אז איך זה שאתה
לא
מכיר אותי.
אוהבת לרוץ בין השדות
אוחזת לקט שיבולים
יחפה
מדלגת מעל קוצים
אבנים
האדמה
בוערת תחת רגליי.
ואתה יודע זאת.
יודע.
אז למה
למה אתה לא.
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.
[ליצירה]
כתיבה שוטפת, בהירה ומתומצתת. נעשה רושם שיש התאמצות בשימוש למילים גבוהות כמו "שאט נפש" "במר לי"- קצת מאומץ. עם זאת, הדימויים ממש מצחיקים וגורמים לטקסט לזרום בחופשיות.
רוצה עוד!!!
[ליצירה]
[ליצירה]
איך אתה יכול להגיד על שיר שהוא יפה אם אתה לא מבין אותו?
[ליצירה]
הם מריחים אותנו.
מעלים ומורידים את חוטמם
מצמידים אוזן לקרקע
לקבל סימן
ממתינים.
ממתינים.
וכשמגיע הרגע
הם קופצים ממחבואם
חושפים את פניהם
ותוקעים בנו את יתד ארוכה.
וזה נגמר.