רחב יריעה.
הרעיון העקרוני מתבסס על האתוס שרואה במדינת ישראל אתחלתא
דגאולה, שואה - אצל הסב, ותקומה -אצל הנכד (והאבא? - אמרנו;
יצחק). נא לשים לב אגב, לקשר המיסטי בין המספר על היד לזה
שבדיסקית.

בנוסף - מנסה להכיל הסיפור גם את נושא הדור השני והשלישי. הסב
השותק, האבא ש"מבין כמה מילים בגרמנית" (והרבה בעברית)
כסטריאוטיפ לדור השני, אך הוא בפועל אנטיתזה, טיפוס "מעשי" ,
רפתן.
והנכד - יושב על הגדר , מחפש משמעות וחזרה לשורשים, ומקפיד
לחלוץ את מגפיו הבוציות (מהרפת) טרם ידרוך במפתן נפש סבו,
ויציץ פנימה בחרדת קודש, להרף עין. הבן (המספר) חצוי בין
האנציקלופדיה העברית למשוואות ונעלמים, בין מגמה הומנית
לראלית.. - - נוצר כאן אפוא סוג של משולש נוצרי (הטוב הרע
והמתלבט).

ואם לא מספיקים שני התיקים הכבדים הללו הוא עוד מנסה לשעשע
(בבדיחות: גורמט עם ח"י, פר הרבעה ושמו ז' ) , להשכיל (בתובנות
מתמטיות) ולשאת חן בסוף הוליוודי (סגירת המעגלים כפויה, כמעט
כמו לטרוק מכסה מנוע של אוטו על סוף הסיפור).


לסיכום, לא קל לכתוב סיפור מוגבל באורכו, עם כל כך הרבה יומרה
ומטען. ודאי שלא קל כשמדובר בנושא שנטחן עד דק בספרות ובקולנוע
בארץ, ולהפוך בו פעם נוספת, בתקווה למצות היבט נוסף, מקורי.
כמעט בלתי אפשרי.


ואף על פי כן נוע תנוע.






א.פ





תגובה על היצירה : גימטריה ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : מי אמר שיש סופרים רעבים בארץ?

תגובה על היצירה : סמים קלים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : ניסיון פרשנות
התגובה : אני דוקא חושב שהבנתי;
פשט-
השיר הוא שיר תשוקה לסם הקל (מריחואנה, כנרמז; "מיובש מיובש").
מיודעינו מתאר כאן את הדקות שלפני המסיבה הפרטית, אולי יום
הולדת לחבר, מסיבת גיוס? הסעודה מותקנת - בירות וצ'יפס וקצת
קססה מפודרת , וכל שנותר הוא לחכות שהדקות יחלפו ויגיע רגע
האופוריה הנכסף בו יאדימו עינינו או אז נתפוס מנוחה, יריעה
(רמז לתחושת הדקות הרצות רצות רצות) וכסא מלוכה ( high).
ואז זה קרה - "התיישבתי", בגרביטציה סטלנית.

לעולם אין לדעת איך שימוש מסיבי בגראס ישפיע עליך ברבות
הימים.. האם יהיה לאח ( נעים בסופ"שים והשראה פוזיטיבית), או
חלילה לרועץ (תיסרט קשות) .

דרש-
אפשר גם שהסם הקל בשיר הוא מטאפורה ליחסים אסימטרים וטעונים
בין הכותב לבין חברו, זה שלכבודו נערכת המסיבה, שהיא עצמה אגב
כך משולה לארוע שיא, לקו פרשת המים ביחסים המורכבים.
מטרתה היא לישב דבר כלשהו טמיר - ללהגיע למנוחה ולשבת אחים על
כסא מלוכה. לבסוף 'התיישבתי' (נחה דעתי מהעניין, מיציתי או
התרצתי).
את תוצאותיה [של המסיבה] לא נדע מיד אלא כעבור זמן מה לכשתתקבל
פרספקטיבה במבט לאחור על אותו הערב.

תגובה על היצירה : חייל בלי תוף ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : ערוגה, עמירם מעצבן אותי מאד. וכל מה שאני אומר לו קרוב לודאי
מגיע לו.

ואת - מה לך ולויכוחים שלי עם אנשים כל הזמן? תפסיקי להתערב
ותמשיכי לכתוב המלצות על נחום.

תגובה על היצירה : חייל בלי תוף ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : חרוז חפוז
התגובה : דבר ראשון אדון עמירם, כשאתה תכתוב פואמה אחת בחרוזים שמתקרבת
ל "מי שחלם" או ל"שיר המ.צ" תהיה רשאי להשוות עצמך לדידי
מנוסי. עד אז הס.

שנית, 95% מהחרוזים שעיני צדה כאן הם חרוזים בשקל.
שקל-דקל-חידקל.
חריזה טובה לא באה על חשבון תוכן אלא נבנית על גביו הוא הדין
במקאמה. לחריזה טובה יש ש א ר- ר ו ח חריזתית... פה יש תלולית
חזרוזית, סליחה, חרוזים טכנית שתוכנת מחשב בסיסית יכולה ליצור.
(במחילה מתוכנות המחשב)


שלישית, צר לי שאתה רואה בי צר, או 'משתלח ציני כלשונך', וחבל
שאתה יודע לקבל ביקורת כמו ילד בגנון.

רביעית ואחרונה חביבה,. אולי אלומותי עזבו פעם אחת בטריקת
דלת.. אבל לך תדע איפה הפיצולים שלי מסתובבים... אולי כמה
מחבריך הטובים הם פיצולים, עמירם... אתה נהיה פראנואיד? מוטב
שכך.
(אך אל תדאג - זה סרק, סרק)


בהצלחה טל רעות. מי יתן ותזכי להקים בית נאמן בישראל ,( ושישית
קינדרלעך)



תגובה על היצירה : ואתה לא ידעת... ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : עוד מעט חוברת מערכים של בנ"ע יאמצו את זה

תגובה על היצירה : חייל בלי תוף ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : 'באיזה חג' זה עוד היה חמוד
התגובה : אני חושב שהשירשור הזה מיצה את עצמו (מזמן).

איזה מן אבא אתה אורי? שככה מתייחס לבת שלו {מכירה פומבית ועוד
באינטרנט}...
אותך לד"ר קדמן.







תגובה על היצירה : גימטריה ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : זכויות יוצרים..
התגובה : הסיפור הזה זכה במקום הראשון בתחרות סיפורים קצרים ב'מקור
ראשון' לא מזמן, ברוב עוונותי קראתי אותו שם.

אני מבקש מהמנכ"ל לסלק את הפלגיאטור לאלתר מהאתר.

לא יפה ולא ראוי

תגובה על היצירה : חרטה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : וישנה היא אחת היוצרות המעניינות בשירה המקוונת בארץ, אך
מאידך לא זכתה לעדנה רבה מחוץ לגבולות הרשת, ככל שדעתי משגת.
עבור מי שרוצה להכיר בצורה קצת יותר מקיפה -
http://stage.co.il/Authors/12359#author



תגובה על היצירה : היורה ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה : תגובות על גבי תגובות
התגובה : נושא אלומותי לא נעלם ולא ברח לשומקום.
להלן התייחסות לשלל התגובות:

1. חתלתול - ליבנו את הנושא עד זרא כבר, אך רק לשם הפרוטוקול;
הדבר היחיד שאולי לגיטימי לעשות הוא לומר את האמת שצריכה להאמר
על ישיבות ההסדר. על כל השאר - אפשר להתווכח מהיום עד מחר.

2. ממזר - כדאי בעצמך שתרגע. ואני לא חושב שהאופנה הדבילית של
ציצית תכלת וקהתי ירקרקה בכיס הדגמח חיננית. צר לי.

3. טובי אור נטובי - הרטרו שלך למלחמות החשמונאים פשוט עצוב.
אולי תנסי מונולוגים מהוגינה של פח השמן.

4. רדף השיג - מה מוזר בהתפזמות? אני לא רואה מה מוזר כאן..
תוכיח אותי.

5. ערוגה - זה ממש לא רלוונטי מה עשיתי בצבא , אבל אם כבר שאלת
אז הייתי חלק ניכר מזמני חופ"ל של פל' ביינישים מעותניאל\מעלה
אדומים\ונוה דקלים, ובחישוב המצטבר הייתי בקרבי יותר זמן משכל
אחד מהם שירת בכלל בצבא. אז בואי לא נעביר את זה לפסים אישיים,
גברת 'שנה אחת קומונרית'.

6. גם אני נועל ניו באלנס. יש דברים שנשארים איתך כל החיים.

7. מסכנה אחותכם (תחיה)

8. ממזר - אורי עמירם הוא נמר בעור כבש, קטן מוחין וקטנוני,
בלשון המעטה.
אבל אם כבר ציטטת אותו אז כנ"ל לגביך.

9. דעתי הגלובלית על יצירות ביינישיות מסוג זה היא שהן תעודת
עניות לכותביהן, בהרבה מאד מובנים.


שבת שלום.
אסף

תגובה על היצירה : מה שמעבר ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה : חיפה עיר אמיתית
התגובה : איזה י-ם?!!
אתה לא רואה שיש ים ברקע??

תגובה על היצירה : על העיוורון ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : (זה רק גורם לי לרחם עליך יותר . .)


אולי תגווני קצת?

חשבת לכתוב סיפור בחרוזים?

אולי תעשי לנו קומיקס?

ערוגל'ה *מותק*, הכל מ א ה ב ה !
לילמנוחה.
..

נ.ב,
מזמן לא הייתי פה - הפסקת לשיר בינתיים?
או שאת כמו הציפור מציפורים מתות בסתר?
חשבתי "ערוגה" זה רק למשתמשים מורשים {חברים}

תגובה על היצירה : על העיוורון ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : אין ספק,
התגובה : לא יכולת להביע את מה שרצית בצורה פחות מובנת, נחושת.

תגובה על היצירה : היורה ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : אוקי. אני לוקח חזרה את ההשתלחות הפראית.

סליחה מכל מצביעי המפד"ל באשר הם

תגובה על היצירה : היורה ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה : פתטי
התגובה : אוי אוי.... ביינישים, שכל השירות שלהם נראה כמו הכלאה עילגת
בין טירונות לייט לשמ"פ.
לא הבנתי על מה כל המהומה - ולמה?
מה בעצם הסיפור הזה בא לומר (מלבד בליל של קשקשת ברשת וקצת עגה
צבאית עם הכשר של בד"צ..) אז מה? היית בצבא רבע שעה ואז חזרת
לישיבה לנוח. קצר מקוצרר. מהומה רבה על שוםדבר..
תודה על הדיווח,
מהמטוס הקל של
גלגלצצצ..
שעשוה הרבה רוח

תגובה על היצירה : על העיוורון ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : ?
התגובה : אוי....כמה קלישאות בשיר אחד.
ועוד בחרת כותרת לשיר שהיא כשם ספר פופלרי מרשימת הרבמכרים..
והמשפטים; מסורבלים ומחפשים את עצמם באין-דרך: "בליל אין-
ירח", "אבקש על העיוורון", "זה היה פחדני וטיפשי". - מה זה
זה??

זאת לא אותה ערוגה שכתבה שירים אחרים בדפיוצר שלה. (שלא לדבר
על הנימה הצופיה לאופרית בטרילוגיה האחרונה שלך).

התאכזבתי.

תגובה על היצירה : ועכשיו, ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : לא חזרתי

תגובה על היצירה : ועכשיו, ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : תמיד אהבה
התגובה : שיר פרידה כן ונאה..
אהבתי בעיקר את הבית הראשון והשני. השאר כבר נכתב ברמזים
וסודות. הקישורים לימים הנוראים (נשלחנו לעזזל, ספר הזכרונות,
וכו) חינניים אבל קצת 'כבדים' על התוכן. . לא כל שיר (על
משולש) אהבה חייב לשאת ניחוח הירואי. .

תגובה על היצירה : בלבוש לבן. ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : (אני לא פה זה הכפיל שלי :))

ערוגה,

זאת יצירה מדאיגה בהחלט.
לא שיר ולא סיפור, עטוף ומרופד ברמזים..

משהו בוואקום הזה שבין קודש לחול מרגיש לא טבעי ולא
נכון....... ט' באב באריזה של טו'

ובינתיים,
עד שנשוב ונתראה -


אסף

תגובה על היצירה : משאלות ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : לאן נעלמה הליריקה הלא-מתחנחנת שקדמה לערב ההוא (המתוקשר) ?

תגובה על היצירה : הגיורת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אין חובה, אבל כותבים שמכבדים את עצמם נוהגים לעשות כן, כמקובל
בעולם הספרות הלא-מקוון

תגובה על היצירה : הגיורת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : שיר מעולה שמשליך במעין "הפוך על הפוך", מהתהליכים
שעוברים\עברו על 'הדור השלישי' בגרמניה ליחסים בין-עדתיים בארץ
הקודש בימינו אנו.
אהבתי את ה"בריה חדשה" (כמו ברית החדשה?)
את - "גנים של צ'ולנט" (העוזרי למשעי), את צמד הרבנים, האשכנזי
והספרדי, המצטיירים באור מגוחך ואדיש להכעיס בתשובותיהם
האפתיות, ובמיוחד אהבתי את מצב הכוכבים 'החרשים-אלמים' הלכודים
במסילותיהם בשבי גורלם , כמו משל מודרני למה שקורה כאן ועכשיו
בבית.


תגובה על היצירה : פסל סביבתי ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : בסדר בסדר, אני כבר הולך.. רק חזרתי לסגור כמה חשבונות פתוחים
ולהשאיר שתיים שלוש חולדות מתות על השולחן

תגובה על היצירה : פסל סביבתי ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : מה? כבר אסור לפרסם ציטוטים של האמן?

תגובה על היצירה : סבא ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : איראן
התגובה : סוערה יקרה ובלתי נלאית.

אני נאלץ לעזוב את האתר לאחר שסתמת לי את הפה פעם אחת יותר
מדי. הספיק לי כל האיכסה כאן.

מאסתי בהתנשאות שלך ושל מנחם , שברוב נפיחותכם מרשים לעצמכם
למחוק הודעות ותגובות של יוצרים אחרים בשם איזו צביעות צדקנית
ומדומה.

בנימה אישית יותר, אני רוצה לאחל לך ולשכמותך, שהאתר יתפרק,
פיסית ממש, שהשרת יקרוס ,ושאנשים ילכו בעקבותי ויפסיקו לשלוח
לכאן מיציר כפיהם עד אשר הכל כאן יגווע וילך לעולמו.










תגובה על היצירה : סבא ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : זילות וחוסר דרך ארץ מטובל בהומור רדוד עם טעם רע.


מגעיל.


תגובה על היצירה : מחאה ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : טוב מאד

תגובה על היצירה : הצעקה ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : אחלה

תגובה על היצירה : נערה בתכלת ואדום ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : נאיבי ושטחי

תגובה על היצירה : באמצע התמוז ( מתוך : הספד )
כותרת התגובה :
התגובה : נושא , נושא.

תגובה על היצירה : עצוב למות באמצע התמוז ( מתוך : הספד )
כותרת התגובה :
התגובה : עוד פסטישמר

תגובה על היצירה : באמצע התמוז ( מתוך : הספד )
כותרת התגובה :
התגובה : פסטישמר.

תגובה על היצירה : מערומים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : על הפנים

תגובה על היצירה : משפט שדה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : מצויין.
לרוחי

תגובה על היצירה : עזה כמוות ( מתוך : מקאמה )
כותרת התגובה : פופוליטיקה
התגובה : שיר כמו תשדיר בחירות.


תגובה על היצירה : הקפצה ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : ואיך יכולתי לשכוח את "הכלה" הפותחת בשיר המתחלפת ב "הקלה"
החותמת אותו . יפהיפה

תגובה על היצירה : הקפצה ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : ליל שבת במוצב, כבר שמים פיג'מה והולכים לישון עם הנשק מתחת
לכרית. פתאום הקפצה, בתוך הג'יפ עוד מגששים אחרי השכפצ והקסדה
בחושך וברקע מקבלים דיווח על איזה ירי עלום, והסופה מתחילה
להתפתל בהתלהבות בין הסמטאות של חברון .האדרנלין זורם ואתה
נהנה מהאקשן . אבל במושבים האחוריים כבר לא רואים כלום, רק
שומעים מקדימה את המ"פ צועק תיזהר, ושומעים פגיעה כזאת, קטנה,
בחלק הקדמי. רק אחרי שאתה פורק אתה מבין בערך מה קרה. היא דוקא
היתה בסדר, היא הלכה על המדרכה.

עמוק בפנים הכותב מרגיש 'כמו קדוש' יען כי הוא מחלל שבת עם
חותמת כשרות הלכתית-מבצעית שגורמת לו מתוך כך לבסוף לתחושה
האבסורדית, שאפילו הנערה המסכנה בשמלת השבת מרגישה כמוהו. גם
היא חלק ממכלול המאמץ המלחמתי בעיני עצמה, כביכול.
כמעט מאליה צפה האמת ומתגלה אל מול מקסם השווא בו שבוי הכותב -
אשר מתעורר מעירפול הכרתו הזמנית לפרקים, "כלא מאמין, משפיל
מבט" אך לבסוף שוב - "הקלה" - שהיא למעשה תרדמה.
במילים אחרות; נוסף על קהות החושים וזחיחות הב'-קו המפורסמת של
נהגי חפ"קים, מועצמת אותה תחושת שיכרון כח ומוכפלת ע"י הנסיעה
העוברת על חוקי התנועה והתורה אך מותרת מכורח נסיבות מסויימות
וכמעט הזויות (לפחות בעיני הכותב).

כשאני יוצא לרגע מהשיר ומביט עליו מבחוץ אני לא יכול להימנע
מההרגשה שיש כאן משהו נורא מעושה ומזוייף, סוג של אסקיפיזם
מרצון, ובאופן אישי זה מעורר בי דחייה גדולה, ושאט נפש. למרות
שאני מבין מאיפה זה בא ולאן זה הולך.

אהבתי כמה דברים כאן, בגוף השיר: את יישור הקפלים בשמלה הלבנה
של הכלה, לפני בוא יומה (יומא?) הגדול והנורא. -רמז ליוםכיפור?
יום הדין.. ואתה כאילו הרשות האוכפת של האלוה.
אהבתי גם את האור הכתום המחוויר את כתם הדם (טוב מאד!), ואת
הטירטור של המנוע (תיאור פלסטי שמרגישים אותו נורא בולט
כשעומדים בלילה בשולי כביש טיפוסי בשטחים).
ואת "העיניים המאשרות" - לעיניים קל להחצין רגשות בסיסיים כמו
אושר, תוגה, קדרות לב. אבל *אישור* זה כבר מורכב יותר. בשביל
אישור זקוקים בדר"כ לפנים שלמות, ומי שזכה בחייו לקרוא זוג
עיניים מאשרות וגם לכתוב על כך- אשריו.




תגובה על היצירה : מדריך לכותב בצורה ( מתוך : דעה )
כותרת התגובה :
התגובה : החכמה היא להציב מראה מול הפנים המכוערות.
לשים הכל על השולחן לא עובד, וסתם מצטייר מגוחך

תגובה על היצירה : יתקדל ויתקדש ( מתוך : נונסנס )
כותרת התגובה :
התגובה : אין חדש תחת השמש

תגובה על היצירה : מסכת שותה (מצבור שלישי של שירה שתויה) ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : בירה עמיקתא

תגובה על היצירה : היום לדודך ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : סמנטיקה, לוגיקה, ואקדמיה ללשון.
התגובה : פתחתי אבן שושן,
שאלתי ודרשתי,
ריפרפתי במחזור לראש השנה,
ועדיין -
הרוב נשאר סתום.

כמה מילים כמו: "סיגוי",ו "מפוי" למיטב השגתי אינן קיימות
בעברית.
צירופים כדוגמת: "שפרי-רון", "ומחי עמלק לביכורים" הם בבחינת
נונסנס עד שלא יוכח אחרת.
ו : "ותהא לא- ולו היא" ,זכות אבותייך...וטיהרם החטא-חטאך"
,"ובמעיין החתום שפרי.." כשלים לוגים. זה פשוט לא מסתדר.

באמת שניסיתי.
מצטער,

אסף

תגובה על היצירה : בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : גם אני נוכחתי וסבור כי מוטב לנו להותיר לקיסר את אשר לקיסר.

אנו ילדי שנות השמונים
ראוי כי נכתובה ברבדי שפה בה אנו שולטים
ולאו דוקא לגובה.
פן נחטא בשעטנז של מרקם עגנוני ו'שפת עם'
כפי שקורה לא פעם.


תגובה על היצירה : כמעט שיר אהבה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : http://stage.co.il/Stories/221241

עוד שיר-שפה שקצת מתקשר לי לשיר שלך, ערוגתי

(בהחלט שווה את הטרחה של ה cut\ paste)

תגובה על היצירה : בדידות ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : משהו זז בבטן.......

תגובה על היצירה : קצרות ואוהבות וכואבות ( מתוך : מונולוג )
כותרת התגובה :
התגובה : טל רעותי משהו

תגובה על היצירה : צְחור חולות וים תכלת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : באמת לא קורה הרבה, כמה מילים יפות

תגובה על היצירה : אהבה אסורה ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : איך את לא מתביישת להמליץ על יצירה של עצמך (ברשימת היצירות
האהודות עלי)

תגובה על היצירה : ערבה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : שיר לא מעכשיו לא מכאן

רק חבל שלא עשית הזחות

תגובה על היצירה : עלית משמר ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : זה טוב מאד

תגובה על היצירה : בלדה למתנחלת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : אריאל
התגובה : לא יודע באיזה בית גדלת אבל שיער אסוף זה בסדר גמור.

תגובה על היצירה : אני עובי הכריכה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : יפה

תגובה על היצירה : בלדה למתנחלת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : קישקוש חוזר בעולם
התגובה : נפש ממללא - עם כל הכבוד, התאוריה שלך לחלוטין מצוצה מהאצבע,
שטחית ושטותית.
לראות את התופעה של גוש אמונים כ"מרד נעורים" ותו לא, מקביל
לראיה את הפלמ"ח כמורדים בממסד או את אנשי השומר כ'אופנה', או
כל תולדה אחרת.

הכל מורכב; ערכים חברתיים ונסיבות משתנים ללא הרף, והעולם
בכללותו מצוי בזרימה מתמדת.

אבל אתה מוזמן להמשיך להשלות את עצמך ושכמותך בתזות אבולוציה
מעוטרות בסכמות גאות ושפל, בניפנוף יד דידקטי וידעני עד לאין
שיעור.

שבת שלום
אסף


נ.ב: מחכה בכיליון עיניים להרצאתך הבאה על איך העולם ניצב על
ארבעה פילים וצב.


תגובה על היצירה : קריעת ים סוף ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : אימא אדמה,
התגובה : יש אדם בעל "פה מלוכלך" (אין הוא מסוגל לסיים משפט בטרם תיבל
אותו בניבולי פה וגסויות) ויש אדם בעל "אזניים מלוכלכות" (תמיד
הוא ישמע בין השורות ניבולי פה וגסויות).

ואידך זיל גמור


תגובה על היצירה : אש חורבן אהדדי ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : ע"ע "אמיצים הטייסים הסרבנים" מאת שמואל ירושלמי
התגובה : אביב וסתיו - גם עיקרון ה"בואו נוריד את הבית על המחבל יחד עם
כל הילדים והתינוקות של השכנים" שבו נוקטים רבים מאנשי הימין -
מוכר וידוע , ובכל זאת, הם עדיין שבים ומעלים יצירותיהם לצורה
ואף אחד לא ממצמץ (מעניין למה)

תגובה על היצירה : סבי אוספני אל בּרכּיו ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : כתוב טוב ושווה עיון במוטיבים החוזרים וכפלי המשמעויות.


תגובה על היצירה : קריעת ים סוף ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : כדאי להעיף מבט או שניים על הדפיוצר של טלי בבמה חדשה, שם היא
מציגה נתח רחב יותר ממכרה הזהב

http://stage.co.il/Authors/12359

תגובה על היצירה : מסכת שותה (עוד מצבור שירים שתויים) ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : גאוני

תגובה על היצירה : תגובות הגולשים ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה : טל בת ראפ
התגובה : העם איתך

תגובה על היצירה : חרדים טפילים ( מתוך : מקאמה )
כותרת התגובה :
התגובה : אני לא חושב שאני קורבן של התקשורת, אבל אם תרצה אפשר להצמד
לעובדות כפי שהן: יש גדוד אחד של נחל חרדי (עם פלוגה של מש"קי
ת"ש, אך אל נהיה קטנוניים) , ובשערי הבקום- ויש אלפי פטורים כל
שנה.

זה נכון שחלק עובדים, והרבה נשים חרדיות עובדות, ובכל מקרה
אלפי אברכים לא עובדים ומתקיימים ע"י תקצוב עקיף.

אין לי דבר וחצי דבר נגד החרדים מלבד אלה שהזכרתי לעיל'. אני
רוצה (בכנות) לראות גם מוסדות לימוד חרדיים וישיבות ,- זה חשוב
לי לא פחות ממחלקות למדעי הרוח באקדמיה. אבל הכסף לא מתחלק
בצורה מתקבלת על הדעת ופרופורציונלית, אלא נסחט דרך צינורות
פוליטים.
זאת שערוריה ומצב בלתי נסבל.

הסתות והזדהויות למיניהן, לא ישנו את המציאות, איך שלא נסתכל
עליה.



תגובה על היצירה : תגובות הגולשים ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : זה נפש ממללא, למי שלא הכיר.
הוא תמיד על פסגה של הר משקיף על העולם.

תגובה על היצירה : חרדים טפילים ( מתוך : מקאמה )
כותרת התגובה :
התגובה : בקיצור, יקירתי, אני לא בא להיות דובר תנועת שינוי אבל לא נראה
לי שאף עיתונאי או פוליטיקאי רוצה לשלוח את החרדים לתאי הגזים.
מפליא שזה הרגיז אותך.. מה זה אומר עלייך, הדס?

תגובה על היצירה : חרדים טפילים ( מתוך : מקאמה )
כותרת התגובה :
התגובה : מעניין מה טומי לפיד היה אומר לו היה שומעאותך

תגובה על היצירה : חרדים טפילים ( מתוך : מקאמה )
כותרת התגובה : הדס
התגובה : מה הקשר למה שכתבתי?

תגובה על היצירה : חרדים טפילים ( מתוך : מקאמה )
כותרת התגובה :
התגובה : השיר רהוט וכתוב טוב, אבל הוא מעצבן מאד.
נכון, לפעמים נודף ריח אנטישמי מדפי עיתונות הערב הישראלית -
אבל ההשוואה עם גרמניה הנאצית ממש לא במקום ומגעילה.

הניסיון לתאר את החברה החרדית כקורבן מסכן ש"רק רוצה לחיות
ולגדל ילדים" בזמן שילדי החברות האחרות בארץ (המוסריות) נהרגים
השכם והערב על הגנת תל אביב ירושלים ובני ברק הוא עיוות מסוכן
ואוילי.

דוקא המונח טפיליות (אם נתעלם לרגע מהקונוטציה המכוערת שהכותב
דאג לקשר לנו), די קולע לאיפיון חברה לא עובדת שחיה מכספי
המיסים של שאר אזרחי המדינה, והתרומה היחידה שלה לדמוקרטיה היא
למעשה בשליחת נבחריה למשכן כנסת, ולחלוב כספי ציבור נאמנה.

אמנם קימת צביעות מסוימת אצל קומץ אנשים ומוסר כפול ככל שזה
נוגע לפציפיסטים. אבל שוב, מתברר שמי שעושה כאן הכללות זה
דוקא הברנש המלגלג על ההומניסטים והפלורליסטים ושונאי-ההכללות
באשר הם,
שמשכשך רגליו בירקון ומשוכנע שאמונתו הלא -דתית מסמיכה אותו
לומר ארור מרדכי וברוך המן. ולירוק בשאט נפש אל מימי הבאר ממנה
הוא שותה.

תגובה על היצירה : להיות גולנצ ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה :
התגובה : מה קרה סבתא? נטשת אותי לבד עם הדאחקות ?

תגובה על היצירה : אידיליה ישראלית חדישה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : ליגה אחרת של כתיבה







תגובה על היצירה : להיות גולנצ ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה : דבר אל העצים
התגובה : בחור כארז עם עץ זית על הזרוע בחטיבה של בולי עץ

תגובה על היצירה : להיות גולנצ ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה : גולני, כבר אמרנו?
התגובה : אגב,
ברי לכל שרק גולנצ'יק מסוגל להגיע לרמת פלצנות שכזו.

והקליק עם מאיר עוזיאל ברור כשמש! מצא מין את מינו - זה נבלה
וזה טרפה.

תגובה על היצירה : מסכת שותה (מצבור שירים שתויים) ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : ..
התגובה : מה עצוב שטרן, מה עצוב?!?!
זה הדבר הכי משמח שקרה היום! סוף סוף משהו טוב מתרחש באתר הזה!
גם יוסף עוזר וגם זאת באו עלינו לטובה באותו יום..

שהחיינו!

שבת שלום לכולם

תגובה על היצירה : להיות גולנצ ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה : אחרי 2 פראמין זה לא עובר
התגובה : נתנאל איזק למד מחזור מעלי בישיבה התיכונית,
ובכלל לא מפתיע אותי לשמוע שהוא כתב את הקטע הזה.

באופן אישי זה עשה לי בחילה. פיסית, ממש.





תגובה על היצירה : מסכת שותה (מצבור שירים שתויים) ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : שווה המלצת עורך .


אם אף אחד לא מרים את הכפפה אני אכתוב


תגובה על היצירה : האימפריה הרומית של אמריקה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : כלנית
התגובה : בקלות, אפשר להיות קיבוצניק.

ואפשר להיות קומוניסט במשטר דמוקרטי כפי שאפשר להיות סוציאליסט
או קפיטליסט או אנרכיסט או כל דבר אחר. אף אחד לא אמר שזה קל,
אבל עקרונית זה אמור להיות אפשרי

חוצמזה, אמת, אני לא מכיר אותך, אני רק יוצא בהנחה שרוב
הקפיטליסטים תאבי בצע, מעצם היותם.

תגובה על היצירה : בבוץ הכיבוש הטובעני ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : מבחן ירושלמי, חמישה סעיפים על חושך
התגובה : א. בוא נודה על האמת, שרוב המשמיצים הגדולים של מר ירושלמי
כאן, כותבים בעצמם בערך ברמה של ילד בגן חובה.

ב. אני לא חושב שכמות הציטוטים שהבאת מאתרים זרים (מבלי לציין
את מקורם), משקפת באופן זה או אחר את איכותם וערכם.

ג. אני גם סבור שבוטותו של ירושלמי בטלה בשישים לצד חיצי הרעל
ששילחו בו כל אותם אומללים המוזכרים בסעיפים א' ו ב'.
האיפוק בו הוא נוקט כלפי מגוון המלל האלים המופנה כלפיו ראוי
לצל"ש.

ד. דרך ארץ מעולם לא היתה הצד הבולט של חלקו הארי של המגיבים
כאן, לא כל שכן רוחב אופקים, סובלנות, פתיחות, וקבלת האחר
והשונה.

מה שנדמה מבחוץ כפירגון סולידרי ותמיכה הדדית בביקורת בונה
מתגלה כעורבא פרח עם בואו של שפן הניסיונות הראשון: מישהו שלא
צמח מהבועה הצורנית, שהוא מעט מחוץ לקונצנזוס האורתודוקסי -
פוריטני - פוליטי (קיצוני?) שלנו.
פתאום יוצא המרצע מהשק, - מתיבת הפנדורה.

ה. זה לא התחיל בשמואל ירושלמי ולא נגמר בו.
זהו רק סימפטום, טריגר, מבחן בוזגלו צורני קטן שבא ומציב מראה
בפנים המכוערות שלנו, לפחות של חלקינו.



תגובה על היצירה : miles davis-ife ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : טעון בירור

תגובה על היצירה : פנג-שואי ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : נראה כמו אוסף של חפצים בערימה, במבט ראשון. אבל אם מסתכלים
עוד קצת רואים שני אנשים,(או אחד מפוצל.)

עדיין יש המון פרטים לא ברורים

תגובה על היצירה : האימפריה הרומית של אמריקה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : צרות אופקים מסוימת הרגילה כמה אנשים כאן לתחום שירה בד' אמות
של חריזה רומנטית, רצוי לירית, וכל הסוחט/ת דמעות הרי זה
משובח. השפעות של רוח הזמן, ויצירה אינטרנטית בפרט.

אז לידיעתך, גב' אבן, הדס, אדון כל חי ושאר המכותבים, - גם זו
שירה , והיא הרבה יותר שירה מהרבה שירים מלוטפים באתר הזה. זה
מכיוון אוביקטיבי של המושג המפוצץ שנקרא לו: "השירה העברית
המודרנית של המאה האחרונה"
קצת ארכאי ,לדעתי, אבל שירה לכל דבר ועניין.

שמואל ירושלמי מאייש נישה נכבדה ביותר של כתיבה אידאליסטית
וחלוצית באתרינו הקט, וגם אם לא אוהבים תמיד מה שהוא אומר,
ראוי ללמוד ממנו דבר או שניים, על מקוריות וחדשנות, אומץ
ועקביות, ובעיקר בעיקר - על יכולת עמידה.

כלנית, לפי מיטב הבנתי את השיר ובעליו, הוא תומך נלהב
בקומוניזם ומתנגד נחרצות למשטרים טוטאליטרים.
השיר הזה נכתב בגנות הקפיטליזם ולא בשבחי הק.ג.ב.

אולי את קפיטליסטית ותאוות בצע בנימי נפשך וקשה לך לקלוט "על
מה ולמה יצא הקצף", זה כבר סיפור אחר

תגובה על היצירה : סוף יום ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה : חתלתול יקר,
התגובה : לפחות אני לא בסופרפוזיציה כל החיים שלי

תגובה על היצירה : מחשבות ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : קצת בנאלי, לא?

תגובה על היצירה : סוף יום ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : אבל הוא בכלל לא נראה מודרני.. הוא נראה כאילו גזרו אותו מצפת
של המאה שלפני המאה שעברה

תגובה על היצירה : סוף יום ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : אז ממה התלהבת, מהעבודות של מע"צ?

תגובה על היצירה : סוף יום ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : נראה מבוים וטיפה מאולץ


תגובה על היצירה : סעודה שלישית ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : ענה לי
התגובה : השאלה האמיתית היא כמובן, האם הוא יבוא לך גם באמצע השבוע
,כשהטיש הקטן שלך הרחק הרחק מאחור..

שתי השורות האחרונות קצת מיותרות לדעתי וחוזרות על מה שנאמר
בשני החלקים הפותחים, לא מסכמות, - חוזרות . ניחא..

אהבתי.
אסף


תגובה על היצירה : בקצה תחום היכולת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : רו הקטנה,
התגובה : אני רוצה קודם ברשותך להתייחס לשיר שלך כאל שיר ופחות כאל
מניפסט.
יש כאן עירוב מעניין של אמירה אוניברסלית על שירה ויצירה עם
האישי והפרטי, בדמות השיר *הזה* . הבית הראשון מכיל דעה שאני
שותף לה בכל מאודי ובסופה סימן שאלה שהוא סימן קריאה גדול,
אנדרסטייטמנט: "ואולי שירים אלו הם קצה התחום - ופחות של
היכולת".

בבית השני אנחנו מתוודעים לאוטוביוגרפיה של שירינו: יציאה
מהבית לבוקר כחול ודומם, לעולם שבו חוקי הטבע הם בעלי הבית
ואין בלתם. הציפורים, האדמה, והאנשים מהלכים בו יחפים בחרדת
קודש. וגם הכותבת החוזה בזיו - רוצה לבטא בקולמוסה את כל ההדר
וההוד, אך הבוקר הלז הוא סוף דבר "סתם בוקר", כלשונה, ומודעת
לכל המגבלות והאלוצים היא כותבת תלי תילים של מילים, וזוכרת
היטב, בין כל הנוצץ הזה, את משל הבית הראשון - "קצה התחום" מול
"קצה היכולת".

הפרק האחרון הוא סיכום ופתרון לשני הבתים הקודמים, והייתי
מוסיף מליצית - עליית גג להשקיף ממנה.
יהודה עמיחי כתב "ואולי כמו פסל עתיק שאין לו זרועות גם חיינו
יפים יותר בלי מעשים וגבורות.." ונדמה לי שלזה בדיוק התכוונת
כאן באומרך ' תפילה אמיתית', או כמו שמבטאים את זה בלבוש חסידי
- "חיים של תפילה" (בהתייחס לשיר כאל יישות אנושית ונושמת).
יש הרבה ענווה בשיר הזה ,ומעט, אם בכלל קלות ועניות דעת.
עוד כמה נקודות קטנות שאהבתי: "לעולם בן אדמי" -לא ברור לי אם
זה נאמר כך בדרך אגב, אבל יש בזה חיזוק לרוח השיר ,רוצה לומר-
עולמם של בני האדם בעיני הציפורים , אך אותם בני אדם, כמה
שורות מטה מכירים בהיותם אורחים (אנשים ירדו ברחוב בשקט), -
אהבתי את השימוש בקונטקסט הנ"ל.
אהבתי גם את הניגודים-משלימים , מרגליות - אבנים, אוצר מילים-
עניות דעת .

לגבי המבנה: המקצב היה נוח לקריאה עבורי והפרעות בולטות לעין
לא מצאתי בו. אין מה לדוש בזה.כנל הגלישה בין השורות.

מה שקצת העיב על קריאתי את השיר היו דווקא תיאורי הטבע
האסוציטיבים בבית ב'. אני מדמה את הכותבת נעמדת לה באמצע אותה
זירה וסובבת על רגל-ציר 360 מעלות תוך שהיא מתארת מה מופיע בכל
אזימוט. זה טוב אולי למדיה מצולמת, אך בשירה זה מבלבל ומסיח את
דעת הקורא מלוז השיר (הערה זו סובייקטיבית אמנם, אך קחי בחשבון
שאם אני חשתי כך ,עוד אנשים ודאי הרגישו).

עוד הערה קטנה לסיום: ההקדמה המופיעה במילים קטנות פוגמת.
השיר מחזיק את עצמו יפה לבד והוא לא צריך את הקישור לדיון
ההוא ,שם אצל ממזר פרחים, כבודו במקומו מונח.
אם יש מקום לדיון ובירור כאן על שירך, מן הראוי שיסוב סביב
נושאים מעט שונים.

בברכת הדרך,
אסף


תגובה על היצירה : גולני 12 כבוד! ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה : נהנה לקרוא,
התגובה : גם אתה גולני!!

חבר'ה! יש פה סמוי של גולני!

מנחם יש פה מושתל!! !!..!!.....!!
!?.!

תגובה על היצירה : גולני 12 כבוד! ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה :
התגובה : אם היה במה להתפאר..

תגובה על היצירה : גולני 12 כבוד! ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה :
התגובה : צהובים, ירוקים, שחורים, כתומים עם נקודות סגולות.

כל צבע שתבחרי אולי נכון.

אבל זה גולני

וזה מוקצה מחמת מיאוס

תגובה על היצירה : לוקחים מאיתנו, בשביל העשירים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : התקציבים יקירתי, הולכים לתשתיות ולבניה, לא לכפריה בישוב שלך.
ובעקיפין - דרך הוצאות צבאיות כבדות הכרוכות באבטחה המסיבית
סביב נקודות היישוב והצירים

תגובה על היצירה : גולני 12 כבוד! ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה :
התגובה : כן יש משהו נגד גולני.

שהם גולני

תגובה על היצירה : גולני 12 כבוד! ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה : מבצע סבתא
התגובה : אבל הוא לא פועל בניין,
הוא גולני!

אפילו לגבעתי הוא לא התקבל

תגובה על היצירה : לוקחים מאיתנו, בשביל העשירים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : מה לא הבנת ערוגה? זה בגלל שבמקום לשלם משכורות לעובדי מועצות
מקומיות שופכים ים של כסף לבניית קוטג'י רפאים ביש"ע.
אם היו מבטלים את זה ואת כביש חוצה ישראל. היה הרבה יותר טוב
לכולנו, ועל כך ירולשמי מתריע אותנו

תגובה על היצירה : גולני 12 כבוד! ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה : מבצא סבתא יקר
התגובה : מה כבר ציפית מגולנצ'יק ? שישורר לך שירה עילאית?



תגובה על היצירה : בִּשְׂדוֹת בֵּית לֶחֶם ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : וואלה.. עכשיו נזכרתי בעיטעיט על הריך עף ממבחן הבגרות הנשכח!

תגובה על היצירה : גולני 12 כבוד! ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה : רגע של פתיחת עיניים
התגובה : ככה זה, קשה להיות בייניש, לעשות שנה וארבע עם חברים ולצאת עם
תעודת לוחם ומענק מוגדל.

תגובה על היצירה : גולני 12 כבוד! ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה : רקיע 23
התגובה : אמן כן יהיה רצון

תגובה על היצירה : חכמה. בינה. ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : טל,
התגובה : יפה שאת כבר יודעת בדיוק מה קראתי ומה למדתי ומה לא.
זה שאני לא כותב רשימה של בגרות בתושב"ע מתחת לכל יצירה שלי לא
אומר שאני לא יודע באיזה צד הרש"י מופיע בגמרא שלי. בסדר,
חומד?


תגובה על היצירה : האמנם עוד יבואו ימים? ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : כן ,זה באמת שובה לב כמו שמישהו אמר מעלי.. לדעתי זה גם יכל
לשמש לא רע בתור אייקון\סמל לאתרינו. זה מתאים.

תגובה על היצירה : בִּשְׂדוֹת בֵּית לֶחֶם ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : עכשיו אני שם לב לכמות הציטוטים: "אור הירח" (א.ג?)
"לילה לא שקט" (ש.א?) בשדות בית לחם (כאמור, שמר) מה זה מואזין
קורא בקשר לעזרה? מה זה אמור להביע?
"ירח שועלים מלא" (מ.א)
ובסיום - משהו שמזכיר את ה"חיטה צומחת שוב" של חוה אלברשטיין
.
משני צידי הגדר עוד בוקר נפקח?
איך בוקר יכול להיפקח?
זה נשמע אבל מוכר..

תגובה על היצירה : חכמה. בינה. ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : צנצנת סרק, סימן שאלה
התגובה : אני מוצא סיפור זה ואחרים של רעות, כייצוג של תופעה.
יש ביצירה מכלול של סימפטומים מהם סובלים יוצרים צעירים רבים,
אלא שאצלה הדברים בולטים וקל להצביע עליהם. על זאת ההשקעה הרבה
בביקורתי, ולא בכדי לנגח את טל רעות כאדם פרטי.
ראשית באשר לנימת דברי, נדמה לי שלא חרגתי מגבולות הטעם הטוב
ומה שכתבתי עדיין עומד במבחן המה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
שנית, המטרה שלי איננה, בניגוד לרושם שאולי נוצר, "לייבש" יוצר
זה או אחר עד כדי קמילה, אלא להוכיח בשער. לא מתוך יומרה או
יהירות, כי אם מעמדה מתקנת ולפעמים מנערת.
לפעמים יש לי הערות טכניות, לפעמים מהותיות, ולפעמים יש לי
הרבה הערות גורפות; גם טכניות וגם מהותיות (וגם, מה לעשות,
ערכיות). ולדעתי כל זה בגבולות הלגיטימי. (ואם למישהו נדמה
שיש כאן קורטוב של התנצלות על מה שנכתב לעיל' - הוא טועה) .
הבעיה היא שברגע שמישהו התחבר לסיפור כלשהו ואפילו הגיע לרמת
הזדהות עמו, קשה לו מאד לשמוע ביקורת עוינת. זה נכון פה כשם
שזה נכון כשאנחנו בוכים בסרט הכי מרגש בקולנוע ופתאום חבר שלנו
אומר בדרך הביתה - זה היה הסרט הכי גרוע שראיתי בחיי, וגם מנמק
מדוע. רק צר לי באופן אישי שכל זה מקשה על אנשים כאן ב'צורה'
בחשבון הנפש של יחסם ליצירה, ואולי אף בינם לבינם, להימנע
מלעשות אידאליזציה לדברים הטובים בעיניהם, יש לא מעט דברים
מושלמים בקנה מידה ספרותי ויצירותיה של טל רעות עם כל הכבוד
(שלא לדבר על הרוב המוחלט של מה שמופיע כאן באתר) רחוקות מזה
אלף שנות אור.
רוב התגובות באתר מתמצות ב"אהבתי" - על כל פלגיה, ל"שנאתי
כי.." ולרוב אחרי ה'שנאתי' מגיעות סיבות שאינן ראויות, לפחות
לדעתי העניה. עד כאן כל זה אנושי ומובן.
מה שלא מובן זאת ההערה החצופה של 'סימן שאלה' שבה ביקשה למחוק
את התגובה שלי. בעיני זאת כבר סוג של אלימות וירטואלית שאיננה
שונה באופיה מכך שסימן שאלה תקום ותשפוך עלי ספל תה רותח בפנים
כמו שעשו פעם ליולי תמיר.
גם הזכות להפגין כלולה בדמוקרטיה!

באשר לנאצות של "לומשנה גמלו"- אני מתעלם ממנו בהפגנתיות שכן
הוא אידיוט, כפי שכבר אמרתי לא פעם בריש גלי.

חג שמח לכולם, ומצד הדין אתנצל מראש בפני טל רעות אם נפגעה
ממני ברמה האישית.

אסף


תגובה על היצירה : חכמה. בינה. ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : מים אדמה רוח, אש וגופרית
התגובה : חג שבועות שמח.

על התוכן: לא אמין ולא משכנע. בניה חוזר בתשובה באמצע מסיבה
בהארה ירחית. מאבד את השפיות בישיבה במעין מרה שחורה ..
הפתיחות הפנטסטית של האם על המפגש הראשון.. כל הדיאלוגים
הספוגים במיץ חסידי סהרורי לא מצליחים להשמע כאילו שני אנשים
אמיתיים דיברו אותם באמת..

על הזמנים: לספר בשלוש שורות אפוס רחב יריעה שמתפרס על פני
שבועות וחודשים. זה לא עובד, וזה נדון לכישלון מראש. ויש בזה
משהו לא בוגר בלשון המעטה, לנסות לכתוב את כל החיים על דף
אחד.. החיפזון מהשטן, כבר אמרנו?

על השפה: מילים גבוהות זה טוב ויפה. כשיודעים להשתמש בשפה
גבוהה על בוריה ובוחרים לכתוב בשפה רזה או 'כתיבה לילדים' זה
מכובד ונותן לקורא הרגשה של שליטה בכלים הספרותיים. כשיודעים
את רזי השפה וכותבים גבוהה גבוהה זאת אומנות.
ברם, כשלא יודעים להשתמש בשפה נכון, וכותבים מילים יפות (ללא
כיסוי) ועושים בהן שימוש עילג, ויתרה מזאת, לא יודעים להביע
באמצעותן מה שרוצים להגיד כהלכה, זה מיותר ומגוחך, והן תעודת
עניות לך.

על היומרה: הסיפור הזה לא בא אלי כקורא, בגובה העיניים אלא
מסתכל עלי מלמעלה למטה. הכותבת הינה כל יודעת, החל מדיאלוגים
אפלטונים על משמעות החיים ומציאות ה' , וכלה בספירות קבליות;
הוד נצח יסוד.
הגיבורה בסיפור לא לומדת שום דבר דרך העלילה, אלא רק באה לשקף
את מה שטל רעות מעוניינת לומר דרכה על טל רעות.

מילה על הקיטש: סולם יעקב?! שבע דמעות!?!?
דוגמא אקראית לחלוטין אך מייצגת להררים של קלישאות שאינן מעלות
או מורידות דבר מאופן ההבעה שלך ומהמהלך הסיפורי.
פשוט - סתם.

על הצד האפי של עלילה: כרגיל וכמו בסיפורים קודמים, סערה בכוס
מים. כבר אחרי ארבעה חמישה שורות ידעתי שתהיה חתונה וורסיה
כלשהי על חידלון, מוות או פסיכוזה בסיום.

לפעמים החכמה הגדולה היא לכתוב על דברים קטנים במילים קטנות
(או לא קטנות).
לשחק בדרמות גדולות ומלודרמות בכייניות חדשות לבקרים זה נפלא
- אם יודעים איך.
ואם לא יודעים , - בואי נשאיר את זה למקצוענים.


בקיצור, במקום להדליק מדורה ביער, הדלקת יער שלם. ואפילו אין
לך מושג מה הטלפון של מכבי האש.

פתחנו באש (בכותרת) ובאש סיימנו. וגם כמה גחלים לוחשות (וקצת
קטנוניות, כדרכן של גחלים) להדרן.

בבליוגרפיה: לא נהוג (לפחות לענ"ד) במה שאינו מאמר אקדמי או
פובליציסטי לפרט מקורות באופן כזה. זה מביע זילזול בקוראים
ובהשכלתם הכללית. הערות (אם יש, והן תורמות להבנתינו) מקובל
לרשום בתחתית העמוד באותיות קטנות.
אגב, שירה הציעה להוסיף ברשימה את "גשרים" של נחום. אדרבה,
אמרתי.


א.פ.

תגובה על היצירה : גולני 12 כבוד! ( מתוך : ציטוט )
כותרת התגובה : שושו
התגובה : נפש, קצת ב"ש, בסדר?

גם אני שירתתי בבקעות כמעט שנתיים מהחיים שלי ולא מרגיש כל
הזמן צורך להוכיח התמצאות בגיזרה

תגובה על היצירה : מתי נשמע שירים שונים מאלה? ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : כשתגיע לקרסוליים של שמואל ירושלמי תפצה את פיך האומלל, בסדר
לומשנה גמלו?..

תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : את חייבת לי עדיין בירה אחת מהחבית, ערוגה


תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : לומשנהגמלו.
אם אתה כבר טורח לצטט את תוכן דברי לפחות אל תסלף ותשקר.

תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : לומשנה גמלו
התגובה : אם בתגובתי האחרונה עוד התיחסתי לאדון לומשנה ברצינות וטרחתי
להשיב לו על פי מידות של הגינות וכבוד הדדי בפרוטרוט, הרי
שהתגובה האחרונה של האדון הנכבד עשתה עבורי את רוב השירות
ועושה את האדון שבנידון למשל ושנינה בקרב כל מי שנקרה בדרכו.

וחבל שאין לי (בפזיזותי מחקתי) את אוסף ההבלים ששלחת לי
במסירישי להציג לראווה בפרהסיא, ילדונצ'יק .

בלא מגע יד אדם:
תשעה קבין של טימטום גולמי
ירדו לעולם




תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : זה הוא התחיל

תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : אם יורשה לי לאוורר לרגע את הפה
התגובה : תקשיב ילד רפה שכל וקטן מוחין שכמותך.
א. אתה מדבר כפסיכופט מטורף. ילדים לא אמורים למות במלחמה, ואם
הם מתים בגלל דעותיהן האפלות אנשים כמוך הרי שזה חמור מאד.
בנוסף - אם לדעתך הגמול ההולם לזקנה בת 90 בתמיכה רעיונית
בעמדה כלשהי ואף המרושעת ביותר הוא מיתה בהפצצה ללא אבחנה הרי
שאתה דוגל במדיניות רצחנית שלא היתה מביישת את סדאם חוסיין.
ב. אני לא מעדיף לא את מות ילדינו ולא את מות ילדי האויב .
כנראה שבנוסף היותך כסיל מוחלט ורשע מרושע גם קרוא אינך יודע
או הבנתך את הנקרא לקויה.
ג. אני מתנגד לפגיעה בילדי ישראל לא פחות ממך, חומד. הדמגוגיה
(הזולה יש לציין) שאתה עושה בדמם של בני כמה משפחות שנרצחו
לאחרונה וחקוקות בזיכרון הקולקטיבי, אין לה ולו קשר עקיף או
מישני לדברים שעליהם דיברתי, כאשר יצאתי באופן נחרץ נגד רצח
ילדים פלשתיניים מתוך שגגה מדומה, או אף גרוע מזה, הנחתי שברור
מאליו שאני (שישבתי מאות ואלפי שעות בשמירות ובמוצבים ליד
ישובים, לידיעתך) נגד פגיעה באזרחים הישראלים. ההשוואה שערכתי
היתה ברמה העקרונית בלבד ולצורך הדיון הנ"ל. ומה שאתה עשית היה
להוציא את הדברים מהקשרם באופן עלוב ונמוך.

האמירה האחרונה שלך רק מעידה על פגמיך המוסריים מצד תורת ה'
ורוח המוסר היהודי.
ומעבר לכך על חוסר הבהירות הפוליטית שבה אתה לוקה ,כאשר אתה
מערב עניין דיני אתיקה ומוסר צבאיים בלחימה - בפוליטיקה
מדינית.
אבל זאת כבר אולי שאלה של בגרות וראיית עולם, והזמן יעשה את
שלו.


תגובה על היצירה : גלגול השמירה ( מתוך : נונסנס )
כותרת התגובה :
התגובה : אוי לא.............. גם הבנות התחילו עכשיו!

לפחות הוא לא נרדם בשמירה(אדםצחי) ולא מקשקש בקשר (טובי)

תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : א. זה שהכל אצלם מעורב לא נותן לגיטימציה ולו הקטנה ביותר
לפגוע אפילו בשגגה באזרחיהם, קל וחומר - ברשלנות פושעת.
את המצב הנתון והבלתי אפשרי של אוכלוסיה מעורבת במחבלים,
אנחנו יצרנו בו ידינו, ועכשיו אוכלים את הדיסה שבישלנו. אל לנו
להתיחס לזה כאל גזרה משמיים או צידוק כלשהו לפגיעה בחפים מפשע,
בכל אופן שהוא.

ב. ודאי שמותר וחובה לפגוע במחבל שבא לפגוע בחיילינו, כבר
חזרתי על זה שש פעם הערב.
כל עוד לא הורגים בדרך כמה ילדים.

ג. למה התקרנפות? אמות המוסר שלי בסדר גמור. וכמותי של הרבה
אנשים בארץ.
מי שקצת השתבשה עליו דעתו זה בעיקר האספסוף שזעק כאן בעשרת
התגובות הראשונות.
אבל אני מניח שזה נובע בעיקר מחוסר הבנה - או תמימות. -ולא
מתאווה לדם וצידוד במעשי רצח ותועבה במסוה של הגנה על המולדת.

תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : עכשיו , אם אין לך מה להוסיף, אני רוצה לגמור את הבירה שלי,
ברשותך

תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : הכל שאלה של אמצעים.
אם החייל ,כפי שכבר אמרתי מיליון פעם (ועוד אומר מיליון פעם),
יזרוק פצצה במשקל טון ממטוס קרב חדיש, כנראה שזה לא יתפרש אצלי
כרשלנות או "הסתברות" למשהו, אלא רצח בכוונה תחילה.
לא צריך להיות מומחה גדול בעניני צבא וביטחון כדי להבין את
ההבדלים בין נשק קל לבין ארטילריה באפקט הנזק שהם יוצרים
ובדיוק שלהם.
זאת לא טעות וזאת לא טעות.
ההשוואות הנכונות הן:1. מחבל שמתפוצץ בבית קפה הומה בעיר
ישראלית = למטוס שמפציץ, או טנק שיורה לתוך הפגנה (או ליד
הפגנה לצורך העניין)

2. חיסול מדוייק ממסוק על רכב שבו בודאות יושב רק מושא החיסול
= פגיעה בחיילים שיושבים בנגמ"ש בציר מבודד, שברור שלא נעים
עליו אזרחים יהודים.

אלה כללי ה"אתיקה" במלחמות בכל העולם.
כל מי שלא לובש מדים\ נושא נשק נשאר מחוץ למשחק.
גם בצד שלנו , וגם בצד שלהם.
[מיותר לציין שהתעללות בגופות חיילים\שבויים\חסרי הגנה- אסורה
בתכלית(אני כבר רואה את הפרובוקציה מגיעה בתגובה הבאה, ומסייג
הכל מראש)]

תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אלא מאי?
שרוב הטייסים כנראה מבינים שבמציאות זה לא השיקול. חיילים
הרוגים או אזרחים מתים לא עומדים על כף המאזניים אלה מול אלה.
לרוב אפשר לחסל בצורות פחות בומבסטיות, והשיקול של הפצצה ממטוס
חולף, הוא הרתעתי ומטרתו לזרוע אימה ופחד.
לא שווה להרוג נשים וטף למען לוחמה פסיכולוגית.
אפשר להצניח להם מקור ראשון והצופה מהרקולס, זה יפחיד אותם
הרבה יותר

תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : מה זה קשור, ילדה סהרורית שלי?
חוץ ממשפט כאילו שנון אמרת כלום ריק ונבוב.

בכל מקרה, עניינית: אני מעדיף שיהרגו חיילים ישראלים, מאשר
שאזרחים פלסטינאים ימותו בשנתם רק בגלל שהם במקרה עברו ליד
המכונית או הבית של מבוקש, מנוול ככל שיהיה.

תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : למושג "התיפיפות" אין מקום בדיון הזה. אין שום דבר מתייפיף
בתחושת הקבס שעולה כשרואים בניין מגורים שמוטט על יושביו
באמצעות פצצה מאד לא חכמה שנפלה ממטוס.
מי שלא מרגיש שמשהו "לא בסדר" בשיטת החיסול הממוקד הזאת, אבל
מזדעזע לראות אוטובוס מפוייח בירושלים, סובל כנראה מסוג של
מוסר כפול.
המחבל יבוא ויגיד: ניסיתי לסכל את החייל הזה שהיה בדרך להטיל
סגר על הכפר שלי, ובדרך לקחתי עוד 20 אזרחים חפים מפשע.
והוא צודק למרבה המקאבריות.
אין הבדל בין הפצצה שאותה נשא על גופו ,שאינה עושה אבחנה בין
דם לדם, ובין הפצצה ההיא שהאף16 נשא תחת כנפיו.
בשני המקרים נהרגו חפים מפשע לרוב כתוצר לוואי של פעולת לחימה
בגבולות המשחק הלגיטימים.
תבוא תאמר: ההבדל הדק נעוץ בכוונה. כאן אתה פוגע ביודעין בנשים
וילדים וכאן בשוגג.
זה הרי מגוחך: בשני המקרים התוצאה כמעט זהה וידועה מראש. אחרי
הכל , בחיים ומוות עסקינן ולא במשחקי "התכוונתי" לא התכוונתי"
אופס, זה התחלק לי"

צריך לחסל מחבל? יפה.
אם אין אפשרות לתפוס אותו חי בלי שחיילים ואנשי שבכ יפגעו,
צריך לחסל אותו. איך? יש הרבה דרכים. ממטוס- בשום אופן לא.
מפגז 105 של טנק- גם לא.
למה לא? רואים בכל הרשתות הזרות. בטלויזיה הישראלית לא אוהבים
שנראה את הסיבה. ואנחנו גם לא אוהבים לראות.

תגובה על היצירה : קֶשֶׁר שֶׁל צִיצִית ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : הורסיה השמרנית לתפילין של רבניתנו וולך.
אני לא מצטט, שלא יהרסו להודעה שלי את הצורה.

תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : ושוב נדהם מהסגנון המתלהם וצרות הראיה הפוליטית שחוצה גילאים
ופושה כאן בכל

תגובה על היצירה : אמיצים - סרבני הטייסת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : מה לעשות שחבורת ימין קיצוני ופנאטי שמככבת בעמוד התגובות הזה,
לא מסוגלת לקלוט שלהפציץ ממטוס אף 16 מטרה אזרחית זה לא ציונות
אלא פשע מלחמה, ולטייסי צהל אולי יש רגישות רבה יותר בהקשר
המיליטרי והם יודעים לעשות את ההבחנה בין שימוש הגיוני וסביר
באמצעי הלחימה קרי כניסה רגלית, ירי מרק"מ. לבין שימוש אלים
ורצחני שלא מאפשר בקרה מספקת בכח האש. אם נקצין את התמונה אפשר
היה לזרוק על עזה גם נשק אטומי ואז הבעיה הפלשתינית היתה נפטרת
לעולמי עד. ושלנו היתה רק מתחילה.
אבות האומה היו מתהפכים אם היו רואים את ההתבהמות הזאת.
הטייסים אמנם עשו מעשה פסול מוסרית מצד הבגידה בצבא, אבל מצד
הצדק וההומניטריות הם עשו את הבחירה הערכית שהיתה צריכה להיות
מוכרעת בערכאות גבוהות בהרבה, על שולחנם של אלה ששלחו אותם
למסלול ההמראה.

תגובה על היצירה : אש קודש ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה : משטרת התגובות
התגובה : כלבי השמירה של הדיקטטורה כבר חושפים את שיניהם החדות

תגובה על היצירה : תנך צהלי ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : מי לימד אותך נדב"ר?
"חיזרי שנית, סוף?" ("אימרי שנית, עבור")

והערה קטנה:
קצת מביך לדעתי כל הגל נוסטלגיה הביינישי הזה לימי הצבא.. כמות
הסנטימנטים מול הנפח המעשי של הזמן שהחוויה הזאת תופסת, הלכה
למעשה, בחייו של הבייניש (מסלול וחצי מחזור בותיקה, ביחד עם כל
החבר'ה מהישיבה).

תעודת עניות, כמו שאומרים באזרחות.

או בלשון צבאית צחה; צעירות קשה.



תגובה על היצירה : ללא כותרת. ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : הוצאת עליו דיבה

תגובה על היצירה : ללא כותרת. ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : מסכן פסחים דף פ"ח, לא הייתי מתחלף איתו

תגובה על היצירה : פגישה ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : זר לא יבין זאת

תגובה על היצירה : ימית ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : סוף סוף קורה משהו טוב באתר הזה

תגובה על היצירה : שו"ת פואטי ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : התמ-ים,
אתה באמת תמים, שכן, רואים שמעודך לא שיחקת בג'ולים וגולות.
שאפשר (ורצוי) להחליף. לכל ג'ולה וגול יש תעריף ובול.
כל היסודי שלי החלפתי גולות עם חברים. ותראה איפה אני עכשיו

תגובה על היצירה : אוטובוס בפספוס ( מתוך : במשפט אחד )
כותרת התגובה : עגלה בלי סוס
התגובה : חתלתול. יש משהו שאתה רוצה לשתף בו את כל הכיתה?

תגובה על היצירה : אשרי האשה ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : גם זה יפה מאד!

תגובה על היצירה : בנאות דשא ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : זה יהפ מא'ד

תגובה על היצירה : קריאת האינדיבידואליסט ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : מערה חשמלית
התגובה : אוי ירון ירון,
רק ביקורות נילוזות.
אתה נשמע כמו שילוב של אולפניסטית ושמאלני פלצן.

תגובה על היצירה : שמשוניזציה של הסכסוך ( מתוך : דעה )
כותרת התגובה :
התגובה : בכיינות ישראלית טיפוסית במסווה של דעה פוליטית

תגובה על היצירה : תפול הממשלה המסכנת נפשות! ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : טוב

תגובה על היצירה : מונטי - חלק א ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : ועוד קוראים לו אסף... משהו חשוד כאן...

תגובה על היצירה : לילה בשמירה ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : לא נורא, עוד פחות משנה תחזור להתחפ"ש בישיבה בזמן שהותיקה
תמשיך לטחון.. עצתי- במקום להתגעגע לתורה תתרכז בשמירה, שלא
יבוא בדווי ויסחוב לך צל"מים ח"ו

תגובה על היצירה : דמעות של ערב ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : יש משהו בישירות הזאת שהוא כמעט ילדותי, שם את הכל על השולחן.
וגורם לי כקורא, לדחות אותו על הסף.

מלבד זאת יש מעין משחק כפול בשיר: יד אחת מנכרת - "יש אותי ויש
אתכם" (גוף ראשון- יחיד, שני- רבים)
יד שניה מקרבת כאומרת\ מספרת על התרחשות שאין לנו דרך לראותה,
ועל כן עלינו לקבלה כאמת בלעדית. וגם איזה "נס" טמיר בסיומת,
בדבר מגדל קלפים איתן ואמורפי .

לשיר הזה אין שום רצון משל עצמו, אבל יש בו הרבה השלמה מפוייסת
וסלחנית, במינון מופרז.

א.פ.

תגובה על היצירה : חורים ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : [נשבע לך שאלמלא הסברת לי כמו לילד רפה-שכל הייתי משוכנע
שהסיפור הוא על ילדה שהולכת לעשות פירסינג בלי רשות :) ]

בכל מקרה אם להתייחס עיינית לצד האפי, לא ברור מה את מנסה
לומר, האם את מסכמת מסר של פסימיות כלפי החיים. ומעבר לזה יש
עוד משהו? כי לא רואים רחוק ולא שקוף.
הבעיה העיקרית נעוצה בחוסר תיאום בין הגיל (המשוער)של גיבורת
הסיפור (בסיפור) לבין הסגנון והחדד המימדיות בו הוא מובא.

תגובה על היצירה : נבצר ממני ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : יפה, אבל
התגובה : השיר סובל מחוסר אחידות - כלומר - בית אחד פיוטי ובית אחד בשפת
יומיום, בזיגזג לירי, ובסוף פתאום צץ לו ה"מיץ פטל" הרדוד
משומקום.
טעון שיפור

תגובה על היצירה : חייל דתי מת. מרכזית ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : בוא לא ניתמם.
אף אחד מבין באי האתר לא בא הלומה כדי לכתוב בשפת יומיום או
בשביל לדווח על הליכה סתמית לסופרמרקט.

תתקן אותי אם אני טועה.


תגובה על היצירה : חייל דתי מת. מרכזית ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה : תגובותי
התגובה : 1. "הקטנה מכולם":
בגלל זה (לשיטתי) יש אנשים קטנים שהם סופרים גדולים, ויש אנשים
גדולים שהם לא סופרים בכלל.
מה שאת מציעה מסביר רק פלח צר ומצומצם של יצירות מוצלחות, ולא
מסביר מיליון גרפומנים כושלים(באמת שאין לי ראש להכנס לדיונים
מפרכים סטייל הפורומים של משיב הרוח והדג האנונימי, אבל הנקודה
ברורה).

2. "חתלתול":
את ההערה שלך אני מוצא קטנונית.
מבחינה משפטית היא קבילה, אומנם.

תגובה על היצירה : חייל דתי מת. מרכזית ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : למה שאת קוראת "לגעת ישר בנקודה", שירה, אני קורא - מניפולציה
ריגשית (ואני לא מתייחס כאן ספציפית לקטע הנ"ל, אלא במישור
הכללי).
בקולנוע קל יותר להבחין בזה. בספרים קצת יותר קשה.
היפה הוא שברגע שהיא עובדת עליך, המניפולציה, אתה לא רואה אותה
בכלל!
סיפורים על אהבה ומוות עבדו מקדמא דנא.וסיפורים אמיתיים וכנים
(מהחיים!) על אהבה ומוות לעולם יעבדו, וכל קיטרוג יתקבל בדחייה
על ידי מי שנקנה בהם.
לכן צריך לבחון כל סיפור ושיר גם דרך המשקפיים האובייקטיביות
(של המבקר), בקריאה שניה. קריאה ראשונה ספונטנית - שניה
ביקורתית.

זאת לא הערה ביקורתית כלפי כל מאן דהו. אין אדם שפטור מהמקסם
הרגשי הזה (ואני בכללם): אבל רק מעטים מצליחים להתעלות עליו.

ערבטוב

תגובה על היצירה : חייל דתי מת. מרכזית ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה : שוב דעת יחיד
התגובה : עם כל הכאב והקושי שמתועד כאן, והתובנה הבסיסית בדבר תודעת
המוות, הסיפור הזה פשוט גרוע. בעיקר מבחינה תוכנית-מבנית. באין
עלילה.

אולי זה מרגש, אולי זה טרי, אקטואלי, אמיתי, מזעזע,
אולי זה נכתב בדם הלב. כל מה שנגיד כמעט - נכון

ספרות זה לא.
בתור חיבור זה 'נכשל'.

משפט הסיום סתמי וכאילו נותן תחושה של פואנטה, של נעילה. אבל
רק כאילו


תגובה על היצירה : גמילה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : חומרים טובים, אבל מוגזם ועתיר פאתוס לשווא.
דעתי הענייה

תגובה על היצירה : שיר מזמור. ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : הכוכב הרביעי שלי...
התגובה : נורא התרגשתי, שירה.

אפילו הדפסתי עותק למגירה; יש בזה משהו מנטאלי שנוגע ,למרות
הריחוק היחסי ולמרות כל הקצרים והארוכים שתמיד עומדים בינינו..


שלך,
אסף


תגובה על היצירה : להבה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : יש באתר שני יוצרים עם אותו כינוי - צל עובר (צ.ל עובר),
ומכאן צצה לה הטעות.
ערב טוב.

תגובה על היצירה : להבה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : זה יפה צביקה, והולם את רוח החג היטב.


תגובה על היצירה : שבראנו לכבודו-חלק א ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : חבל
התגובה : חבל שאת לא יודעת לקבל ביקורת בצורה בוגרת, ובמקום להתייחס
עניינית את מתגוננת ותוקפת חזרה (אני מדבר על ההודעה האחרונה
בשירשור שלנו):

1. ההתפתלות הלא סבירה סביב 'מיכאל שלי',- פעם התנערת מגניבה
ספרותית ופעם את מתרצת אותה כקריצה מכוונת לעבר המקור.. נו
מילא. רסט מיי קייס.

2. הפוסל במומו.. אני אפילו לא אטרח להתייחס..

3. את גם אפוטרופוסית של ישתבח שמו עלי אדמות.. נעים מאד.
ומצטער שאני לא רואה כאן שום מסירות נפש כי אם קהות חושים
גרידא. אילו היה דבר כזה בעיני יכולתי אולי לחלוק עליו - אבל
אין.

4. זכותך לדרוש שתגובות ימחקו כפי שזכותי לדרוש שישארו, בכל
מקרה, יש דין ויש דיין ויש עורך לאתר. קוראים לו מנחם דוד
וזכותך לפנות אליו עם כל קובלנה

5. בפעם הבאה אזהר עלייך יותר, ילדה סוכר


שבוע מבורך,
אסף



תגובה על היצירה : שבראנו לכבודו-חלק א ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : דעת יחיד?
התגובה : כבר על ראש הפיסקה הראשונה בער הכובע. "מיכאל שלי" , רבהמכר
העמוסעוזי שכמעט והפך למטבע לשון, קופץ בראש ולא מרפה לאורך
כל הטקסט, שלא לדבר על הפתיחה שצלצלה מוכר מדי מרומן אחר של
אותו מחבר (קופסא שחורה, שנפתח בכמעט העתק מילה במילה של
שורות הפתיחה כאן).. אילו היתה הכותבת באה על סיפוקה לאחר
גניבה ספרותית קלה זו הייתי אומר ניחא, בטלה היא בשישים.. אבל
כאן מתחיל הסיפור המרגיז והעטוף בפאתוס לפרקים, שמעלץ,
ומלודרמתיות בכיינית, תחת כותרת וציטוט (הכוונה ל- "שבראנו
לכבודו") שאינם קשורים בעליל לעלילה עד כדי אינוס משמעותם
המקורית.
כל זה היה נסלח אלמלא העלילה והמסר האינפנטילים והמעוותים.
(אסייג עצמי, כמובן, אם הבנתי נכון - שחזרתה בתשובה של הגיבורה
מחייבת את כל שקרה כאן כברירת מחדל?!)

לא עץ חיים ולא בטיח. אולי להיפך


[ע"ע נפש ממללא, פיצול אישים, נשים, וכיו"ב. בעניין הראייה
הילדותית והצרה]

אסף

תגובה על היצירה : ככה בזבזתי ת'רגש שלי ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : זה חמוד.


(אבל לעלמות המצויות יש בעיה)

תגובה על היצירה : אמצע הלילה עכשיו. ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : זה באמת טוב מאד

תגובה על היצירה : בימים הזה, בזמן ההם ( מתוך : מונולוג )
כותרת התגובה :
התגובה : נפש עושה לפילוסופיה הקלאסית מה שהחתלתול עושה למתימטיקה, תוך
שימוש בסגנון סמי-פובליציסטי עכשוי.

יפה.
אסף

תגובה על היצירה : הדבר הנעלה ביותר בחיים ( מתוך : במשפט אחד )
כותרת התגובה :
התגובה : לא יאומן כמה התייחסות האימרה החלולה הזאת גרפה.

תגובה על היצירה : מתנות מהמזרח ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : או.. סוף סוף משהו קצת אחר

תגובה על היצירה : פרות הולנדיות ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אמן

תגובה על היצירה : ללא כותרת. ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : מתקרבת למקום ממנו אין תשובה

תגובה על היצירה : *. ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : הזכיר לי קצת חמשיר של רוני סומק.
אהבתי מאד.

אסף

תגובה על היצירה : לפניו ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : יפה!

תגובה על היצירה : הירהוריו של לב שבור ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : זה מצחיק , לא? אפשר לעשות מזה פרק של משפחת סימפסון..

תגובה על היצירה : הירהוריו של לב שבור ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : חיחיחי

תגובה על היצירה : צל מאלהים ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : פאפרזה מרהיבה על הפיוט המפורסם.
יפה מאד

למי שמעוניין טרחתי להעתיק מובאה לפירוש ברוח חילונית -
קיבוצית של 'ונתנה תוקף' מהעלון התנועתי המקוון:

http://www.kibbutz.org.il/itonut/arch.shonot/020911.haytner.htm

ימים טובים.
אסף

תגובה על היצירה : כאב משותף, ישראלי פלסטיני ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אני מבקש להתנצל מעל בימה זו בפני מר ירושלמי על ההערות
והתגובות המכוערות שפרסמתי באתר לשיריו. ולבקש ממנו מחילה על
שקרוב לודאי פגעתי בו. כמו כן אשמח אם העורך ימחק את כל
ההודעות ההן.

אסף

תגובה על היצירה : זמן אחר ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : מאיהפ זה?

תגובה על היצירה : עבודה-אהבה-חיים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : מצחיק נורא...

תגובה על היצירה : מסי - קטל בכבישים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : כאבק פורח
התגובה : אני הייתי ממליץ לך בחום לפרוש משירה ולעבור לרקוד על בריקדות.
עולם המחאה הציבורית מחכה לגאולה והעולם מחכה לגאולה ויכול
להמשיך כך עד עולם אלמלא יבוא גואל.

עצוב לי לראות מסרים חשובים מושחתים ונאבדים בין ובתוך שירים
נוקשים עד אנטיפטים.

תגובה על היצירה : אנחנו פועלים! ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : א.ד גורדון מתהפך בקברו, צר לי עליו ועליך שמואל.

(באופן אישי הזכיר לי את השיר של גזוז "כי אנחנו בולגרים") בחד
מימדיותו, סתמיותו, ובסיומו המביך.

תגובה על היצירה : אל תגזולו מעניים! ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : זה נורא ואיום. שנאתי.

תגובה על היצירה : לשלום ולצדק חברתי! ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : שיר רדוד וכתוב בצורה מזעזעת, בלי חריזה ומשקל ובאופן כללי
משדר ניכור.

המחאה החברתית כאן בלתי פוטוגנית בעליל ופוגמת יותר משמועילה.


תגובה על היצירה : כאב משותף, ישראלי פלסטיני ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : מה אתה סח?
התגובה : אתה כנראה שיכור שמואל ירושלמי אם זה מה שאתה חש.. שיר הכאב
שלך לא עובר ולא שב אלא פשוט מעורר תמיהה.

(וזאת לא הערה פוליטית נהפוך הוא - זוהי הערה א-פוליטית)

תגובה על היצירה : אל תרבה שיחה עם האישה ( מתוך : מונולוג )
כותרת התגובה :
התגובה : נדמה לי שאחרי שיר כזה אין הרבה מה להוסיף

יפה.

מעריך הרבה

אסף

תגובה על היצירה : לצאת לטיול ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : נו... די

תגובה על היצירה : אבא ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : בשביל זה בדיוק נתתי פה את הלינק לשי שביט..
שיר קביים שיעזור להבין, אולי

תגובה על היצירה : אבא ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה : אהבתי *
התגובה : ושוב אני חוטא בלינקוק לשירים מקבילים; הפעם של יעקב שי שביט,
מתוך מחרוזת הפרידה מאביו..

http://stage.co.il/Stories/232779

מאד שווה להעיף מבט, קל וחומר לטובת פרספקטיבה בונה על השיר
הזה

תגובה על היצירה : קרבות בודדים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : *
התגובה : אחד המעולים שראינו בצורה

תגובה על היצירה : שעה אחת ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : *
התגובה : באמת טוב שרבן גמליאל לא רואה את זה..

אהבתי מאד.

תגובה על היצירה : צריכים היינו לבכות ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : לא ברור על מה ולמה, לבכות.. אבל השיר יפה כפי שהוא גם אם הוא
עומד בסתירה מסויימת להיגיון שלי.

תגובה על היצירה : שיר-צאט ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : ימי דאלנט והאיי אר סי הנשכחים!

ולמעשה - מחאה אילמת נבונה..

לא יכולתי להימנע מהאסוציאציה המטריקסית שהשיר גרם לי לחוש.

יפה.

תגובה על היצירה : זיפיך השחיתו את פני ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : כל הכבוד לך ארז!

תגובה על היצירה : בית נסתר ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : *
התגובה : לא בכדי השיר מנוקד..

שירה גאה במיטבה!



אסף

תגובה על היצירה : תמיד אדר ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אני לא יכול להתאפק מלהדביק כאן לינק לשיר תאום של אורי חרובי:

http://stage.co.il/Stories/302028

(אמנם זה בבמה, אבל שווה את ההשקעה)

תגובה על היצירה : בארץ עוץ של יום כיפור ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : חבל שהשיר הזה ועוד כמה אחרים שוכבים כאן כאבן שאין לה הופכין.

תגובה על היצירה : אלף לילה, ולילה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : שיר עדולמי
התגובה : ואולי ללילה שכזה קאנט התכוון באמירה המפורסמת שנחרטה על
קברו..

אהבתי בגלל הכנות והפשטות שניבעה מהשיר.. והאמיתה המושכלת בו,

הזדהיתי..

תגובה על היצירה : זהו העצב ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אינטרוספקטיבה מעניינת ומיוחדת.. אהבתי

תגובה על היצירה : אל באי הלילה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : *
התגובה : כוכבית אומרים במקומותינו..? שתהיה כוכבית..

תגובה על היצירה : ומאוד לא פשוט לחכות ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : האא!!ניפ, הפסדת בהתערבות

;)

ברכות על שפע התגובות האוהדות - אמרתי לך שזה יהיה שלאגר.

תגובה על היצירה : הזמן הצהוב ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : ילדות נשכחת
התגובה :
וזמן צהוב - שהוצא מהקשרו המפורסם לטובת שכחה קיצית

אהבתי,
אסף

תגובה על היצירה : ברקי שמים כחולים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אהבתי יותר את הגירסה המשופרת בבמה חדשה,

אבל עדיין טוב מאד

תגובה על היצירה : ריח ים מלוח ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : זירה בינתחומית
התגובה : ניסיון פואטי מעניין לשילוב מים בשמיים..

יפה,


תגובה על היצירה : ראפ מלפני האינתיפאדה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : סיון בסקינאי משהו
..
אבל יפה


אסף

תגובה על היצירה : לא פעם בקיץ ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : סליחה אם נפגעת, זאת היתה אמורה להיות הערה בונה, לא ביקורת
קטלנית

חג שמח

תגובה על היצירה : לא פעם בקיץ ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : טעון שיפור
התגובה : לא קרה כלום בקיץ,


וגם הקוריוז הזה לבדו לא מחזיק סיפור.

תגובה על היצירה : אורי צבי גרינברג ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : נורא יפה

תגובה על היצירה : אני בז לבצע ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : מה יש לך אדון שמואל ירושלמי, שאף אחד לא מבין.. :)


תגובה על היצירה : התקרה הלבנה שלי ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : קרוב
התגובה : טוב לדעת שאנחנו לא לבד בבילבול הקיומי הזה..

נהניתי מאד.
אסף

תגובה על היצירה : אלים רוחשים ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : כתוב משעשע אבל,
התגובה : רעיון מפורסם ועתיק באריזה של מערך בחוברת הדרכה של בני עקיבא
(הזכיר לי אישית את "הקירמא" הנשכח).
בידוע, עבודת האלילים\אלוהים המודרנית\מערבית, אינה בגדר
חידוש. הייתי רוצה להפנות לספר חדש יחסית (שהתיים שלוש) של
יאיר כספי שנקרא "לדרוש אלוהים" ועוסק בדיוק באותו עניין, אם
כי מאכיל קצת פחות בכפית.

ערב טוב
אסף

תגובה על היצירה : עיר דייגים נכריה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : יפה הניגון הזה!


תגובה על היצירה : יחסים מורכבים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : משוררי מחמד
התגובה : לדעתי, הרווח שגולשי צורה מפיקים מיצירה עם ניחוח כזה, רב על
ההפסד שאולי נגרם כפועל יוצא מתחושת הדחיה שהתעוררה אצל כמה
מהקוראים. מוטב לקהל לספוג נסיונות חדירה ונגיעות בגדר המערכת
של גבולות הטעם הטוב של העורך, מלסבול למחרת מכותבים מהססים
שאינם שלמים עם פרי עטם, וכותבים על מנת לרצות.

תגובה על היצירה : חומצת גרעין ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : איכה ישבת בדד.. אהבתי את הקצב של השיר הזה.. ואת הגלישה
מביולוגיה להמתנולוגיה

תגובה על היצירה : סכיזופרניה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : שיר מעניין מאד.. וכתוב נאה

שבוע טוב
אסף

תגובה על היצירה : אבודים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : אחרי הכל את שיר לא עוד בשר ודם
התגובה : הבטחתי לעצמי שיותר אני לא מצטט פזמונים בתגובות אבל לא הצלחתי
להתאפק גם הפעם, סליחה.

צלילים של כנות ילדותית ויפה.

אסף



תגובה על היצירה : שינוי ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : והעולם ודאי מכיר לך טובה על כך..

תגובה על היצירה : חתול מת ( מתוך : הרהור )
כותרת התגובה :
התגובה : אה! אז הנה החתולה שלי שנעלמה ..

תגובה על היצירה : הרצאה קצרה בדבר טיבם של מספרים ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : ואולי יש סוף למספרים? אולי אם נמלא את היקום כולו במספרים
ובחלקיקים מוחשיים נמצא שנגמר המקום ולא נוכל להוסיף אפילו אחד
קטנטן? ואולי גם את האינסוף בכבודו ובעצמו אפשר למלא...

תגובה על היצירה : קטונתי ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : התכונתי טל ומטר.
איזה מסטול אני.. :)..אבל זה כבר איבד פואנטה

תגובה על היצירה : קטונתי ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : שיר באותיות של קידוש לבנה.. אסור לראות כזה ירח לבד.. :)

תגובה על היצירה : רגל מעץ \ מחבל מתפוצץ ( מתוך : נונסנס )
כותרת התגובה :
התגובה : אוויל משריש

תגובה על היצירה : זהו העצב ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : יופי טופי.
מעולה!

תגובה על היצירה : חשבון אלוקי ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : חזק ואמץ
התגובה : סאטירה מקאברית על ההסברים דביליים שזרמים מסויימים בציונות
הדתית מספקים לנו על ה"מצב", כבר די הרבה זמן. תאוריות והשקפות
סטואיות שמכניסות אותנו למיטת סדום אידיאולוגית.

השיר הזה אוטומטית מתקשר אצלי ל"בית המדרש במרכז". ומה
שביניהם.

שלך,
אסף

תגובה על היצירה : ליל סדר ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : "והיא תהילתך" של עמיחי - באיצטלה של לילהסדר ו'בעמידת ראש'.
(באנלוגיה-שירית חופשית שלי, כמובן)

יפה יפה

שלך,
אסף


תגובה על היצירה : ביקור בית ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : שיר קשה ויפה
(5 אלומות, בעיני.. :) )

שלך
אסף

תגובה על היצירה : ידיים ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : מה שנכון- נכון

תגובה על היצירה : על משכבי ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : הצדיק רוצה לצאת לאור לחיים חדשים - אבל הוא לא יכול להפליג
משם יען כי העוגן קבור עמוק בביתו, בסדום, וברגע האחרון תמיד
'תוקע אותו' במפתן הדלת.
משפחה לא מחליפים.
בין אם התכוון לכך המשורר אם לאו, זאת הפרשנות שלי לשיר שאהבתי
מאד.

בברכה,
אסף

תגובה על היצירה : תפילת גשם ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : מרגש ונוגע.


תגובה על היצירה : תמיד יש מישהו בתחנה המרכזית ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : למה אתם בטוחים שהיא ירושלמית , התחנה?

תגובה על היצירה : תמיד יש מישהו בתחנה המרכזית ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : שיר מחשמל ומעביר טוב את התחושה של התחנה מרכזית הנטושה לעת
ליל, של הציפייה לגאולה ולאוטובוס, של הדרך הביתה.

תגובה על היצירה : ומלאנתאלפים כוכבים ( מתוך : שיר-בדיחה )
כותרת התגובה :
התגובה : יוווווו איזה חמוד!

תגובה על היצירה : אנימציה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : יפה הניגון הזה...!

אנימציה כמשל.

תגובה על היצירה : Answers ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : בין קודש לחו"ל
התגובה : באנגלית הכל יותר בהיר יותר זורם, המחשבה לא מתפתלת בתוך עצמה
והמילים לא ספוגות ומוצפות בקונוטציות ואתוסים, ו2000 שנות
גלות, ושואה ותקומה ..

בעצם,גם כשחושבים באנגלית חושבים קצת אחרת, ומתנהגים שונה..
:)

אסף

תגובה על היצירה : שיר לבתי שירה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : עולם חדש וטוב אני אתן לך, כבר במבט כחול את מגלה.. כמה פשוט
לראות פתאום חצי ירח, קורץ צהוב צהוב, מתוך האפילה..
(סליחה יהונתן אם שיבשתי מילים)

תגובה על היצירה : סתו ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : איזה שיר של בנות :)

וברצינות:
עולם הפוך- במקום להתמלא תוגה בחורף, ובסתיו -לא להתבייש להיות
עצוב (כמו שאריק שר) לא להצטער.. - בקיץ שלך העצב חושף את
שיניו, והסתיו מרכך את הנפילה...
מה יהיה בסופינו?

תגובה על היצירה : כ סיון התשס"ג.כביש 60.ליד עפרה. ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה :
התגובה : לי זה בכלל לא נראה קיטשי

תגובה על היצירה : מכוֹרה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : למלכה אין בית, למלך אין כתר

תגובה על היצירה : נבואה תל אביבית ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : בכל זאת יש בה משהו
התגובה : אומרים אנשי ירושלים:
כן, תל אביב, זה סתם גלגל...
אין פרופסורים בה כזית
ונביאים בה אין בכלל.

היסטוריה אין לה אף כזרת.
אין רצינות בה. אין משקל.
נכון מאוד, אדון וגברת,
לא, אין בה כלום... לא כלום... אבל...

(אלתרמן)

תגובה על היצירה : Autumn Leaves ( מתוך : חזותי )
כותרת התגובה :
התגובה : אסופית: לא בכדי השם הוא באנגלית- מושאל משיר הג'אז הידוע.

תגובה על היצירה : מר סאם ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה :
התגובה : רעיון מפורסם, אבל משעשע בכל פעם מחדש

תגובה על היצירה : שאול ואני ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : כמו הילד הזר בשירו של נתן יונתן; שהולך ותר את עקבותיהם של אב
ואלול, ובעמום מחפש את הצלול...

נפלא!
אסף.

תגובה על היצירה : פיצול אישים ( מתוך : מונולוג )
כותרת התגובה : יקב הדין
התגובה : אני מוצא צורך להשיב על הטענות ולהבהיר את עצמי ואת הסתיגויותי
החריפות ממנו. אך אעשה זאת תוך כדי התעלמות מתגובתך המתלהמת,
סוערה, והנימה האישית בעלבונות שלך,
- שמעידה על עצמך יותר מכפי שהיא מלמדת על הערתי הנ"ל ("פיצול
קישקושים").
שעל אף שהיא מבטאת אך את תמצית מחאתי אני עדיין עומד מאחוריה,
ולדעתי היא עדיין בגבולות חופש הביטוי או ה'חירות', כהגדרתך,
אם כי אולי ניתן היה לאומרה בטעם טוב יותר.

מכל מקום, הקטע נכתב כקטע הומוריסטי ועל כך אין עוררין, אלא
מאי? שאין כאן תום לב ביחס לכתוב וגם לא כוונות נסתרות שצריך
לחפור מתחת לאדמה כדי למצוא.
זאת סאטירה, וככזו , לעולם תהיה נקודת מוצא, הנחות, ותקיפת
נקודות עקרוניות.
אז מה בעצם קורה בפיצול אישים; את זהותו של המספר איננו יודעים
בפירוש אך ניתן לנחש ניחושים מבוססים עם קצת אינטואיציה ובכך
ניגע בהמשך. בשרות המילואים שלו המספר בוחר להתמקד בארבע
דמויות: מארבעה עולמות שונים, מארבע תתי תרבויות בחברה
הישראלית. המשותף לכולם הוא האירוניה שכפה עליהם המספר. ארבעתם
מתוארים כדמויות מעט מגוכחות ובעיקר - שבלוניות. השונה הוא
בגישה, ומידת האמפתיה שמרעיף עליהן הכותב ושמבדילה אותן באופן
מופגן זו מזו. שחר הוא המפקד, הדמות שאמורה להוות דוגמה ומקור
חיוביות. שחר הוא גם חילוני וככזה, הוא מסטול, קרי- נרקומן
("אלכוהול, סקס ועשב מתוק"). אולי יש בזה ממימד קומי ב"סטלנות"
אבל בתחתית העניין התופעה מתקשרת עם עבריינות נוער. שחר הוא גם
טיפוס נבוב ("נדיר לשמוע אותו משוחח עם מישהו"), ויחסו לדתיים
ולהתיישבות עמוק ("לא ברור לו למה לשמור על האינדיאנים").
גם שלומי (המזרחי? המיזרוחניק?) דמות רדודה משהו; יחסיו לאדם
(כפרה, תותח, נשמה) ולאלוהים ולדת ("שומר כשרות וחגים"
חפיפניק?) ולתרבות המערבית (לא זוכר באיזו הצגה היה) - שטחיים.
אשתו עוזרת בית, (למה שהיא תצא מהבית בעצם?) אולי פה זה המקום
לציין את היחס המיוחד שהכותב כאן מעניק לנשים של שלושת
החילונים בקטע:
האשה של שחר ממלצרת באופן זמני, וגם היא רק 'כרגע'. האשה של
שלומי היא עקרת בית, והאישה של סאני שמיד אנחנו מגיעים אליו
היא זונה(באינטרפטציה חופשית שלי).
סאני, הצלע השלישית במשולש החילוני שהכותב מגיש לנו אפשר והוא
תוצר הפוסט-מודרניזם. סאני הוא התגלמות טהורה של תאוות בשרים
("כל הנחלים של סאני זורמים למיטה") פרוידיאנית, וחמדנות
קפיטליסטית ("עשה ביג-מאני"), הוא גם לא מוסרי במיוחד("בגידות
זה חלק מהחיים") ופטריוט בעור של כבש בתצורה ילדותית (חזר לארץ
לרגל חומת מגן, "לא יכול להיות שתהיה מלחמה ואני אשב בבית").
כמובן שהוא גם בור ועם הארץ (מתבונן בעיניים מזוגגות בחברו
שזוכר תפילה בעל פה - ערבית, תפילה קצרה יחסית).
אחרי שלושת חבריו החילוניים מגיע אמציה - אמציה הוא דמות
רצינית בעל השכלה סמי-אקדמית, ההסמכה היוקרתית לדיינות. עיקר
מעייניו נתונים לעניינים ברומו של עולם, ובמתחים פנימיים
בעולמו הישיבתי- מתחים שהם לשם שמיים. כמובן שספר חטאיו של
אמציה מלבין כשלג לעומת אחיו לנשק. הוא אינו עוסק בפעילות
עבריינית ושריפת נוירונים במוח בעישון חשיש כמפקדו. הוא גם
אינו שופך זרעו לשווא ושוכב עם אשת איש, כמו סאני. וגם איננו
חוטא באדישות כמו שלומי. כל פשעיו הנוראים של אמציה מסתכמים
במרד נעורים בעל אופי קרימינלי מובהק- צביעת פתיל הציצית לתכלת
(כאות לנאמנות למקורות, וליהדותו השורשית). ובעוד שלמעשה זה יש
השלכה פנימית בניואנסים הישיבתיים,- רהב שאינו הולם מידת
צניעותו של בן תורה, משיב לזה אמציה , לכולי עלמא זה לא
לעיכבא.. אז למה לא לצבוע?

מכל הקטע הנ"ל אנחנו לומדים על קמצוץ מעולמו הפנימי של המחבר,
הרדוף שדים של דעות קדומות והנחות שווא, וראייתו את הסובבים
אותו ואת חברתו - חברתנו. או לפחות על מה שבחר לחשוף בפנינו.

ולשאלתו; מה ידביק אותנו אחרי שלא יהיה לנו את מי להרוג? אשיב:
לא חוסר הסובלנות. לא חוסר ההכרות עם בני עמך, ולא שנאת חינם
(ושנאה לא חייבת לבוא בגולמיותה- היא יכולה להגיע גם במסווה של
התנשאות או זלזול מופגן מתוך חוסר הכרות מעמיקה).

על כל אלה מצאתי את 'פיצול אישים' הבל ורעות רוח. מתוך ניסיון
שלא לשפוט אותו ואת מחברו בצד הדין, וללמד עליו סנגוריה.
- מכאן הביטוי "קישקושים" נבע, ולא משום מקום אחר.

תגובה על היצירה : פיצול אישים ( מתוך : מונולוג )
כותרת התגובה : בת חורין עלק
התגובה : עדיין ממתין לניידת של משטרת המחשבות..


תגובה על היצירה : פיצול אישים ( מתוך : מונולוג )
כותרת התגובה : פיצול קישקושים
התגובה : כמה שפה אחד יכול ללהג...

תגובה על היצירה : בִּיכּוּרַי ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : הסר יינך מעליך
התגובה : ה הכ הכל בסדר?

תגובה על היצירה : מצעד הגאווה ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה : הפעם אני מסכים עם כל מילה :)
התגובה : כל הכבוד!

תגובה על היצירה : קונילעמעל באזימוט ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : שלום חבר
התגובה : עם כל הכבוד לטוהר ההומור שלך, הוא צופן יותר מקורטוב של
אמירה. אז אם אתה רוצה להתייחס למה שאתה מפרסם בביטול ולהגיד
שהכל בדיה זאת זכותך, אבל זכותי באותה מידה להתייחס לדברים
באופן קולקטיבי ולעשות בהם כרצוני.. (כולל הטחתם במושגים
בומבסטיים שאינך מחבב)
מכל מקום, לא היתה נימה אישית בתקיפת הנושא- נהפוך הוא, הערכתי
מאד את השקיפות שהקטע ניחן בו, וחלק מהביקורת שנכתבה בגוף
שלישי כוונה גם אליי.
אם לקחת משהו מהנאמר ברוח אחרת מזו- קיבלת את התנצלותי הכנה.

תגובה על היצירה : קונילעמעל באזימוט ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : דעות קדומות
התגובה : לענ"ד,
לקחת שני מוסדות, מסבאה וישיבה, ולערוך ביניהם השוואה כאילו
ערכית, וממנה לצאת ולהשליך באופן רחב על פערים בין תרבויות זאת
שגיאה מרה. ראשית כל - מפני שהבל הבלים לקרוא לפאב; מקדש של
חילונים.
מה כן מקודש עבור חילוני? - זו שאלה טובה, אולי שאלת מיליון
הדולר, מה שכן, ברור לי שהרבה יותר רציני לעמת את ערכי החברה
הדתית למשל, כנגד אושיות השומר הצעיר או פילוסופית חיים אחרת
כלשהי. את מוסד הישיבה - מול האוניברסיטה או הקיבוץ וכיו"ב..
שנית - ההנחה כאילו לביינישים יש מונופול על הדת היא בעייתית
מאד בעיני, ומעבר לכך - רחוקה מרצון ה' כרחוק מזרח ממערב.. מה
שעוד יותר עצוב שמרבית החילונים דהיום משתפים פעולה עם הקנוניה
במקום להוקיעה מהשורש.
שלישית - ההתנשאות\נחיתות(-בהכחשה) הדוסית שאנו מורגלים בה.
עולה ונקראת מתוך הכתוב..
סטודנטית ששמעה קצת את הרב אלון היא מעין 'הרע במיעוטו' בעיניו
של הבייניש שבע הרוח, הוא עצמו סיר העולה על גדותיו כנגדה. כדי
"להבין" את ה'טריק' החילוני-בלייני, אולי אפילו הפוסט מודרני
(השערה שלי), מספיק לעשות קורס קצר במכמני העיר הלבנה, בעוד
שע"מ ללמוד את השס לפעמים לא מספיקים חיים שלמים. פלאי פזם.

מזל באמת שאפשר לגור על גבעה, ללמוד על גבעה ולישון שם עד קץ
הימים.
וחבל שמקלישאות מגיעים למסקנות מטומטמות, על אודות מה שיש
לחילוניות להציע.

והכי חבל שהכנות הזאת קנתה אותי באמת הגנוזה בה. חושפת טפח
ומצניעה טפחיים.

בברכה,
אסף

תגובה על היצירה : קוצק ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : ..
התגובה : בקריאה שניה ושלישית הבנתי קצת יותר.
חשבת להלחין אותו?

תגובה על היצירה : בבא מציאה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה :
התגובה : אפשר לשים את זה בבזוקות במקום בדיחות נבובות

תגובה על היצירה : קוצק ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : חריזה נהדרת
התגובה : ויפה, רק השיר טעון כמה פירושים.


תגובה על היצירה : בלדה לדתלשית ( מתוך : שיר-בדיחה )
כותרת התגובה : מי חלם אז בכיתה
התגובה : צחקתי הרבה.. ואני גם מבין למה

תגובה על היצירה : משום מה.. שִמחה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : ככה מהבטן
התגובה : בין דיבור לשירה, בין חריזה לרעש לבן -
קורים דברים נפלאים, נפלאית

תגובה על היצירה : אם אין אני לי.. ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : אמת ויציב
התגובה : ויפה :)

(גם אסף מסכים עם כל מילה)

תגובה על היצירה : כן, במהרה. ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : הכל
התגובה : הרצאה על הקול בחניית דרך לילית כמו תיקון חצות


(בעיני אתה חשוד במשיברוחיסטיות מנחם)


תגובה על היצירה : הבדלה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : ח"ח
התגובה : אשרי המבדיל בין קודש לחול.
משובח

תגובה על היצירה : הבזקי חתונה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : חן המקום
התגובה : שיר ברוח ירושלמית,
נפלא

תגובה על היצירה : קטוף לי פרח ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : תוהה
התגובה : מה את מחפשת ילדה, חבר או בודהה?

תגובה על היצירה : יום הזכרון ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : אלף פרחים
התגובה : - עוד יפרחו בין ובתוך שוחות, הם שיעידו כי זכרנו את כולם.

תגובה על היצירה : לב ( מתוך : כתב יד )
כותרת התגובה : לומר ש
התגובה : לומר שקנית פה את עולמי זה מספיק?

תגובה על היצירה : פעימות לב ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : ללא כותרת
התגובה : מה נבין מה??
אני במתח

תגובה על היצירה : דליה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : טיפטיפה
התגובה : ואולי זה רק, כמו שאומרים, ירידה לצורך עליה.

אהבתי,
אסף

תגובה על היצירה : בבית המדרש במרכז ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : כל ישראל קדושים - אתה המכבי.
התגובה : :)


תגובה על היצירה : אנטרופיה ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : נכון?
התגובה : נכון שאין בו לוקסוס רב?
והחימום היחידי הוא חום הלב ואש הקרב...


יפה יפה....אהבתי

תגובה על היצירה : ערש"ק, פיצוץ בנין הממשל ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : דברים
התגובה : - שרואים משם לא רואים מכאן

תגובה על היצירה : -ללא- ( מתוך : קטע )
כותרת התגובה : מילים כדור בנות
התגובה : ואידך זיל גמור

תגובה על היצירה : טבילה ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : אולי
התגובה : לפעמים צריך לשכוח לרגע הכל, רק בכדי לחלץ את אותו ה'אור'
מהמעטפת..

תגובה על היצירה : תשמור על עצמך, ילד ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : 7123456
התגובה : טוף, אז על זה מצווה להגיב.
א. מזמן לא צחקתי ככה, לפחות יומיים.
ב. עכשיו 8:40 יום ו'. לפני ארבע שעות עוד הייתי במגדל שמירה,
ואם מישהו מוסמך להעיד שיש בסיפור מן הכנות ואמיתיות זה אני.
ג. מזכיר את קו צפון של צבא מצרים. שם הם שולחים (באמת)
אסירים וסתם חיילים שאין מה לעשות איתם, דוחפים להם רובה ליד
ונותנים להם לטחון 4:4 עם עצמם באיזה מגדל על גבול ישראל
מצריים השומם, - אין יציאות, בכלל. הומאני מאד.
ד. נפלא כי מעבר לצחוקיה אפשר לעשות הרבה אנלוגיות למציאות
הקיומית שלנו, כמעט כיד הדימיון.
ה. איחלתי ליוצר בהצלחה.
ו. בברכה,
אסף 7123456

תגובה על היצירה : אחרי מות ( מתוך : שירה )
כותרת התגובה : עותניאל של מעלה
התגובה : ולנו הנשארים נותר רק לבחור בין שתי הצוואות..
קשה כקריעת ים סוף.


אסף



תגובה על היצירה : כמו ציור של דגה ( מתוך : סיפורת )
כותרת התגובה : הלם קרב
התגובה : נדמה לי שהגשם שיורד כל הזמן ברקע מציף מתח קמאי ועדין, שעדיין
הגיבורה נתונה בו. אותו בעל מכנסיים אדומים מטלטל אותה קלות
ומדליק בה אש זרה, ולמעשה מוציא אותה משיעבוד לגאולה. מהססנות
- לביטחון, ומירושלים הביישנית והקרירה - לארופה החמימה, מדיפה
הבל קפה וניחוחות זרות נעימה...
מה שהכי היה לי יפה זה חוסר האמירה בסיפור- שנתת לי , לקורא,
את הכל על מגש של כסף, וידעתי מה לעשות בו בלי אף מילה ישירה.
אהבתי
אסף


התחברות משתמש      
שם משתמש
סיסמה



אחזור שם משתמש וסיסמה
 
צורה בפייסבוק


  חפש בצורה עם גוגל


stumbleupon המליצו ל
Google
Web tzura.co.il

תפריט ראשי      

גליונות צורה

צורה מוארת

אפשרויות גלישה

תוספות


רשימת היוצרים
 

באנר      
     

סיווגי היצירות      
גלישה על פי המלצות העורכים
שירה
סיפורת
מונולוג
כתב יד
קטע
במשפט אחד
דעה
תרגום
מאמר
חזותי
ציטוט
תסריט-מחזה
הרהור
שיר-בדיחה
שירי ילדים
דיאלוג
מכתבים
הספד
בדיוני
תורה ומדע
נונסנס
מקאמה
אגדה
תפילה
על משוררים ויצירתם
מוסיקה
 
סיווג על פי נושאים      
אהבה
פרידה
ההתנתקות
אכזבה
פוליטי
ארספואטי
יום הולדת
טבע
עירוני
אקולוגיה
הפתעה
כעס
שמחה
עצב
יהדות
התחלה - סוף
 

באנר      

בניית אתרים
מסחר אלקטרוני
איחסון אתרים

צילום וידאו ב"גישה חדשה"

 
עמוד ראשי   |  כתוב לנו   |  הרשמה   |  פורום   |  יצירה אקראית   |  צ'ט   |  גליונות צורה   |  רשימת היוצרים
אפשרויות גלישה:   |  המלצות העורכים   |  יצירות אחרונות   |  תגובות אחרונות   |  נתיבי הגולשים   |  תגובות הגולשים
יצירות אהודות    |  
תוספות: זה כתוב בספרים   |  כותבים ביחד   |  לוגואי-הגולשים   |  קישורים   |  סטטיסטיקה   |  עברית שפה שאפה
עיצוב האתר: A.zed Site Design , פיתוח וניהול: מנחם דוד