אלי אייזנר
-
שר, מנגן על פסנתר, כותב שירים ומלחין.מנסה לבטא את תוכי דרך המוסיקה.רוצה לרגש ולשמח אנשים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שלום מאירה! במידה ואכן תכלה המוות(אף שזה לא כל כך ברור לפי כל הוגי המחשבה היהודית הקלאסית(כגון הרמב"ם)), אין זה אומר שלא יהיה רוע. זה פשוט אומר שלא יהיה מוות. אבל רוע הוא כל העדר של טוב מושלם והעולם אף פעם לא יהיה מושלם כי מושלם הוא אינסוף והעולם מתוקף הגדרתו אינו שלם. שמחתי על תגובתך. [ליצירה]
- [ליצירה] ארים ראשי אשא עיניי אל ההרים למרחקים וקולי ישמע כזעקה כתפילת האדם ולבי יקרא מאין יבא עזרי... תיארת יפה את שליחותו של האדם ואת הקשר שלו לאלוקים. יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! זו את בתמונה? את מוזמנת לקפוץ לעמוד שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] מקווה שהשחר האיר את מזלך... [ליצירה]
- [ליצירה] הציטוטים הם חלק בלתי נפרד מהשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה במילה 'נדפק', נושא בעול אשתו החדשה, שלא רצה לקחת, רק לנצל אותה מינית. צריך לזכור שבתקופה ההיא הבעל היה המפרנס היחיד. כמוכן סביר להניח שדינה אכן אהבה את שכם, שכן היא אינה מתלוננת, בניגוד לסיפור של אמנון ותמר, בו רואים איך תמר שבורה ממקרה התקיפה. כמוכן הכתוב מציין כי שכם דיבר אל לב הנערה. נראה כי הדבר היה דו צדדי, בסופו של דבר. חג שמח [ליצירה]
- [ליצירה] סימליות לא שווה הרבה כשלא עושים שום דבר איתו. אני(בעצם ההלכה) ממליץ(ההלכה תובעת, למחויבים לה מבינינו) שנעזור לזולת, נעזור אחד לשני, להתגבר על כל מועקות החיים ולעזור לשפר את העולם. איך? כל אחד במה שהוא מסוגל לתת, מתוך כנות עם עצמו. חג שמח, אלי [ליצירה]
- [ליצירה] שלום רדף השיג, הסיפור הוא פוסטמודרני, מכיון שלקחתי את הסיפור, ובמקום לבדוק מה חשב עורך וכותב הסיפור, לקחתי את האגדה התלמודית והכנסתי את מחשבותיי לתוכו. אני לא מתיימר לעבד את האגדה לשפה מודרנית בלבד. הכנסתי את מחשבותיי והולכתי את הסיפור במגמתיות, כמובן בהתבסס על הטקסט. זה הקטע של ניתוח סיפורת בצורה פוסטמודרנית. לא אכפת לי מה כוונת המחבר. הסיפור מהווה גם ביקורת לר' עקיבא במשמעות המודרנית שלו, שכן הוא חלק מאגדתות הבמקרות תלמידי חכמים שלא קיימו מצוות 'עונה' בזמנה. אני ממליץ לך לקרוא קצת מאמרים בנוגע לשירה פוסטמודרנית. כמוכן בתור "ביני"ש", כדאי לך לקרוא את ספרו של הרב שג"ר, 'כלים שבורים', אמונה וציונות דתית בסביבה פוסטמודרנית. אני מקווה שזה השם, אם כן לא בדקתי, ואני מתנצל על טעות אפשרית בשם הספר. זה שדני אומר שהרב קוק אמר את המשפט, "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לקלקל", רק מוסיף נופח ציני לדמותו של דני. דני בעיני הוא הביני"ש שלא מבין דבר מהחיים שלו, הוא בחור טוב, אבל לפני שיחזיר בתשובה אנשים, כדאי לו ללמוד קצת. ואולי עדיף שיעבור ישיבה. אני אוהב את העיצוב של הסיפור כמו שהוא. חוץ מזה אהבתי את השם מירב יותר מאשר רחל. זכותי! זאת אגדה פוסטמודרנית! שבת שלום וחג חנוכה שמח, אלי [ליצירה]
