פרצופנית (קמבודיה)
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו!!!! תמונה פשוט מ-ע-ו-ל-ה!! אני לא מבין בצילום כ"כ אז אני לא יכול לומר כלום על "קומפוזיציה" וכדו'.. אבל לעין בלתי מקצועית כמו שלי, התמונה פשוט מדהימה! (וגם הקיר הזה שם ברקע.. :) תודה תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו וואו. תמונה מעולה! ! כאילו היא מסתכלת למטה על העולם. ועושה פרצוף. ממש ממש אוהב. (סחטיין על קמבודיה!) תמונה יפה מאוד מאוד שמעיה שחף [ליצירה]
- [ליצירה] לא רואה שום דבר חוץ מאיקס אדום על רקע לבן. אוף. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף של סיפור! (אף פעם לא חשבתי על עצמי כעל קלף..מעניין איזה מספר הצמידו לי לגב..) [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. אפשר לקבל הסבר? (על חומרים או מה האמירה) [ליצירה]
- [ליצירה] או במילים אחרות ערוגה, אין פיתרון.. וניצן- היזהרי לך מלהזכיר את המושג "עיבוד מחשב" ואת שמי באותו משפט... ;-) מתנגדת עקרונית לרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו קטנטן.. בהתחשב בעובדה שהספר נכתב אודות מלחמת העולם, אני מתפלאה שהגירסה הזו שלך לא הופיעה גם במקור... [ליצירה]
- [ליצירה] עלייך לשמוח יקירה ,על כך שחזק הוא. נדיר במחוזותינו.. קצת- שמאוד אוהבת יצירות המתארות הווי דתי-לאומי ייחודי. [ליצירה]
- [ליצירה] הביקורת נוקבת מדי לטעמי.. כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...). הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך. [ליצירה]
- [ליצירה] אמונה,אני לא חושבת ש"כואב" זו התחושה העולה מן השיר. אולי פיכחות, עמידה כנה מול המציאות. ושורה אחת לא הבנתי- "שלא תעיזי להתאהב, זו פעם אחרונה"-באחר,שי,או בך..? [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד אהבתי את המישור הרעיוני- הכותרת יוצרת טריגר מוטעה שגורם לצופה להתבונן בתמונה בצורה שונה לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת את הסגנון החדש, זורם יותר-מפרגן לנו יותר מלל ולכן פחות חידתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ.. דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי. אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה. [ליצירה]
תגובות