פסיפס – כוכבים,
מעל הים התיכון,
תחרתו נוצצת;
רוח – ליל רענן,
נישא כעל גלים.
לשלום,
נפרץ זוהרו,
כאור – השמש;
מעל תכול – שֶקֶק*,
זיקיו,
את דרכנו מאירים.
*שֶקֶק: הכוונה לים סוער וגועש, אותו דימיתי, למשק – מים הומים
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- שלום! לצפרירי - בוקר
- "קטיושה" הסובייטית
- כך נולד הצבא האדום
- לֶחַנֵם קיום ההמונים!
- גם בג"ץ הפך לתומך הגזענות
קשור אלי
- [ליצירה] לגבי שמש לוהט אולם, מאחר ולרוב את המילה שמש, נהוג להגדיר, כנקבה, שימוש במילה זאת בזכר, מהווה כתיב לקוי. ולגבי דו - מיניות של מילים, אז למיטב ידיעתי, כל המילים ממין נקבה חסרי סיומת נקבית, הן יכולות להופיע הן כנקבה והן כזכר. למשל: תהומות - תהומים; או למשל: דרך, שזאת מילה ממין בי, שיכולה להזדווג היטב, הן עם זכרים והן עם נקבות. [ליצירה]
- [ליצירה] לסוערה אז כך, כוונתי, לא לאסקופה, אלא לאסקופא, שזה עקב רגלו של בן אדם. ובעקב רגל, הרי ניתן לרמוס. ועתה, כל בית ישראל ובית פלסטין יחד, רואים את נחשלותך הלשונית, גברתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המילה: זוקר בשירים, מותר גם לשנות מילים; זאת, לשם חריזה. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי סלון מזל בסלון מזל, לא יצא לי להיות ביום העצמאות, אולם, יום קודם לכן, בערב יום הזיכרון, הייתי בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי במועדון הגדה השמאלית בתל - אביב, שהייתי בין מארגניו; ושם, אכן קראתי משיריי לזכר קורבנות משני הצדדים. [ליצירה]
- [ליצירה] בושת וחרפה לממשלה הזו לגבי אמירתך: כבוד! לממשלה המטומטמת ואכזרית הזו, רצוני להעיר, כי לא עלינו ממשלת זוועה כזו, הפוגעת בעניים וקשי יום, כדי שיהיה לה כסף לנהל מלחמות נגד פלסטינאים. גם אני פגוע ממשלת זדון הזו; לכן, אל לך לשיר הלל לכנופיית בריונים, ברשותו של רב - הקצבים ונותן חסות לשחיתות בניו. בושת וחרפה, לבוחר הישראלי, הן משמאל והן מימין, הנותן ידו לדוקטרינה הציונית של השלטון הישראלי; דוקטרינה, שפירושה - שיעבוד לצמיתות למלחמות ולשפיכויות דמים. עד כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] בהמשך לתגובתי הקודמת פשוט, השתמשתי בשמות הללו בתור אלגוריה ספרותית. [ליצירה]
- [ליצירה] לחזן הנודד שתדע לך, כי מזה זמן רב, עוד הרבה לפני שאתה הצעת לי את זה, שיריי מתפרסמים באתרים השייכים למפלגה הקומוניסטית הישראלית ולארגוני שמאל אחרים במדינה. ואפשר, ללא שום הגזמה לומר, כי אכן אני בין יוצרים קומוניסטיים המובילים בעולם. יצירותיי בתרגום לאנגלית, מופיעיות בכל העולם, כולל במדינות ערב; במפרץ - הפרסי; בשתי אמריקות; ואפילו, באנטרקטיקה. פשוט, אינך מכיר עדיין, את מלוא הרוחב של פרסום יצירותיי באינטרנט. בברכה! ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי קדימה אז אין צורך להרחיק עד איטליה של שנות ה-20; הרי גם בישראל, יש מלגה לאומנית ימנית, תחת אותו שם. ולגבי יצירתי הנ"ל, אז אין שום קשר בינה לבין פאשיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן! העניין הוא, כי אינני מתכוון לומר, שאת העוגה צריכים לחלק בין אנשים, מבלי שהם יתרמו לאפייתה. לדעתי, על כל אחד ליצור, על פי כישוריו ומצבו הבריאותי. העניין הוא, שבשיטה הקפיטליסטית; כמו כן, בצורה מעווותת של סוציאליזם, אין אפשרות, ליצור תנאיים, שיאפשרו לכל אדם, להוות חלק בכוח היצרני של ארצו או יישובו. בחברה קפיטליסטית, נהוג שהמעסיקים מקבלים לעבודה, רק מי שמתאים להם ושהם זקוקים לו לעבודה זו או אחרת. במילים יותר פשוטות, העובד בארץ קפיטליסטית, הנו כלי - שרת בידי המעסיק שלו; איזה מין בורג שמתי שלא צריכים אותו, יכולים לברגו ולזורקו למזבלא. לכן, כדי שכל אחד ירגיש, שהוא תורם ומקבל בתמורה לכך, יש ליצור מקומות עבודה לכולם; ושלא יישאר אדם, שלא הצליחו לספק לא מקום עבודה בהתאם לכישוריו ויכולותיו. דבר שני, אל נשכח, שרוב הכסף שנלקח היום מהעם, מועבר לפיתוח התנחלויות ולחיזוק מערכות אבטחה סביבן, כולל הקמת גדר ההפרדה, שעוד כמה שנים, ויתברר, כי לא היה שום צורך בהקמתה. הרי, הגדר הזו, חורגת בקילומטרים לא מעטים, מהתוואי של הקו - הירוק. בינתיים, זהו! [ליצירה]
- [ליצירה] לדוב תראה, זה לא העניין שהם קדושים; העניין הוא, שכל מדינה חייבת לחוש אחריות לכלל תושביה, וקודם כל לאלה הסובלים והמצוים במצוקה. ישראל, מעולם לא חשה את עצמה אחראית לחיי אדם. אלא רק לכיסם של כל מיני גנבים ברשיון מקרב פקידי השלטון. ודבר אחרון. אתמול, עורך אתר: סיקור ממוקד, בו אני נוהג לפרסם רוב מאמריי - האשים אותי בעקבות המאמר הנ"ל, בהכחשת השואה, והודיע, שמעתה ואילך לא יפרסם יותר את מאמריי. השאלה, היא היכן בדיוק, במאמר זה, יש הכחשת שואה? [ליצירה]
