[ליצירה]
אז ככה:
זה סוג כתיבה שבחיים לא הייתי מגיעה אליו.
לא רק בגלל העושר הלשוני, אלא בעיקר בגלל היכולת הזאת להעביר תחושה X בלי שהמילה תגביל אותה או תצמצם אותה.
אני לא יודעת *בדיוק* איזו סיטואציה אישית זה בא לתאר אבל אני בטוחה שהרבה אנשים ימצאו ביצירה הזאת את ה"פעימה" שלהם.
לי זה הזכיר פעימה של לידה. של התחדשות חיים.
עדיין לא חויתי. עדיין לא ממש יודעת. אבל זה נראה לי זה.
בהצלחה פה :)
[ליצירה]
היי, אתה
אולי תסביר לי איך זה שאני לא מבינה קטעי משפטים לאורך כל היצירה הנ"ל ואחרות שלך- וזה עובר את המסך הפרטי שלי?
ממממ?
רק תסביר לי, איך?
ותסביר לי את זה ככה, שאבין...
זאת שקראו לה בקפה שהיא לא תתחתן עם תימני...
[ליצירה]
הלו הלו הלו!
סליחה רגע! היש כאן רמיזה לאיכות השיעורים שלי,
או לרמת שיעמומם?
טוב... נרשם.
עוד תבואו להתחנן ביום פקודה (או אולי יום "תעודה"...)
:)))