[ליצירה]
מצוין, יצירה טובה המבטאת חקר האמת. אני אוהבת.
בנימה אישית אני אוסיף שאתה צודק.
אם האמונה לא נעשת במקביל לשכל.
אם אין בדיקה אמיתית, ברור מעמיק כל אחד עם עצמו ומול בוראו, אזי הבית הראשון שלך מתקיים במלואו.
תודה לך.
[ליצירה]
אני תוהה על הנדהם והמזועזע,
הרי אינך חושב באמת הפוך מן הידיעה וההכרה שאיננו יודעים ועוד עלינו להרחיב דעת.
וזה שהצלחת לזעזע את היצר, באמת פותח לך שער לעבודה המיגעת.
הלואי עלי.
[ליצירה]
לפי האמונה הכנענית, האל תמוז ירד לשאול בחודש תמוז, וכחלק מהעבודת אלילים שלהם, הם בכו על ירידתו לשאול.
ביום שבו הלילה הוא הכי קצר, זה "יום הולדתו" ועל כן הם עשו בו חגיגה גדולה, שמאוחר יותר ככל הנראה התגלגלה ל"חג המולד" של הנצרות.
[ליצירה]
תיאורי המחקר על "ונתנה תוקף" מאוד מעניינים. נחמד שאתה עושה מחקר לפני חיבור היצירות, ומעיין במחקר הרלוונטי למצוא בדיוק מהם הדברים שהובילו את החוקרים למסקנתם לגבי הפיוט.
[ליצירה]
בניגוד ליצירה הקודמת "נשמה מדממת" שבה לראות את התקוה הנובעת מהיצירה צריך מבט מעמיק, כאן המחבר בשורה האחרונה עונה על השאלה (שנשארת "פתוחה" ביצירה הקודמת) ואומר לנו: ודאי שהקב"ה מנהל את העולם וודאי שהוא יודע מה שהוא עושה וודאי שכל מעשיו לטובה.
מצוין!
[ליצירה]
תמי, אני מוכרח לחלוק עלייך בנוגע לשיר הזה.
השיר מאוד קצר - דבר שלא אופיני לחזקי - אולם דוקא במיעוט המילים מתגלה הגדולה של השיר.
בחזרה על המילה "שוב" ארבע פעמים, הוא מתאר לנו, איך בכל פעם ששידוך מתפקשש לו, חוזר אותו תהליך שוב ושוב, והתהליך עצמו הוא פשוט: כאב ומשם הפנמה שהכל מאת הקב"ה וממילא הכל לטובה.
דוקא בכך שהשיר קצר, מתגלה המסר הגדול החבוי בו, שייתכן שהיה מתפספס ביצירה שהמילים בה מרובות.
בנוסף, אני חושב שבקיצור היצירה, יש מעין הרגשה שלכותב אין יכולת להביע את עצמו במילים מרובות, כי הוא אמנם מפנים שהכל לטובה, אבל עדיין כואב לו.
[ליצירה]
קראתי את היצירה כמה פעמים, בנסיון נואש להבין מה עומד מאחורי בליל המילים האלה - והמסקנה היחידה שלי היא שיש מחשבה שרצף של "מילים גבוהות" מהווה יצירה.
חבל.
[ליצירה]