[ליצירה]
ובכן..
אלעד - אני לקראת סיום אותו פרק חיים קשה בו אתה דן בהוה אמינא של המפקד, או ברצונותיו של אבינו שבשמיר ובאלף.
זורע בדמעה - לוממש, אני בשריון, כך שהצעירות הקשה נטחנת ללא עזרת עוד בינישים (למען האמת, אני הביניש היחיד במוצב..), בנוסף - כווולם יודעים שלמרות ש"צריך" לומר "אמרי שנית" כולם אומרים "חזרי שנית" ומכיוון שהסיפור הסתיים כאן, קצת קשה לסגור אותו ב"עבור".
רדף השיג - ראית מה זה? הזכרתי אותך כאן אפילו בלי להכיר אותך!! מוזר, הא? בכולופן - זה היתרון בכלי נשק פרמיטיבים - לא צריך לתאם כוונות..
[ליצירה]
היא כנראה באמת היתה טיפוס עדין..
כי רוב הבחורות היו נוקטות בשיטה שעשו לעוף ים סלולרי והיו זורקות אותו על איזו מלצרית.. :-)
רעיון חמוד מאד :) - כיף לדמיין איך זה הולך...
השורה האחרונה? ובכן.. שיהיה...
[ליצירה]
אוקיי...
אני מאד מקווה שזה לא הושר לכבוד גברת מרכבה או העלמה מג"ח... :-)
נחמד לי לקרוא על הספן שצריך לצאת למדינות רחוקות, רק בתחפושת שריונר...
תגובות