[ליצירה]
לא הייתי מסווגת כשירה אולי "קטע", או "במשפט אחד".
חוצמיזה, לא ראיתי טעם בכתיבת הכותרת, כתיבתה בשם השיר, מספיקה בעיני.
לגופה של יצירה, היא נחמדה ביותר.
[ליצירה]
ממש אהבתי. כתיבה קולחת וגם הרעיון (לפחות איך שאני הבנתי את זה)- דווקא האדם הכפוף שכביכול זקוק לעזרה בעצמו יכול להיות לעזר בשעת צרה.
מקסים, תודה.
[ליצירה]
אקדיש לשיר הזה כמה מילים משלי:
אין מנוס מהתודעה שאלה
שזכו להאריך ימים אחרי המלחמות
חיים בתוך בועה, בתוך בועה, בתוך בועה,
המחשב, בחדר העבודה במעוננו,
בקרב ידידינו, בחנות הבגדים, בקניון,
בתל אביב עיר מגורינו בארץ ישראל,
הרחק משדרות וקריית שמונה.
קונים ספרים בסטמצקי,
ודיו למדפסת באופיס דיפו
וכותבים באתר "צורה" על שלום.
רק לא עתונים,
עמוד למושחתים בצמרת,
עמוד למעשי אונס,
עמוד להורים מתעללים,
עמוד לתאונות דרכים.
רק לא חדשות בטלביזיה,
שם אין שלום, אין אנשים ישרים,
אין מוסר, אין אמהות אוהבות.
תחקיר ועוד תחקיר ועוד תחקיר.
המציאות העניקה לנו בועות,
וכל אחד חי בבועה שלו,
עד המלחמה הבאה,
שלא אנחנו נפתח בה.
[ליצירה]
יוצא מהכלל. פשוט שיר כן ואמיתי. כתוב בצורה מרתקת, ועם מוסר השכל מהמם. "אנוכי הנני אני עצמי" אמר הבויג הגדול לפֶּר גינט במחזה של איבסן. אנחנו מה שאנחנו ולא מה שרצינו להיות או מה שאחרים חשבו עלינו
ככה פשוט ! ונודה לשם שהעניק לנו את היכולת להיות אנו עצמנו.
[ליצירה]
רון, קראתי את שלושת שיריך האחרונים. זה בהחלט נשמע אמין לקשר שהיה ביניכם ובהחלט ניתן לחוש את הכאב, אבל כקורא, שאינו נמצא בדרמה הזאת, אלה שירים ארוכים מדי. זה נותן הרגשה שאתה נמצא במפגש ושומע את כל הדיבורים שהם מפורטים מדי. שירים רבים שקראת באתר נוגעים בנושא זה וכואבים את הכאב של "נטישה" ומביעים אותו בצורה דומה. חסר לי הייחוד שבאכזבה שלך, וחסרה לי הפואנטה.
אני מקוה שלא הייתי ביקורתי מדיי. ס"ה יש לך פוטנמיאל ולדעתי כדאי לשפר אותו. מסר ברור
[ליצירה]
נתת משקל כבד למילים שבמקורן הן פשוטות, אבל בהקשר הזה הן קשות מנשוא, וכשאנו מושא לשנאה מתמדת, הפתרון מתרחק מאיתנו כמו רדיפה אחרי האופק שנראה כל כך קרוב אך לא ניתן להשגה.
[ליצירה]
תשובה לרדף השיג.
תודה על תגובתך. היא בהחלט מחמיאה, ונעים לקבל מחמאות, אבל השיר איננו הכללה. ישנן גם נשמות אחרות. ראה השיר "השחף" של תמי גבאי, הדואג לשחף שיקבל את אהבתה......
.
תגובות