ולא נַשַקְתָּ.
כי אין לערבב מין
בשאינו.
(מיוחד) במינו.
טיפטוף פְּנִים
עלול היה להמיס
דֶבֶק חיצון עטוּי.
ולמי האומץ?
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. שמחה שהצטרפת אלינו [ליצירה]
- [ליצירה] אחח..נהדר. הפכת רגע לאינסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. בהחלט חומר למחשבה.רק דבר אחד הפריע לי- כל סימני השאלה בכותרת. הם גרמו לי לזלזל בשיר וכמעט שלא לקרוא אותו. גם שני סימני שאלה, או אחד+סימן קריאה יבטאו את אותו הדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מבין השורות מצטעקת אזהרה, החג נדמה כרלוונטי מאי-פעם. חסרת פה, יאיר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה בלגן נהדר שממש שאב אותי פנימה. [ליצירה]
- [ליצירה] מבולגן מדי לטעמי. רוח של חורף- פיות- אדי מדרכה- יותר מדי עולמות שלא מתחברים לי, אבל רק בשביל "השיר הפשוט של הלחם" היה שווה. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם לא ההערה הייתי לוקחת את זה למקומות אחרים לגמרי [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר לא תקבלי ממני,צר לי.. אשר לתיקון: "פועל זר מעשן אותם"= גורם להם להיות מלאי עשן (כמו שמעשנים בכוורת דבורים..). [ליצירה]
תגובות