[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
עבר הוא עבר,זה נכון..ואין מה לעשות,אך עם זאת אפשר תמיד לשאוב כוחות מהעבר,ללמוד מטעויות ולדעת שאפשר לשנות..ולא רק לבכות על מה שהיה..
ממש יפה,אהבתי..=]
תודה לך!
[ליצירה]
עצוב וכואב לי לקרוא את זה..ממש אפשר לראות את הצער שלך דרך המילים..אם חווית ירידה תדע שבקרוב תבוא גם העליה..
ועכשיו מספיק עם הדמעות,זה הזמן להחליף אותן באלפי חיוכים של אושר,ולפתוח את הצוהר בנשמתך כדי שתוכלי לעוף כיונה אל השמים הצחורים מלובן,ולהרגיש חופשי!=]
מקסים..שלא תכאבי עוד..
תודה!
[ליצירה]
ואני מצטרף לקודמיי,שיר מדהים באמת...
מתאר כל כך הרבה רגש ותשוקה...יפה!
זאת אהבה...!
העלית לי חיוך על הפרצוף עם כל התיאורים היפים האלו...
תודה לך!
[ליצירה]
דווקא שאתה נמצא בתוך הגלים הגועשים קל יותר להפתח אל הכאב,ולא לסבול ממנו כמו בשעת שלווה.
הייתי מגדיר זאת כך "כשגועש מבחוץ,נינוח הוא ליבי..."
תודה!
[ליצירה]
אני חייב להודות שזה מעניין..זה מקסים,ומסקרן בטירוף..זה נשמע כמו מונולוג מהיר של מחשבות מתרוצצות בשלהי לילה לבן שהועבר בהמתנה לאדם שלא יבוא בזמן הקרוב..
את לא חייבת לחכות לו..תסתכלי בירח ותראי שם את פניו,הוא יחייך,ואת תראי שהוא חושב עלייך כמו תמיד,ורק מחכה שתביטי למעלה ותחייכי בחזרה..ואז הכוס המלאה בריק שמונחת לצד מיטתך,תתמלא בזכרונות,ובאהבה רחוקה שלאט לאט תתקרב ותכנס אל תוך ליבך...=]
מדהים!
תודה...
תגובות