[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
על מה שיאמרו העולם - צ"ל על מה שיאמר העולם.
הרגש אכן חזק וברור, אבל המשלב נמוך מאוד וחבל. כשאת כותבת בתחביר כזה ובמשלב נמוך, נראה כאילו היה עדיף לכתוב את אותו דבר בלי הרווחים - כקטע רצוף.
המסקנה בסוף - גם אם נכונה, בלי קשר כרגע - ברורה מדי, וכתובה בצורה גלויה מאוד, מה שמקטין ומקהה אותה, לדעתי. ושוב, חבל.
[ליצירה]
אני לא חושבת שאני קצרת רוח.
אדרבה - אם הסיפור כובש ומותח ומרתק, האריכות מוסיפה - מוסיפה ידע, מוסיפה הבנה, מוסיפה טעם; אבל כשהתיאורים מסורבלים אז האריכות מייגעת...
[ליצירה]
חזקי - היצירה מצחיקה, אבל הלשון של אביאל קצת מעצבנת "המציאות הזאת, של היותך בת גיורת, הקשתה עלייך בשידוכים?" - לא הרבה אנשים מדברים ככה, וזה הופך אותו לדמות נלעגת.
[ליצירה]
חלוקה מעניינת.
אני גם סמכימה שהיוצרים והקוראים (ואני כידוע יוצרת רק למגירה בינתיים...) מתחלקים למספר קבוצות, כשהיסודיות שבהם הם אכן אלה שזהכרת בשיר: ישנם כאלה שרוצים אמירה שתגרום למחשבה, וישנם כאלה שרק מעוניינים ביופי החיצוני של השיר גם אם אין בו אמירה של ממש. אני חושבת שזה נכון גם בעוד תחומים של החיים... ישנם הרוצים אוכל טעים וישנם האוהבים כל מיני קישוטים וקשקושים. ישנם כאלה שרוצים שהספר שהם קוראים יאמר משהו חשוב, וישנם כאלה שרוצים ספר כתוב יפה...
יפה אמרת.