[ליצירה]
אה, איזה כיף!
כמה כיף שיש צעירים מורדים בישיבה!
חזקו ואמצו זבי חוטם ושירה
דייסה איכלו עת בושלה בקדרה
ויום ליום יתקרב במהרה
וכולנו יחדיו נשחט את הפרה.
המשיכו אחרת!
[ליצירה]
טוב
האמצע כואב לי.
הוא לא שייך (לי)
ולא רק בגלל שהוא שבר את המבנה בחרוז נוסף ועצוב.
ולו רק בגלל שהוא מרחיק על אף שהריקוד מקרב.
לא. אין לו מקום. לפחות לא כאן.
"כל מה שתחילתו טוב וסופו טוב נעשה כאילו כולו טוב" היללות משרתות את ההתקרבות, ולו רק בתור ניגוד לפעימות האדמה.
אל תתעייף, בבקשה
[ליצירה]
ובכל זאת
שווה.
כאילו רק הרגע יוצר את השירה.
והמילים נכתבות על לכלוך.
זו מין קפיצה בארספואטיקה- אל החומר.
שווה.
לעד? כמה שטיפות וזה יורד (או שזה טוש לא מחיק...)
[ליצירה]
מנגינה
איכשהו, חשתי בנוכחותה של מנגינת רקע, אבל היא נשמעה לי קצת מרירה...
(אולי קל לי לשמוע אותה כך)
אל יאוש,
יש לתורה חוצפא בוערת, ולבסוף גם תצא אל האור.
[ליצירה]
על מנת להחיות את דבריך, אין צורך בחג.
כל הנדרש הוא סיפור חסידי טוב.
המשמעויות הרוחניות לא ימצאו בוורטים שנדמה כי נתלשו מהחג, ותפסו רעיון, יפה אמנם, אך לא מקושר לשאר הדינים/רעיונות.
אם כל אלה קיימים בחצי שעה אחת, אין זה ראוי שלכל הפחות יהיה להם מכנה משותף?