אהובתי
בכרמי ענבי השבט
מסתתרת בינות לקנוקנות
עיניה חומדות בורקות
ואני אותה מחפש
אהובתי
יוצאת בינות לשריגים
מול עיני הכלות
רוקדת ומחוללת דבקה
קרבה אלי בלאט
ואני
אותה אקח משם
על גב סוסי
אל בית שבטי
לפני שתיקח אותי..
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שיר יפהפה, על זיכרון ושיר ורז סוד.
מבחינה מבנית, לפי עניות דעתי היית צריך אולי להפריד השיר לשני בתים בשורות המשפטים הבאות:
נחתם ונלקח איתם גם הסוד
(כאן ההפרדה)
הסוד נלקח אך התרבות נשארת
תגובות