[ליצירה]
:)
חייכתי. תודה אדם... :)
אגב, היה לי פעם פלאפון כמו המקררים הנוראיים האלה.
לא היה לי סנייק וזה היה לי נורא עצוב. אולי אם הייתי מחפשת הייתי מגלה שם אנקונדה.
שוב תודה.
[ליצירה]
ילד
אני לא מאמינה שאני אשכרה אומרת לך את זה אבל התגובה הראשונית שלך- מגעילה עוד יותר.
סוערה, אומרת את דעתה האישית ומשתמשת בטרמינולוגיה לא לה. אולי ככה תבין כמה זה נחמד שאומרים למישהו על מה שהוא כתב "מגעיל".
[ליצירה]
יו!
תודה לאחתוש פעם שניה. התגובות שלה מביאות אותי למקומות יפים.
עופים! מקסים! כתוב חד ומהיר כזה... כיף לקרוא.
רק הערה אחת, שהעירו לי פה פעם ואני חושבת שזה נכון: למעט ב"...". זה כדאי. גם מבחינה דיקדוקים וגם מבחינת הזרימה של היצירה שאיכשהו זרמה לי גם ככה .
יומטוב שיהיה,
סו.
[ליצירה]
...
כמאמר ה"ה אדם הצחי הי"ו:
"וואלק? יפה..."
סוערה, שכשרונות כגון הנ"ל מעודדות אותה לגנוז את הזוטות שהוציאה תחת ידיה ולהגר לגוואטאמלה.
או לפחות להתחבא מתחת לשטיח הירוק של ביבל...
[ליצירה]
:)))
פשוט מצויין.
ומפליא לראות את ההתפתלויות הפסיכוסופיות בגרוש האלה- מצד הבחור.
בד"כ הקטע הזה שייך לנו.
מאידך... גם הכתיבה והיצירתיות.
לא להאמין הגולם קם על יוצרו- ויוצר!
כתיבה מעולה. חייכתי המון.
[ליצירה]
אני חושבת
שאסור להתעלם מהזמן בו הדברים נכתבו.
ובדיוק כעת אני שומעת על חשש לגידול במח של פעוט קרוב משפחה...
אין ספק שהקב"ה מקציב חייו של אדם כפי שראוי שיקצבו.
אבל דבר לא ישנה את העובדה שאנו, בני האדם כן מתפללים על חולה בתקווה שישתנה רע הגזירה.
בעיניים שלנו- התחושה של גדיעה, ביחוד כתוצאה ממלחמה- נראית כקטיעת רצף חיים שאך החל ולא הגיע למיצוי.
שוב- בעיניים שלנו.
מקווה שעכשיו זה מובן יותר.