עת ההמון התְכָּתֵם במופגן
חוֹללו לקול זֶמר ישן -
מְעַגְלֵי מעגלים
הוֹרָה,כמדומני
הרי הציונות בדמם...
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יאאוץ'. [ליצירה]
- [ליצירה] זה חסר פואנטה בדרך מלבבת ושנונה, אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] איפה ישנם עוד אנשים כמו אבא..תודה על התזכורת. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! פשוט נפלא! (ואולי "אשר יצרתי ארדה-ולא "אעדה"?) [ליצירה]
- [ליצירה] נפלאה,נפלאה! [ליצירה]
- [ליצירה] ולו רק בשביל השורה "דרכיי עמוסות כוכבים". מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] בניגוד להרגלי, 2 הבהרות: "משומש"- במובן הרגיל וגם במובן של מלא שמש. "והוצאתי..והבאתי"-רמז ל4 לשונות גאולה. (ואולי שיר המצריך הבהרות אינו טוב מספיק?..) [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. הקראתי את השיר לעצמי בקול, כי יש איזושהיא מנגינה במילים שלך, הראויה להישמע [ליצירה]
